ספרות בלשית
ספרות בלשית היא ענף ספרותי שהתפתח מאמצע המאה ה-19 והגיע לשיא שגשוגו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בענף ספרותי זה מתוארים סיפורי פשעים - בעיקר רצח - בצורת תעלומה, שבלש (בלש משטרה, חוקר פרטי או בלש מטעם עצמו), גיבור הספר, פותר לקראת סיום הספר באמצעות הגיונו החריף ועל פי רמזים ועקבות השזורים לכל אורך הספר. חלק מספרי הבלשים הם סדרתיים ובהם דמות קבועה של בלש הפותר בכל ספר תעלומה אחרת.
הספרות הבלשית צמחה במקביל לאורבניזציה המואצת של החברה האנושית ולעליית תנועת הנאורות, שגרסה כי האדם יכול בכוח שכלו בלבד לפענח את העולם סביבו ולפתור את מצוקותיו.
סוגה ספרותית זו קרובה לספרי ריגול, סיפורי פעולה ובמידת מה לספרות אימה. חלק מספרים אלה הוסרטו כסרטי קולנוע.
בתרבות המערבית ישנם מופעים מוקדמים של סיפורים עם מאפייני בילוש, כגון המחזה "אדיפוס המלך" לסופוקלס, משפט שלמה, סיפור שושנה שבתוספות לספר דניאל, וסיפור שלושת התפוחים במחרוזת סיפורי אלף לילה ולילה. בניגוד למופעים נדירים אלה במערב, סוגה בלשית עשירה התפתחה בסין, החל מהמאה ה-14.
סוגות משנה בספרות הבלשית
מעבר לתבנית הקבועה של גיבור-בלש וספר הסובב סביב פתרונה של תעלומת פשע, יש מספר סוגות משנה המסתעפות מן הספרות הבלשית:
- "מי-עשה-זאת" (Whodunit) בו נמצא מספר מוגבל של גיבורים במקום מבודד, וכל אחד ואחד מהם הוא בעל מניעים והזדמנות לבצע רצח.
- "הבלש האפל", המתמחה בתיאור דמויות של בלש פרטי (private eye), הפועל בתחום האפור של החוק, כאשר הוא מודרך על ידי קוד מוסרי משלו.
- "הבלש המשפטי", העוסק בפתרון תעלומה אגב תיאור הליכים בבתי המשפט (וזאת להבדיל מספרים כגון ספריו של ג'ון גרישם העוסקים בתיאור ההווי המשפטי, ופחות בפתרון תעלומה בלשית, ומהווים סוגה בפני עצמה).
- "הבלש ההיסטורי", המתאר תעלומה בלשית על רקע היסטורי.
- "מותחן האימה" (Thriller), הנמצא על הגבול שבין ספרות האימה לבין הספרות הבלשית, מערב סיפור מתח בלשי עם אלמנטים על-טבעיים או אלמנטים של מדע בדיוני.
- "הילד הבלש" - סוגה לילדים ונוער, המתארת ילד או חבורת ילדים הפותרים תעלומות בלשיות. לעיתים מדובר בתעלומות "ילדותיות" ולעיתים בתעלומות פשע של ממש.
- "החדר הנעול", בו הבלש פותר תעלומות רצח בלתי אפשריות לכאורה, וכביכול לא הייתה אפשרות לרוצח להיכנס ולצאת מזירת הפשע.
כותבים מפורסמים של ספרות בלשית
יוצרי הספרות הבלשית הקלאסית
- אדגר אלן פו, המשורר והסופר האמריקאי הידוע הנחשב למבשר סוג ספרות זה.
- ארל סטנלי גרדנר, יוצרו של פרי מייסון.
- ארתור קונאן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס.
- דשיל האמט, יוצרו של סם ספייד.
- אגאתה כריסטי, היוצרת של הרקול פוארו ומיס מארפל.
- ז'ורז' סימנון, יוצרו של המפקח מגרה.
- ריימונד צ'נדלר, יוצרו של פיליפ מרלו.
- ג. ק. צ'סטרטון, יוצרו של האב בראון.
- אלרי קווין (שם עט לשני סופרים שכתבו ביחד ושם גיבורם אף הוא אלרי קווין).
- רקס סטאוט, יוצרו של נירו וולף חובב הסחלבים.
- ג'ון דיקסון קאר, יוצרם של ד"ר פל (באנגלית: Dr. Fell) וסר הנרי מריבל (אנגלית: Sir Henry Merrivale).
סופרים קנוניים
על אף שספרות זו אינה נחשבת ספרות קנונית ישנם סופרים קנוניים ונחשבים ששלחו ידם בכתיבת ספר בלשי. מבשר הסוגה, אדגאר אלן פו, הוא כאמור יוצר נחשב אף בתחומי השירה והפרוזה, ודוגמה טובה נוספת היא המחזאי השווייצרי פרידריך דירנמאט, שכתב את אחד מטובי הספרים בסוגה - "ההבטחה".
ספרות בלשית בישראל
בישראל זכתה הסוגה לקידום משמעותי רק משנות ה-80 של המאה העשרים. הספרות הבלשית העברית התחדשה רק כיובל שנים לאחר מכן.
בציבור החרדי בין הספרים היחידים בסוגה זו יש לציין את הספר "החוקר" של הסופרת אסתר טוקר.
לקריאה נוספת
- דוד גורביץ', הבלש כגיבור תרבות : ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013.
- זהר שביט, יעקב שביט (עורכים), הבלש העברי חוזר : מבחר הסיפור הבלשי מפלשתינה (א"י), תל אביב: ספרי מוניטין, 1983
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אריאנה מלמד, לברוח עם גוויה, אקדח ובלשים מנייר, באתר ynet, 19 באוקטובר 2000
- דן מירון, כומרייה בישראל - כמה הערות בעניין הסיפור הבלשי ומקומו בתרבות הישראלית, הו! 3, פברואר 2006, עמ' 99–128
- מתן אהרוני, c.s.i : הבלש החדש מהעולם הישן, במגזין tv-il,1 בינואר 2006
- אורן נהרי, פגישה עם בלש פרטי, באתר ynet, 9 במאי 2007
- נורית קנטי, תרגילי מתח: ספרות המתח הישראלית מתפתחת, באתר nrg, 1 במאי 2009
- אלי אשד, בעקבות הבלש העברי: הספורת הבלשית בספרות הישראלית, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 25 באוקטובר 2010
- דליה קרפל, דוד תדהר מחפש יורש, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2016
- אורן נהרי, פתרו לנו חידה: כך הפכו הבלשים לגיבורים הכי מרתקים שלנו, באתר וואלה!, 29 ביוני 2017
- דרור משעני, מה אנחנו עלולים לגלות אם נקרא סיפור בלשי פעמיים? : עיון מחודש בצמיחת הסיפור הבלשי ובשגשוגו, הו! 6, נובמבר 2007, עמ' 108–120
31799856ספרות בלשית