מרכז רפואי העמק
 | |
| מרכז רפואי העמק | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי |
| בעלים | שירותי בריאות כללית |
| מנכ"ל | פרופ' אורנה בלונדהיים |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1924 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 25 |
| מיטות | 537 |
| http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/emek/he-il/Pages/homepage.aspx | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | שדרות יצחק רבין 21, עפולה |
| מיקום | עפולה |
מרכז רפואי העמק (שמו הקודם היה בית חולים העמק) הוא בית חולים הממוקם בין גבעת המורה לעפולה. בית החולים החל לפעול תחת אחריות קופת חולים כללית בשנת 1924 ונחנך במיקומו הנוכחי ב-20 במרץ 1930. מרכז רפואי העמק מספק מגוון רחב של שירותים, חדרי ניתוח משוכללים, יחידות טיפול נמרץ, מכונים ומעבדות. מרכז רפואי העמק משרת אוכלוסייה של כ-500 אלף נפש מן הערים, היישובים והכפרים בצפון מזרח הארץ. המרכז הרפואי העמק מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון ולפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן.
היסטוריה
בית החולים ובית היולדות במעין חרוד
עבור חברי "הקבוצה הגדולה" של גדוד העבודה, שהקימה את עין חרוד ואת תל יוסף הוקם ליד מעיין חרוד אוהל קטן שנקרא אמבולטוריה, לצורך טיפול רפואי. בהמשך הוקמו שני אוהלים גדולים שבכל אחד מהם היו 16 מיטות[1]. בהמשך הועברו החולים לצריף עץ שהכיל 22 מיטות. טופלו בו בעיקר חולי מלריה ומנהלו היה ד"ר בן-ציון הירשוביץ. ביולי 1923, על רקע הקרע בין אנשי גדוד העבודה בתל יוסף לאנשי הסתדרות העובדים בעין חרוד, הוחלט על העברת בית החולים לאחריות קופת החולים הכללית. בנובמבר 1923, החל משה סורוקה לעבוד כיד ימינו של הירשקוביץ בניהול אדמיניסטרטיבי של בית החולים. בראשית 1924, עבר בית החולים באופן רשמי לבעלות קופת חולים[2]. בשלב זה הורחב בית החולים ל-32 מיטות והגיניקולוג הוגו כהן שעלה מגרמניה הקים בו בית יולדות[3].
בדצמבר 1925 יצא יצחק קנב בקריאה להקמת בניין חדש לבית החולים בעמק[4]. באותו חודש החליטה מועצת קופת חולים בחיפה שיש צורך דחוף בבניית בנין לבית חולים בעמק והטילה על מרכז קופת חולים בהתייעצות עם תושבי העמק לבחור מקום לבית החולים ולהשיג אמצעים לבנייה, שהייתה מעבר ליכולת הכלכלית של קופת חולים[5]. בינואר 1926 פרסם ד"ר בן-ציון הירשוביץ מאמר בו הדגיש את הצפיפות בבית החולים בעמק ואת חוסר היכולת של בית חולים הדסה בחיפה לתת מענה לתושבי העמק[6].
פניית קופת חולים לתנועה הציונית בבקשה לסייע בבניית בית חולים נענתה בשלילה מהעדר משאבים ובגלל אי הרצון של קופת חולים להיכנס לתחומה של הדסה. כדי להתמודד עם הבעיה פנו אליעזר פרלסון, הירשוביץ ומשה סורוקה במכתב להנרייטה סולד והצליחו להביא אותה לתמוך ברעיון הקמת בית החולים. תמיכתה של סולד הביאה את הדסה, הג'וינט והסתדרות הרופאים העבריים באמריקה להקציב לבנייה 5,000 לא"י ואת קרן היסוד להקציב 3,000 לא"י, תרומת הקהילה היהודית בשאנגחאי. באוגוסט 1926 נחתם הסכם בין קופת חולים וההנהלה הציונית על הקמת בית החולים תוך שלוש שנים[7].
משום שבית החולים המקורי היה ממוקם באזור מרוחק מנתיב הרכבת ומשום שלא היה נגיש, עקב חוסר בדרכי גישה סלולות אליו, הוחלט להעבירו לאזור עפולה. עפולה שימשה כמרכז האזורי, הכילה תחנת רכבת, דרכי גישה סלולות, והייתה ממוקמת בחצי הדרך בין שני גושי ההתיישבות העיקריים באותה העת - נהלל ועין חרוד.
בית החולים בעפולה
ההכנות לבנייה החלו בשנת 1927 וטקס הנחת אבן פינה לבניין החדש התקיים ב-11 באוגוסט 1927[8].
הבניין הראשון של בית החולים במיקומו החדש למרגלות גבעת המורה, ששמו "בית ברוולד" (על שם האדריכל שתכנן אותו, אלכסנדר ברוולד), ובנין המשק שנלווה אליו מאחור ומשמש גם למחלקות פנימית ג' וכו נחנך בטקס חגיגי ב-29 באפריל 1930[9]. הבניינים תוכננו כך שבכל חדר המיועד לחולים יהיה חלון מערבי לאוורור[10]. ליד בית החולים הוקמו שבעה צריפים לשיכון עובדי בית החולים[11].
בין השנים 1933–1936 הורחבו המחלקות העיקריות של בית החולים - המחלקה הפנימית, המחלקה הכירורגית, מחלקת הנשים, מחלקת היולדות ומחלקת הילדים.
בשנת 1934 הושלמה בניית אזור מגורי סגל בית החולים אשר ממוקמים בסמיכות לבית החולים. בין השנים 1934-1941 ניהל את בית החולים הד"ר מקס לבקוביץ. בשנת 1958 התאגדו הרשויות המקומיות סביבות בית החולים לסייע בהקמת קומה נוספת עבור מחלקה כירורגית[12].
בשנת 1961 הוקמה מחלקת אא"ג על ידי ד"ר יעקב שדה.
בשנת 1967 היו בבית החולים כ-300 מיטות. לקראת מלחמת ששת הימים פונו רוב האזרחים מבית החולים ונפתחו בו 285 מיטות נוספות. במהלך המלחמה טופלו בבית החולים פצועים מיהודה ושומרון, בהם 15 שבויים ירדניים[13]. בסוף 1967 הקומו בבית החולים מרפאות חוץ[14].
מרכז רפואי העמק בשנות ה-2000
כמרכז רפואי המשרת אוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים מסביבתו, עפולה, מגדל העמק, המועצה האזורית עמק יזרעאל, המועצה האזורית הגלבוע, המועצה האזורית הגליל התחתון, מועצה אזורית עמק המעיינות, יישובי צפון בקעת הירדן וכפרי המיעוטים באזור, הוא מכיל 25 מחלקות ובהן 537 מיטות אשפוז. אגפיו המרכזיים הם כירורגיה, רפואה פנימית, נשים ויולדות ואגף ילדים.
בין מחלקותיו ניתן למנות מכונים בתחומי הקרדיולוגיה, נשים ויולדות, אורתופדיה ושיקום, רפואת ילדים, גנטיקה, אונקולוגיה, המטולוגיה, דיאליזה, התפתחות הילד, גסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואה גרעינית ורנטגן.
בשנת 2003 מונתה ד"ר אורנה בלונדהיים למנהלת המרכז הרפואי והייתה בכך לאישה הראשונה המכהנת כמנהלת בית חולים כללי בישראל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרכז רפואי העמק |
- מרכז רפואי העמק, באתר שירותי בריאות כללית
- ערוץ youtube של המרכז הרפואי העמק, באתר youtube
- ביה"ח המרכזי בעמק חוגג היום מחצית יובלו, על המשמר, 20 באוקטובר 1955
- שמעון פינס, מצריף – למרכז רפואי גדול: למחצית יובלו של בית־החולים בעמק, דבר, 16 בדצמבר 1954
- נדב מן, העיקר הבריאות: ראשית הרפואה בעמק יזרעאל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2010
הערות שוליים
- ^ שלש עשרה שנה לכיבוש העמק, דבר, 30 באוגוסט 1934
- ^ שפרה שורץ, קופת חולים הכללית, המרכז למורשת בן-גוריון, 1997, עמ' 72-73
- ^ Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 202-204
- ^ י. קניבסקי, לבנין בית החולים בעמק, דבר, 9 בדצמבר 1925
- ^ החלטות מועצת סניפי קופת החולים בחיפה, דבר, 24 בדצמבר 1925
- ^ ד"ר ב. הירשוביץ, בית החולים בעין חרוד, דבר, 17 בינואר 1926
- ^ Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 204-206
- ^ אבן פינה לבית החולים המרכזי בעמק, דבר, 12 באוגוסט 1927
- ^ חנוכת בית החולים המרכזי בעמק, דבר, 30 באפריל 1930
- ^ בנין בית החולים בעמק, דבר, 1 ביולי 1929
- ^ בבית החולים המרכזי בעמק, דבר, 19 ביוני 1930
- ^ אגף נוסף עם 60 מיטות ייבנה בביה"ח העמק בעפולה, דבר, 27 ביולי 1958
- ^ א. מש, בית החולים בעפולה חוזר לפסי שלום, דבר, 13 ביולי 1967
- ^ אלכס דורון, בית חולים למניעת אשפוז, מעריב, 8 בנובמבר 1967
