דוד מוסינזון
ד"ר דוד מוסינזון (22 במרץ 1906 – 14 בספטמבר 1938) היה וטרינר תושב עפולה וחבר בארגון "ההגנה" שנהרג בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ח, עם שני חבריו, חיים שטורמן ואהרן אטקין, כשרכבם עלה על מוקש בבקעת בית שאן, כשהיו בשליחות מוסדות היישוב לאיתור מקומות להקמת יישובים חדשים במסגרת חומה ומגדל. על שם שלושתם נקרא גן השלושה בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע.
ילדותו ונעוריו
דוד מוסינזון נולד בשנת 1906 בעיר ברן בירת שווייץ כבנו של ד"ר בן-ציון מוסינזון שהגיע לעיר מרוסיה הצארית ללמוד פילוסופיה וביקורת המקרא ובשנת 1906 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת ברן. בשנת 1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל. והשתקעה בתל אביב. האב התקבל לעבודה כמורה לתנ"ך בגימנסיה העברית ביפו (לימים הגימנסיה העברית "הרצליה") ובשנת 1909, שעברה הגימנסיה מיפו לתל אביב התמנה למנהל הגימנסיה.
בנעוריו למד דוד מוסינזן בגימנסיה הרצליה שאביו היה מנהלה, במגמה הריאלית, והצטיין בלימודיו. היה פעיל בתנועת הצופים ובארגון "ההגנה". הוא היה אחד התלמידים המצטיינים במחזור י"ב של הגימנסיה.
בשנת 1925, עם סיום למודיו בגימנסיה, יצא עם חבר ללימודים בשם דוד גוט לטיול בארץ ישראל. הם צילמו את נופי הארץ ובתום הטיול הכינו שני אלבומים זהים שהכילו 650 צילומים ממטולה בצפון ועד עזה ויריחו בדרום. משנת 2013 שמורים הצילומים בספרייה של אוניברסיטת חיפה.
לימודיו בחו"ל
לאחר לימדיו בגימנסיה עשה דוד מוסינזון שנת שירות ולימודים בבית-הספר החקלאי במקווה ישראל. לאחר סיום עבודתו שם נסע להולנד, ובשל רצונו להשתלם בטיפול בבקר עבד שנתיים כרפתן. לאחר מכן נסע לבריטניה ולמד וטרינריה באוניברסיטת גלאזגו והצטיין בלימודו. הוא היה ממקימיו ומפעיליו של סניף תנועת הנוער הבונים בגלאזגו. בגמר לימודיו קיבל תואר דוקטור לוטרינריה. הוא רצה עוד להמשיך ולהשתלם במחלות טרופיות של בעלי חיים במכון מיוחד לענף זה בלונדון אך לא נתקבל מאחר שלא היה נתין של מושבה בריטית. לבקשת הפרופסור שלו הוא המשיך לעבוד בסקוטלנד במחקר ובעבודה למניעת מחלת הפה והטלפיים בצאן.
שובו לארץ ישראל
כשחזר לארץ בשנת 1931 עבד תחילה בתחנה הנסיונית החקלאית ברחובות, ולאחר מכן עסק במקצועו בבנימינה ובראשון-לציון ובהמשך שימש בירושלים כרופא ראשי באגודת צער בעלי חיים. הוא קיבל משרה ממשלתית כווטרינר האזורי של עמק יזרעאל והגליל התחתון והפעיל שתי מרפאות בעפולה ובנצרת ובשנת 1936 השתקע עם אשתו ורדה רוז ילידת סקוטלנד בעפולה. בשנת 1937 נולד להם בן.
בתפקידו כווטרינר האזורי פעל בכל יישובי העמק היהודיים והערביים כאחד. בימי המאורעות המשיך לנסוע לכפרים הערביים ולהגיש עזרה לפלחים שאת שפתם ומנהגיהם הכיר היטב. לצד עבודתו היה פעיל באגודת "הפועל" בעפולה וכחבר ארגון "ההגנה" היה מעורב בענייני הביטחון וההתיישבות באזור העמקים.
נפילת השלושה
ב-14 בספטמבר 1938 השתתף דוד מוסינזון בסיור ברכב בעמק בית שאן, שמטרתו לאתר על אדמות הקרן הקיימת מקומות להקמת היישובים החדשים נוה איתן וכפר רופין, במסגרת חומה ומגדל. במכוניתם הוא ישב מאחור ולידו ישבו חיים שטורמן מראשוני "השומר" וממקימי קיבוץ עין חרוד והאחראי בו על הביטחון ואהרן אטקין ממיסדי קיבוץ גבע. במושבים הקדמיים ישבו אברהם ברגמן, קצין המחוז מטעם שלטונות המנדט הבריטי, לימים הארכאולוג פרופסור אברהם בירן, שנהג ברכב, ולידו שוטר בריטי שנועד להגן עליהם. אחרי מכוניתם נסע טנדר ליווי עם נוטרים עבריים. ליד הכפר סמריה (כיום המושב שדי תרומות) עלתה מכוניתם על מוקש רב עצמה שהתפוצץ, המכונית הועפה ונמעכה. אברהם ברגמן והשוטר לקו בהלם בלבד, אך הספסל האחורי, שעליו ישבו דוד מוסינזון, חיים שטורמן ואהרן אטקין, התרסק. אהרן אטקין ודוד מוסינזון נהרגו במקום. חיים שטורמן נפצע קשה ומת לאחר מכן מפצעיו.
ההלוויה והאבל
ארונו של דוד מוסינזון הועבר לבית הפועלים, בניין ההסתדרות בעפולה. לצידיו ניצב משמר כבוד של נוטרים. אבל כבד שרר בעפולה. סניף "הפועל" בעפולה הכריז על שבוע אבל בו תושבת פעילותו. בתי הקפה בעיר הודיעו על ביטול הנגינה והריקודים במוצאי שבת הקרובה. למחרת, ב-15 בספטמבר, יצא הארון מעפולה לתל אביב והונח בגימנסיה הרצליה. המחנך והסופר ד"ר חיים הררי נשא דברי הספד. משם יצא מסע ההלוויה לבית הכנסת הגדול שם נשא דברי הספד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבה הראשי של העיר. אלפים ליוו את מסע ההלוויה. דוד מוסינזון נקבר בחלקת ההגנה וההעפלה של בית הקברות נחלת יצחק. ליד הקבר ספד לו אביו, ד"ר בן ציון מוסינזון, ואמר: "זכית לכך כי על במותיך נפלת, בני. מילאת חובתך בשקט ובאמונה... חינכנו אותך ברוח נאמנות ובהקרבה לעם. עתה החזרנו אותך לאדמה. כל אשר היה לנו, חלק גדול מחיינו ונשמתנו, הנחנו בקבר זה. אילו היינו צריכים להתחיל מחדש, אילו ידענו מראש מה יהיה בסופו, היינו עושים כך שנית כי זוהי הדרך האמיתית".[1]
שני הקרבנות האחרים של הפיגוע נקברו בקיבוציהם, חיים שטורמן בעין חרוד ואהרן אטקין בגבע.
ההנצחה
שמם של דוד מוסינזון ושני חבריו מונצח במספר מקומות בעמק יזרעאל וסביבתו. בעירו עפולה הוקם על ידי המועצה המקומית בשנת 1940, במלאת שנתיים למותו, גן עירוני במרכז העיר שנקרא בתחילה "גן דוד" וכיום "כיכר דוד". הגן הלאומי, "גן השלושה" בעמק המעיינות, הוא הסח'נה, נקרא על שם שלושתם. על שמו של חיים שטורמן נקראים קיבוץ מעוז חיים, המוזיאון האזורי של עמק יזרעאל, "בית שטורמן" בעין חרוד, שנוסד בשנת 1941, לוח זיכרון לזכרם הוצב בעמק המעיינות בסמוך למקום הפיגוע, ליד היישוב הקהילתי תל תאומים. ב-14 באוגוסט 2018, במלאת 80 שנה לנפילתם נערך במקום טקס לזכרם בו נחשף הלוח שעבר חידוש.[2]
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של דוד מוסינזון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אוסף התמונות של ארץ ישראל שצילם דוד מוסינזון, באתר "מידע במידה" של אוניברסיטת חיפה.
- גן דוד מוסינזון בעפולה, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ד"ר ד. מוסינזון, הבוקר, 15 בספטמבר 1938
- אהרן אטקין, דוד מוסינזון, חיים שטורמאן, הצופה, 15 בספטמבר 1938
הערות שוליים
- ^ לוית שלושת חללי המוקש, הצופה, 16 בספטמבר 1938, המשך
ללוית חללינו בעמק, דבר, 16 בספטמבר 1938 - ^ "נופלים ההולכים ראשונה": אחרי 80 שנה, זוכרים את חיים שטורמן, אהרון אתקין ודוד מוסינזון באתר "עמק ניוז", 10 בספטמבר 2018
