מזרעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזרעה
בית הבהאא אללה במזרעה
בית הבהאא אללה במזרעה
בית הבהאא אללה במזרעה
שם בערבית المزرعة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פואד עווד
גובה ממוצע[1] ‎15 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 3,900 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 240
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,940 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 56
תחום שיפוט[2] 990 דונם
    - דירוג ארצי 246
32°59′02″N 35°05′54″E / 32.9838342791105°N 35.0984204239239°E / 32.9838342791105; 35.0984204239239
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 163
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3690
    - דירוג ארצי 212
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.9%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 6.3%
גילאי 15 - 19 7.0%
גילאי 20 - 29 17.4%
גילאי 30 - 44 21.9%
גילאי 45 - 59 15.5%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 8.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 1
תלמידים 494
 –  יסודי 339
 –  על-יסודי 155
מספר כיתות 22
ממוצע תלמידים לכיתה 23.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מזרעה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מַזְרַעָהערבית: المَزْرَعَة, בתרגום חופשי: "החווה") הוא כפר ליד נהריה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. בכפר ישנם שלושה בתי ספר, בי"ס יסודי ובי"ס חטיבת ביניים.

היסטוריה

לאחר שהשיג שליטה בעכו, השתלט דאהר אל-עומר על מזרעה יחד עם הכפרים האחרים על החוף מצפון לעכו, הכריז על אדמותיהן כאדמות של השלטון (ג'יפתליק) ופיתח את הכפרים[4]. לאחר הקמת אמת עכו נספחה מזרעה לאמה. האמה העוברת בתחומי מזרעה נקראת "אמת סולימאן פאשה". את הכפר חוצה נחל בית העמק, הנקרא בערבית "ואדי מג'נונה".

במזרעה שוכן הבית אשר שימש את הבהאא אללה, מייסד הדת הבהאית כבית קיץ, עת התגורר בו בשכירות בין השנים 18771879, ולפני שעבר לאחוזתו באל-באהג'ה.

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 תושבים ובסקר 1922 נמנו 218 נפשות[5]. בימי המנדט הבריטי התגוררו בכפר כ-30 משפחות שהתפרנסו בדוחק מחקלאות ועבודה במחנות הצבא הבריטי[6]. באוגוסט 1938 הוטל על הכפר, יחד עם הכפרים האחרים באזור, קנס קולקטיבי בעקבות התנקשות ביהודי באזור[7].

לאחר מלחמת העצמאות נותר כפר מזרעה ריק ברובו, והועברו אליו ערבים מכפרים אחרים במסגרת המדיניות לריכוז בני המיעוטים במספר כפרים. בין השאר הועברו אליו ערבים מבצה[8][9] וערביי אום אל פרג', שהראשונים שבהם פונו למזרעה בפברואר 1949[10] והשאר הוכרזו כנפקדים ופונו מבן עמי למזרעה ב-14 בספטמבר 1953[11]. כן פונו למזרעה תושבים מאל עאבסיה בינואר 1950[12]. התושבים התגוררו במקום בצריפונים ופחונים בציפייה לשוב לכפריהם המקוריים. בשנת 1959 עודדה המדינה את התושבים בעזרת הלוואות לבנות בתי אבן[13][6], ובנובמבר 1960 התקיים טקס של חנוכת הבתים[14].

הכפר מזרעה השתייך למועצה אזורית געתון, אחד משני כפרי מיעוטים במועצה, יחד עם שיח' דנון. בשנת 1955 אספו תושבי הכפר 728 לירות תרומה לקרן המגן[15]. באוקטובר 1959 נחנך בכפר בית ספר[16]. בשנת 1964 פעלה המועצה להקים בכפר מסגד[17]. בשנת 1969 הוכנה תוכנית מתאר לכפר[18]. בינואר 1972 נחנך כביש גישה לכפר[19].

בסוף 2016 אושרה תוכנית לבניית 728 יחידות דיור בתמהיל מגוון על אדמות מדינה במזרעה[20].

אוכלוסייה

בכפר יש רוב מוסלמי ומתגורר בו מיעוט נוצרי.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במזרעה 3,900 תושבים (מקום 240 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,268 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[21]

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזרעה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ Amnon Cohen, Palestine in the Eighteenth Century: Patterns of Government and Administration (Jerusalem: Magnes Press, 1973), p. 133
  5. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 317
  6. ^ 6.0 6.1 יואל דרויש, פליטים ערביים מקימים כפר מודרני, דבר, 27 במאי 1960
  7. ^ הודעות רשמיות, מאורעות בימים האחרונים - קנסות, דבר, 1 בספטמבר 1938
  8. ^ גרשון שפט, תקדים מסוכן, מעריב, 1 ביולי 1987
  9. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, 1947-1949, עם עובד, 1991, עמ' 173-174
  10. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 159
  11. ^ המשפחות הערביות הועברו למזרעה, דבר, 15 בספטמבר 1953
    ערביי אום אל פארג' פונו מאדמתם בגליל, על המשמר, 15 בספטמבר 1953; המשך
  12. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 160
  13. ^ לפליטים ערביים בגליל המערבי הוצע שיקום בכפר מזרעה, דבר, 31 בינואר 1960
  14. ^ נחנכו בתים בכפר המיעוטים מזרעה, דבר, 13 בנובמבר 1960
  15. ^ אשכול קורא להגברת התרומות לקרן המגן, דבר, 6 בדצמבר 1955
  16. ^ נחנך בית ספר בכפר הערבי מזרעה, דבר, 23 באוקטובר 1959
  17. ^ יגויסו כספים להקמת מיסגד בכפר מזרעה, מעריב, 3 באוגוסט 1964
  18. ^ תוכנית מיתאר, דבר, 27 ביולי 1969
  19. ^ נחנך כביש גישה למזרעה, מעריב, 28 בינואר 1972, וראו: ייסלל כביש למזרע בגליל, מעריב, 18 בספטמבר 1960
  20. ^ הותמ"ל אישרה: 8,500 יח"ד באשקלון ועוד 730 יח"ד במזרעה, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
  21. ^ פרופיל מזרעה באתר הלמ"ס



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39287654מזרעה