המעבדה לעיצוב עירוני
המעבדה לעיצוב עירוני היא גוף מחקר שנוסד בשנת 2009, על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.
מאז הקמתה מעורבת המעבדה בפרויקטים רבים המבקשים לאתגר, לשכלל ולעדכן את מאגרי הידע הקיימים בתחום התכנון בישראל ובעולם. המחקרים בוחנים תהליכים וקשרים בין ההיבטים החברתיים והפיזיים בעיר וכן נבחנות אסטרטגיות ניסיוניות לקובעי מדיניות בנושאים של תכנון ועיצוב עירוני. במעבדה משתתפים חוקרים מתחומי האדריכלות, תכנון עירוני, תחבורה, משפטים ופילוסופיה.
ברחבי העולם
מעבדות נוספות לעיצוב עירוני מצויות גם במסגרת אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם או כאלה הפועלות באופן עצמאי.
פעילות המעבדה
למעבדה שיתופי פעולה רבים, בין השאר עם הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובמסגרתו נערכים פרויקטי מחקר משותפים. בנוסף המעבדה מארחת מתכננים עירוניים ותלמידי מחקר לתקופות התמחות.
בין המחקרים שנערכו במסגרת המעבדה, התמקדו המחקרים בשלושה נושאים עיקריים: מתודולוגיות תכנון, סביבות מגורים, וקונפליקטים עירוניים. להלן פרויקטים נבחרים:
- מחאות חברתיות והמרחב הציבורי, 2009
- הצעה לחידוש מרכז הכרמל בחיפה, 2009
- הצעה לחידוש גן הזיכרון בחיפה, 2009
- הצעה לעיצוב מחודש בתפר בין הערים תל אביב-יפו ובת ים, 2009
- התחדשות עירונית בשכונת נאות שושנים בחולון, 2010
- קודים לעיצוב ותכנון (מקרה מבחן בפארק מדרון יפו), 2011
- מגורים וסגנון חיים עכשווי בתל אביב ובמודיעין, 2011
- חשיבה על מרכזי ערים בערי הפיתוח, 2012
- השפעת הטכנולוגיה על המרחב הציבורי, 2012
- מרחב המגורים הישראלי, 2012
- עתיד הערים החדשות בעולם ובישראל (מקרה מבחן בקריית גת), 2012
- תעשייה, תעסוקה ותכנון (בהכנה), 2013
באוקטובר 2012 פרסם צוות המעבדה את הספר "שכונה-מדינה", המציג ניתוח של 12 שכונות מגורים בישראל והצעה למודל המיטבי לשכונת מגורים.[1] בנובמבר 2014 יצא לאור הספר "עיר-תעשייה", הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר חשף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה והתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה וביקש לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, ובין העובד לעיר.[2] בדצמבר 2017 יצא הספר השלישי בטרילוגיה, "ארץ-גנים", העוסק בניתוח צורני ותפקודי של פיתוח נופי במרחבים הציבוריים בערים בישראל. כמו כן הספר כלל ראיונות עומק עם אדריכלי הנוף הבולטים בפרקטיקה העכשווית בישראל, לרבות צבי דקל, חיים כהנוביץ, גדעון שריג ולב וקסמן, דפנה גרינשטיין וגיל הר-גיל, ברברה אהרונסון, עליזא ברוידא ורות מעוז, ליאור לוינגר, ליטל סמוק פביאל וליאור וולף.[3]
לקריאה נוספת
- שכונה-מדינה, רסלינג, 2012
- עיר-תעשייה, רסלינג, 2014
- ארץ-גנים, רסלינג, 2017
קישורים חיצוניים
- LCUD - אתר האינטרנט של "המעבדה" (באנגלית)
- אורבנולוגיה - בלוג המעבדה לעיצוב עירוני
- "קריית גת 2025" - אתר הפרויקט
- "מרכז העיר" - המרכז לחקר העיר והעירוניות
- נועם דביר, אדריכלות רחוב תחת זכוכית מגדלת, באתר הארץ, 26 בינואר 2011
- רוני בר, ניסוי עולמי בדרום: הביתנים הדיגיטליים של קרית גת, באתר Xnet, 7 ביוני 2012
- אלכס דורון, תכירו את העיר החכמה: החזון הטכנולוגי של קרית גת, באתר nrg, 9 ביולי 2012
- אסתר זנדברג: בלוג חדש: אלטרנטיבה מעבר לפינה, הארץ, 20.3.13
הערות שוליים
- ^ אסתר זנדברג, חזון השכונה החדשה: תא בתוך מארג עירוני, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
- ^
אסתר זנדברג, למה כדאי לשלב בין איזורי תעשיה ומגורים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2014
- ^ זנדברג, אסתר (2017-12-28). "גינה לא חביבה: למה פארקים מסוימים נותרים שוממים?". הארץ. נבדק ב-2018-04-29.
26745086המעבדה לעיצוב עירוני