מועצה אזורית הגליל העליון

מועצה אזורית הגליל העליון

אזור הררי בעל חורש ים-תיכוני בגליל העליון
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	29
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	10
ראש המועצה	גיורא זלץ
תאריך ייסוד	1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	20,871 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	111
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.4% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	70.5 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	235
תחום שיפוט	296,140 דונם
- דירוג ארצי	12
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   מועצה אזורית הגליל העליון בניין המועצה (למפת אצבע הגליל רגילה)   מועצה אזורית הגליל העליון בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית הגליל העליון בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית הגליל העליון בניין המועצה 33°11′39″N 35°34′04″E
[הגדלת המפה] [הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	73
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4129
- דירוג ארצי	104
לאום ודת   יהודים: 95.2%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 4.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.9% גילאי 5 - 9 9.8% גילאי 10 - 14 8.5% גילאי 15 - 19 7.1% גילאי 20 - 29 10.0% גילאי 30 - 44 20.5% גילאי 45 - 59 16.2% גילאי 60 - 64 3.6% גילאי 65 ומעלה 16.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 12 –  יסודיים 8 –  על-יסודיים 10 תלמידים 5,783  –  יסודי 2,663  –  על-יסודי 3,120 מספר כיתות 234 ממוצע תלמידים לכיתה 26.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1102_01.pdf פרופיל מועצה אזורית הגליל העליון] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.galil-elion.org.il

מוזיאון בית אוסישקין שבקיבוץ דן

כר דשא בלב קיבוץ דן

מטעי האבוקדו בקיבוץ דפנה על רקע הר החרמון

אנדרטה ל-12 חיילים שנהרגו מקטיושה ליד בית קברות כפר גלעדי

הכניסה למבנה הקודם של מכינת גליל עליון

מועצה אזורית הגליל העליון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, הממוקמת בגליל העליון ובעמק החולה, בקצה הצפון-מזרחי של מדינת ישראל. בתחומי המועצה 29 קיבוצים. בשטח השיפוט של המועצה ממוקמים בית ספר שדה חרמון וחוות ורד הגליל.

22 מהקיבוצים מוגדרים "יישובי קו עימות", מתוכם שבעת יישובי גדר. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 20 ק"מ. במועצה 30 חברי מליאה ובראשם עומד גיורא זלץ, אשר מכהן בתפקיד זה משנת 2012. מועצה אזורית הגליל העליון משתרעת על שטח של כ־300,000 דונם, ובגבול שיפוטה מצויות או גובלות 13 רשויות מקומיות.

גאוגרפיה

ערך מורחב – הגליל העליון

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

• בצפון: מטולה, גבול לבנון.
• בדרום: קיבוץ קדרים וכביש הרוחב עמיעד – פרוד, מועצה אזורית עמק הירדן ומועצה אזורית מרום הגליל.
• במזרח: מורדות הרי הגולן, ומועצה אזורית גולן.
• במערב: קיבוץ סאסא, הר אדיר והרי מרום הגליל, מועצה אזורית מרום הגליל
• עיר המחוז, שהיא רשות מקומית נפרדת, היא קריית שמונה. יישובים נוספים באזור, המוכרים כערים ומועצות מקומיות נפרדות הם צפת, מטולה, יסוד המעלה וראש פינה.

בשל שטחה הגדול של המועצה והטופוגרפיה באזור, נהוג לחלק את יישובי המועצה לשלושה: יישובי ההר, יישובי צפון עמק החולה ויישובי דרום העמק.

דמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית הגליל העליון 20,871 תושבים (מקום 111 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,084 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

היסטוריה

היישובים הראשונים במועצה האזורית הגליל העליון: איילת השחר וכפר גלעדי הוקמו בסביבות שנת 1916 (עד היום ניטש ויכוח מר בין ותיקי איילת השחר לוותיקי כפר גלעדי בשאלה מי הוקם ראשון), אולם ניתן לציין את תחילת ההתיישבות היהודית במקום ברכישת אדמות אזור תל חי, בשנת 1893, על ידי הברון רוטשילד.

התגבשות ראשונה לפעילות משותפת הייתה בשנת 1929, כאשר נציגי ארבע המושבות (מטולה, ראש פינה, משמר הירדן, יסוד המעלה) ושני הקיבוצים (כפר גלעדי, איילת השחר) באזור פנו יחדיו אל פיק"א בדרישה לסייע בפיתוח האזור. בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 הוקם ועד גוש שדאג לסלילת כבישים, הקמת מוסד אספקה משותף, הקמת שרות אוטובוסים, ייצוג היישובים בפני שלטונות המנדט הבריטי ופעילויות אחרות לביסוס האזור. בקשה של ועד הגוש להפוך למועצה אזורית סורבה על ידי שלטונות המנדט בגלל אי הרציפות בין היישובים. המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. המועצה כללה בעת הקמתה את היישובים: איילת השחר, בית הלל, הגושרים, הגוברים, החושלים, חולתה, יפתח, כפר גלעדי, כפר בלום, כפר סאלד, כפר הנשיא, להבות הבשן, מחניים, מלכיה, מנרה, מעין ברוך, משגב עם, נאות מרדכי, עמיר, רמות נפתלי, שדה נחמיה, שאר ישוב, שמיר ושורץ - משק דגים. לא נכללו במועצה האזורית המושבות אשר הוכרזו כמועצות מקומיות נפרדות.

היישובים היו מזוהים בעיקרם עם תנועת העבודה והתקשו לקבל את מושב משמר הירדן שהשתייך לבית"ר. באפריל 1951, למרות הוראה של משרד הפנים, התנגדו רוב חברי המועצה לקבלת מושב משמר הירדן, ממניעים פוליטיים. לאחר שתושבי משמר הירדן הגישו עתירה לבג"ץ שפסק לטובתם, החליטו במועצה האזורית לקבל את המושב. אולם אז קיימו במועצה האזורית בחירות נוספות שהוציאו את נציג משמר הירדן. בדצמבר 1951 הנושא נדון בוועדת הפנים של הכנסת.

עד שנת 1975 המועצה הייתה מורכבת מקיבוצים ומושבים. בעקבות תהליך של התגבשות מועצות אזוריות על בסיס זיהוי התיישבותי, פרשו המושבים והקימו מועצה אזורית עצמאית – מבואות החרמון. לאחר תהליך זה נותרו במועצה האזורית הגליל העליון קיבוצים בלבד.

רקע חברתי

מבחינה כלכלית חברתית סובל הגליל העליון מבעיות שמאפיינות אזורי פריפריה מרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, תשתיות לא מספקות בתחום התעסוקתי והפיזי. קיים מחסור בצירי תנועה מרכזיים, בהם רכבת ושדה תעופה פעיל, שמאפשרים נגישות גבוהה למרכז הארץ. כיום קיימים באזור שני שדות תעופה (בקיבוץ מחניים ובקריית שמונה), אשר לא פועלים באופן סדיר.

מועצה אזורית הגליל העליון משקיעה רבות בתחום החינוך, התרבות והתקשורת. על פי סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נקבע כי היא הרשות שמשקיעה 12,500 שקלים בתלמיד לשנה. בעוד שהרשות שנמצאת במקום השני משקיעה 10,000 בתלמיד והממוצע הארצי עומד על כארבעת אלפים שקלים לתלמיד.^{[דרוש מקור]}

בתחום הבריאות: באזור הגליל העליון פועל בית החולים רבקה זיו בצפת.

במשך שנים, סובל האזור גם מבעיות ביטחוניות של אזור קו העימות, בהם חדירות מחבלים לקיבוצים, תקריות ירי וירי רקטות קטיושה ופצצות מרגמה לעבר היישובים. במהלך מלחמת לבנון השנייה, שהתרחשה בשנת 2006, נורו 496 רקטות קטיושה על קיבוצי הגליל העליון.

תהליכי התחדשות בקיבוצים

כל יישובי המועצה עסקו ועוסקים בתהליכי התחדשות והרחבה. הקיבוצים עברו למודל ניהול חדש, שמאפשר התמודדות עם מגוון סטטוסים ביישוב הנובעים מחזרתם של בנים ומכניסת תושבים חדשים להרחבות קהילתיות. כיום כל הקיבוצים נמצאים בשלבי סיום של תהליכים סטטוטוריים להרחבת היישוב, 20 הרחבות כבר הוקמו וביתר הקיבוצים פועלים מסלולי קליטה אחרים.

תרבות וספורט

על פי המסורת הקיבוצית, לתרבות חלק מרכזי בחיי הקהילה. ולכן גם התרבות היא נדבך חשוב בפעילות האזור. המועצה תומכת בכמה גופים שמטפחים את תרבות הספורט והפנאי באזור וכן מפיקה אירועי תרבות בקיבוצים ובאזור. כמו כן למועצה קבוצת כדור-סל מצליחה המשחקת בליגת העל "הפועל גליל עליון" אשר אולמה ממוקם בכפר בלום. הגופים הפועלים בתחום זה הם: הקיבוצים, העמותה לקידום הספורט ותרבות הפנאי, מחלקת תרבות, מחלקת החינוך הבלתי פורמלי ומרכז קלור למוזיקה ולמחול. הפעילות כוללת את התחומים הבאים: פעילות ספורט ענפה, חוגים, מופעים שונים (מחול, תיאטרון, קונצרטים, אומנים ועוד), מוזיאונים, סרטים, ערבי שירה וריקודים, גופים ייצוגיים – "מקהלת הגליל העליון", להקת "מציצים מהאצבע", נבחרת שחיה "הפועל גליל עליון" וקבוצת כדורסל "הפועל גליל עליון" ועוד. מפעלי תרבות וספורט, שהפכו לשם דבר בכל הארץ הם: "קול המוזיקה בגליל העליון", "אירועים בטיילת הירדן", "פסטיבל לא בשמים – חגיגת לימוד ישראלית יהודית", "סובב גליל" – אירוע ספורט שבו משתתפים אלפי רוכבי אופניים.

מרכז קלור למוזיקה ולמחול – המרכז המפואר והחדיש, נמצא בפאתי כפר-בלום והוא הוקם בסיוע תרומתה הנדיבה של "קרן קלור". במרכז קלור לומדים כ-600 תלמידים מהאזור כולו, והוא משמש מרכז פעילות תרבותית ברמה אזורית, ארצית ובינלאומית. הפעילות מתחילה כבר בגיל הרך וממשיכה בגילאי הנוער והמבוגרים.

חינוך

מערכות החינוך שפועלות באזור הן מערכות עצמאיות בבעלות הקיבוצים. המועצה מגבה את מערכות החינוך בקיבוצים, מול משרדי הממשלה ומעבה את פעילותם בדרכים מגוונות, בתמיכה כספית ואנושית. למועצה עשרה בתי־ספר. מערך החינוך מאפשר לכל תלמיד/ה למצות את מירב יכולותיו ולבחור את המסגרת החינוכית המתאימה לו מתוך המגוון הקיים.

• מערכת החינוך כוללת:
  • חינוך פורמלי – מסגרות החינוך אינן סלקטיביות והן פתוחות בפני אוכלוסיית האזור כולו.
  • מוקד לגיל הרך במרכז ההדרכה בדפנה – המוקד פועל לקידום הרמה המקצועית של צוותי הגיל הרך.
  • מרכז טכנולוגיה יצירה ומדע לגני הילדים – מטרת המרכז טיפוח החשיבה בסביבה מדעית טכנולוגית, באמצעות ציוד ייחודי שאינו נמצא בגן רגיל.
  • חינוך יסודי – 7 בתי-ספר יסודיים אזוריים, בהם לומדים כ-2,000 תלמידים.
  • חינוך על-יסודי – 4 בתי-ספר תיכוניים אזוריים, בהם לומדים כ-3,000 תלמידים.
  • מסגרות לחינוך מיוחד – בכל בי"ס יסודי ועל-יסודי ניתן סיוע לתלמידים עם ליקויי למידה וקשיים אחרים. בבי"ס יסודי "הגומא", 5 כיתות לתלמידים עם לקויי למידה. בחטיבת הביניים בב"ס "עמק החולה" וב"הר וגיא" יש כיתות מקדמות-משלבות. המועצה האזורית הגליל העליון יא הגורם היחיד בגליל המזרחי ובגולן שמספק מענה לחינוך מיוחד המשולב בתחום בתי הספר הרגילים.
  • השכלה על תיכונית ניתנת על ידי מכללת תל-חי אשר נמצאת בתחומי המועצה.
    • מוסד שיקומי "יחד" – בקיבוץ מחניים, לחניכים בעלי מוגבלויות בינוניות עד קשות.
  • מסגרות חינוך לילדים עם ליקויי תקשורת – גן "קשר" בקיבוץ איילת-השחר, ארבע כיתות בבי"ס יסודי "מבוא גליל" שבאיילת-השחר וכיתה אחת בבי"ס על-יסודי "עמק החולה" שבכפר-בלום.
    • קידום נוער – מסגרת המיועדת לבני נוער שנפלטו מהמערכת החינוכית הרגילה – הכיתה מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה, אשר בה בונים לכל תלמיד מסלול אישי, במטרה לסייע לו לסיים יב' כיתות בצורה הטובה ביותר.
    • המרכז הטיפולי לילדי הגיל הרך עם ליקויי למידה – במרכז פועלים לאיתור ואבחון ילדים עם קשיי למידה ומתן סיוע דידקטי ותשובות טיפוליות בתחומים הפרא-רפואיים לכ-40 ילדים.

חינוך בלתי פורמלי

המועצה והיישובים מקיימים מערכת חינוך בלתי פורמלי לילדים ולנוער, הנותנת מענה חינוכי מקומי לילדים ולהוריהם בשעות אחרי הצהריים, הערב, ימי שישי וחופשות. כ־2,000 ילדים ונוער שותפים למסגרת חינוכית זו ביישובי המועצה והם נפגשים לפעילות חברתית-קהילתית מגוונת ומלאת תוכן, במועדוני הנוער ובחברות הילדים, במסגרת הפעלות אזוריות ובקייטנות שמארגנת המועצה. באמצעות מרכז ההדרכה השוכן בבית ספר "הר וגיא" בדפנה וצוות מקצועי, מלווה המועצה ומנחה את צוותי החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים: רכזי חינוך, מדריכי כיתות יסוד ומדריכי נוער.

• "מכינת גליל עליון" – מדרשה למנהיגות – מכינה קדם צבאית – המכינה מהווה מסגרת חינוכית-חברתית, למסיימי בתי ספר תיכוניים, ופועלת לפיתוח כשרים מנהיגותיים, לגיבוש זהות אישית ישראלית-יהודית ומחנכת לנטילת אחריות אישית ולתרומה לחברה בישראל. במכינה מתחנכים כ-100 חניכים בכל שנה.
• "העמותה לקידום החינוך המדעי באצבע הגליל" – מרכז חינוכי מדעי במיג"ל, לתלמידי בית הספר ולמורים.
• "מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים תל-חי" – בית ספר למחוננים במכללת תל-חי, מכיתות ד' ועד כיתה י"ג.
• רדיו "קול הגליל העליון" – רדיו חינוכי קהילתי ולשעת חירום – 105.3 FM – תחנת הרדיו הוקמה, על ידי מועצה אזורית הגליל העליון, במסגרת הרדיו החינוכי של "קול ישראל". תחנת הרדיו ממוקמת בשני אולפנים: האחד בבית-ספר התיכון עינות ירדן שבקיבוץ עמיר והשני בבית-ספר התיכון הר-וגיא שבקיבוץ דפנה ומהווה בבתי-ספר אלה תחום לימוד נוסף במגמת התקשורת. שידורי הרדיו עוסקים בנושאים המעניינים את האוכלוסייה המקומית. בשעת חירום, מהווה הרדיו "צינור" לקשר ישיר ומיידי עם התושבים. כיום משדרת התחנה משעה 07:00 ועד חצות בכל ימי השבוע וביום שישי משעה 08:00 עד 18:00 ומשדרים בה כ־60 שדרים מתנדבים, כ-25 סטודנטים וכ־120 תלמידי בתי ספר.

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה
1	קיבוץ	איילת השחר	1915
2	קיבוץ	ברעם	1949
3	קיבוץ	גדות	1949
4	קיבוץ	גונן	1951
5	קיבוץ	דן	1939
6	קיבוץ	דפנה	1939
7	קיבוץ	הגושרים	1948
8	קיבוץ	חולתה	1937
9	קיבוץ	יפתח	1948
10	קיבוץ	יראון	1949
11	קיבוץ	כפר בלום	1943
12	קיבוץ	כפר גלעדי	1916
13	קיבוץ	כפר הנשיא	1948
14	קיבוץ	כפר סאלד	1942
15	קיבוץ	להבות הבשן	1947
16	קיבוץ	מחניים	1939
17	קיבוץ	מלכיה	1949
18	קיבוץ	מנרה	1943
19	קיבוץ	מעיין ברוך	1947
20	קיבוץ	משגב עם	1945
21	קיבוץ	נאות מרדכי	1946
22	קיבוץ	סאסא	1949
23	קיבוץ	עמיעד	1946
24	קיבוץ	עמיר	1939
25	קיבוץ	צבעון	1980
26	קיבוץ	קדרים	1980
27	קיבוץ	שדה נחמיה	1940
28	קיבוץ	שמיר	1944
29	קיבוץ	שניר	1967

סמל המועצה

סמל המועצה המקורי

סמל המועצה המקורי ליווה את המועצה האזורית מיום הקמתה ועד לסוף העשור הראשון של המאה ה-21, עת החל תהליך מיתוג למועצה והסמל הוחלף בסמליל חדש.

הסמל המקורי עוצב כפעמון הפוך, בסגנון גרפי שהוכתב על ידי בצלאל בשנות החמישים. במרכז הסמל עומד את פסל האריה השואג, כשמאחוריו הר חרמון, תחתיו עץ ושתי שיבולים גדולות מידות, הצומחים מתוך אדמה חרושה שבשוליה מים.

בסמליל החדש מופיעים עגורים המסמלים את נדידת הציפורים הידועה באגמון חולה ואת הצבע הירוק של מרחבי המועצה. בנוסף לסמליל, עוצב מאוחר יותר על ידי סטודיו מיכל וגלה מקיבוץ איילת השחר גם "סמליל קו רקיע" (בדומה לערים גדולות כמו תל אביב או חיפה וירושלים, שהלכו בעקבותיה) הכולל את האריה השואג, התלמים והשבילים לצד עצים, נופי העמק וההרים המקיפים אותו, כמו גם איורי משפחה ובתים.

סמליל "קו הרקיע" (סטריפ)

ראשי המועצה

• הלל לנדסמן מאיילת השחר 1950–1951
• אברהם בנאי 1951–1956
• יעקב אשכולי מכפר גלעדי 1956–1970
• יצחק לנדסמן מאיילת השחר 1970
• מוני חמל ממעיין ברוך 1970–1975
• דן לבנון מכפר בלום 1975–1979
• אברהם ברושי משמיר 1979–1986
• זלמן גסטר מעמיעד 1986–1991
• אהרון ולנסי מכפר גלעדי 1991–2012
• גיורא זלץ מלהבות הבשן מ-2012

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה האזורית הגליל העליון

• [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1102_01.pdf פרופיל מועצה אזורית הגליל העליון] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• הגליל העליון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38863718מועצה אזורית הגליל העליון