גבעת המורה
 | |
| גבעת המורה, מבט ממערב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש כבוי |
| גובה | 515 מטר |
| מיקום | הגליל התחתון |
| קואורדינטות | 32°36′57″N 35°21′49″E / 32.6157273°N 35.3636696°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   גבעת המורה | |
גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על ההר, אך על ההר מצויים יישובים נוספים.
ההר נקרא "גבעת המורה", ולא "הר המורה", כנראה משום צורתו הטופוגרפית המתונה, אך גודלו וגובהו מעל סביבתו דומים מבחינה טופוגרפית להרים אחרים בארץ ישראל - לדוגמה שכניו: הר תבור, הרי נצרת, הר הגלבוע, ואף פסגות הכרמל, שהם בעלי גובה דומה.
החלקים שאינם מיושבים בהר יוערו על ידי הקרן הקיימת לישראל. בראש ההר מגדל תצפית מאבני בזלת, ממנו ניתן לצפות בנופי עמק יזרעאל. כן מצוי בהר חניון נופש פעיל ומתקני נופש שונים. שטח של כ-530 דונם מההר מוכרז כשמורת טבע, כדי להגן על ערכי טבע כגון המין האנדמי אירוס נצרתי, שריכוז גדול שלו מצוי באזור..
גבעת המורה הוא הר געש כבוי.
בשיפוליו הדרומיים של ההר מתחיל לזרום נחל שונם.
היסטוריה
המקום מוזכר לראשונה בספר שופטים בתיאור מלחמתו של גדעון במדיינים:
"וישׁכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשׁר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק."
ייתכן שפירוש השם הוא מלשון "מורה דרך". ישנה סברה, המקבלת תוקף מצורתה המחודדת של פסגת ההר ומריבוי אבני הבזלת על מדרונותיו, כי ההר היה בתקופות קודמות הר געש פעיל. בהתאם לסברה זו יש המייחסים את השם גבעת המורה לפעולה הוולקנית של ההר ה"מורה", דהיינו "יורה" לבה.
במקורות מאוחרים יותר נקרא המקום לעיתים "החרמון" או "החרמון הקטן"[1]. הסיבה לכך נובעת כנראה מהפסוק "תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט, פסוק ג'), אשר העלה את "הצורך" בקרב מטיילים וחוקרים שביקרו בארץ ישראל במאות השנים האחרונות, לזהות את ה"חרמון" בסמיכות להר תבור, אשר זיהויו היה מקובל מתקופות קדומות יותר. מאחר שמאוחר יותר זוהה החרמון על ידי החוקרים כרכס גדול מצפון לגולן, "תוקן" שמו של ההר ל"החרמון הקטן".
בערבית נקרא ההר "ג'בל דחי" על שם "נבי א-דחי" שקברו שוכן במקום. על שמו נקרא אף כפר ערבי המצוי סמוך לפסגת ההר - כפר דחי.
יהודה אליצור זיהה את "גבעת המורה" המקראית בתל עגול, גבעה ספציפית ברכס ג'בל דחי[2][3].
קרב תבור אשר התרחש בתאריך 16 באפריל 1799 בו ניצח צבאו של נפוליאון בראשות הגנרל ז'אן-בטיסט קלבר, את צבאות האימפריה העות'מאנית במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל, התרחש למעשה הרחק מהתבור, במרחב שבין גבעת המורה והגלבוע, בסביבת מושב מרחביה.
בשנת 1925 הוקמה בסמוך להר העיר עפולה. בתקופה זו הוקם על שיפוליו המערביים של ההר כפר ילדים ששימש בתחילה לשיכון יתומים מן הפרעות באוקראינה. בימי מלחמת העולם השנייה שימש כפר הילדים כבסיס של משטרת היישובים העבריים. לאחר קום המדינה שימש הכפר במשך עשרות שנים בסיס של צה"ל. כיום הוא נטוש וקיימות לגביו תוכניות לבינוי, תוך שימור בנייניו ההיסטוריים.
יישובים
שכונת גבעת המורה
בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך העלייה הגדולה שלאחר קום מדינת ישראל, התרחבה עפולה צפונה ומזרחה. שכונת עפולה עילית נוסדה בשנת 1950 לרגלי ההר ממערב, ואילו שכונת "גבעת המורה" נוסדה בשנת 1955 על שיפולי ההר עצמו, וכיום היא תופסת חלק משטחו המערבי. עפולה העיר, שנוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות עפולה עילית ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק. שלושת חלקי העיר האלה נכללים בתחום השיפוט של עירית עפולה. בשנת 2006 החל פרוזדור זה להבנות ועירית עפולה הכינה תוכנית לבינויו המלא בשכונות מגורים, גנים ומתקני פנאי ונופש. הכוונה היא להגדיל את מספר תושבי עפולה, העומד בשנת 2006 על כ-45,000 איש, על ידי בינוי ואכלוס פרוזדור זה ל-80,000 איש, ולהביא לרצף אחד את שלושת חלקי העיר.
בנוסף לשכונותיה של עפולה, שוכנת על ההר, מצפון לשכונת גבעת המורה, שכונת הווילות "רוממה", שהוקמה בשנות ה-70 על אדמת מינהל מקרקעי ישראל בשיטת "בנה ביתך". חלק נוסף של השכונה הוא "נוף יזרעאל" אשר בו מתגוררים בה כ 50 משפחות המסונפים אף הם לקהילה התורנית בגבעת המורה , איזור חדש יותר שנבנה בשנת 1990 לערך. בעשור השני של המאה ה-21 'גבעת המורה' על כל חלקיה עוברת תהליך מואץ של התחרדות על ידי משפחות צעירות מהזרם הליטאי (500 משפחות נכון לשנת תשפ"ה). בצמוד לשכונה זו נמצא כפר של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשם "בית אורי", הפועל ברוח הפילוסופיה האנתרופוסופית.
הקהילה התורנית גבעת המורה
הקהילה החרדית בשכונת גבעת המורה-עפולה, נוסדה בחודש אלול תשע"א (2011) על ידי תלמידי רבי אהרן יהודה ליב שטינמן[דרוש מקור]. גרעין הקהילה מנה אז 13 משפחות שבאו להתגורר במקום. נכון ל-2024 מונה הקהילה החרדית במקום כ-540 משפחות[דרוש מקור], ברובם בוגרי ישיבות ליטאיות, ונמצאת במגמת התפתחות מתמשכת ויציבה[דרוש מקור]. ההצטרפות לקהילה מותנית באישור ועדת דיור, והם מסייעים בהשגת ותיווך דירות תוך שמירה על רף מחירים נמוך.
בראשות הקהילה עומדים המרא דאתרא הרב נתן רוטשילד והרב בנימין לנג רב ומו"ץ בקהילה התורנית הרב אברהם כהן רב שכונת נוף יזרעאל . הרב רפאל בן שימול רב בית הכנסת משכן יצחק ומאיר וכן הרב רפאל בלום, ראש הישיבה הגדולה עפולה ("נחלת עפולה").
לקהילה 5 בתי כנסת: בית הכנסת המרכזי "אוהל משה"[4]; "מנין אברכים"; "משכן יצחק ומאיר", נוסח עדות המזרח; "נועם השם"; "חניכי הישיבות - נוף יזרעאל". כמו כן קיימים בגבעת המורה 12 כוללים.
מוסדות הקהילה "דרך אמת כוללים את תלמוד תורה דרך אמת, בית יעקב, גני ילדים וישיבה לצעירים.
כפר דחי וכפר נין
בסמוך לפסגת גבעת המורה שוכן הכפר הערבי "דחי" השייך למועצה אזורית בוסתאן אל מרג', ועל מורדותיה הצפון-מערבים ניצב הכפר הערבי נין (כפר), השייך גם הוא לאותה מועצה אזורית. כפר נוסף שנמצא למרגלות ההר הדרומיים הוא הכפר הערבי סולם, אשר שוכן בחלקו על התל בו שכנה "שונם" המוזכרת במקרא ובמכתבי אל-עמארנה. מכפר זה באה אבישג השונמית. כפר נוסף שהיה במורדות הצפוניים של ההר, הוא אִנְדוּר, שהתפנה במהלך 1948 והיום עומד בחורבותיו. ישוב זה מיוחס לעין-דור המקראית, מקום בו חייתה בעלת האוב שהעלתה באוב לשאול המלך את שמואל הנביא, (אם כי כיום מקובל לחשוב שעין-דור הייתה מעט צפונית ליישוב הנטוש).
ירידת שלג בהר
לא בכל חורף יורדים פתיתי שלג בהר, אך בגלי קור קיצוניים יורד לעיתים שלג בפסגת ההר ובכפר דחי, אם כי לעיתים רחוקות יורד גם בשכונת גבעת המורה בגובה של 200–300 מטרים. בחורף 1991–1992 ירד שלג שהצטבר לגובה של מעל ל-50 ס"מ בהר. בחורף 2014–2015 ירדו שלגים פעמיים: פעם אחת בגל הקור אשר אירע ב-9 בינואר 2015, אז ירדו פתיתים שהצטברו על הקרקע בפסגה בלבד ופתיתים שלא נערמו בשכונות ההר, ובפעם השנייה ב-20 בפברואר 2015, אז ירד שלג כבד בפסגת ההר שנערם לכמה ס"מ.
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת עם עובד 1986. עמ' 1162.
- כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, תשל"ח 1978, עמ' 85.
- ספי בן-יוסף, מדריך ישראל החדש כרך 4, ב (עורכים: מושון גבאי ויצחקי גל), הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון וכתר, 2001, עמ' 54–56.
- ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל הגליל, כרך 6, (תרגום מצרפתית: חיים בן עמרם), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי תשמ"ה-1985. עמ' 77. - המקור משנת 1880, פאריס.
קישורים חיצוניים
- אל האירוס הנצרתי ביער גבעת המורה, אי ירוק של קק"ל
- בדרך הנוף מגבעת המורה לשמורת בלפוריה, אי ירוק של קק"ל
- אורי דביר, צא ולמד: שיעור בטיולים בגבעת המורה, באתר ynet, 20 בפברואר 2011
- "בית אורי" כפר לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על גבעת המורה
ציפי אלבז, טיול בגבעת המורה, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019
-
מגדל התצפית על ראש ההר -
הנוף ממגדל התצפית לכיוון מזרח -
מבט לכיוון צפון. במרכז התמונה הר תבור -
עמק יזרעאל מדרום להר, ברקע הכפר סולם -
"בית אורי" - כפר לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על גבעת המורה
הערות שוליים
גבעת המורה32158768Q1092415
- ^ מפת עמק יזרעאל בהוצאת חברת הכשרת היישוב עם הכיתוב 'חרמון הקטן', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ דעת מקרא לספר שופטים, עמ' פ"ח.
- ^ ראו תל עגול באתר עמוד ענן.
- ^ על שם הרב משה יהודה ביגל, רבה הראשון של הקהילה.