חיים שטורמן
 | |
| חיים שטורמן | |
| לידה |
2 בינואר 1892 האימפריה הרוסית |
|---|---|
| נהרג | 14 בספטמבר 1938 (בגיל 46) |
| תאריך עלייה | 1906 |
| השתייכות |
השומר ההגנה |
| תפקידים בשירות | |
| שומר, רכז הביטחון של עין חרוד | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חלוץ | |
| הנצחה | |
| |
חיים שטורמן (2 בינואר 1892- 14 בספטמבר 1938) מאנשי העלייה השנייה, מראשוני השומר וממקימי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל.
ביוגרפיה
חיים שטורמן נולד ב-1892 למשה שטורמן ומנוחה לבית קליגורסקי. היה בן ראשון להוריו לאחר ארבע בנות. נולד בכפר צ'ברונה בפלך קייב בו הייתה משפחתו המשפחה היהודית היחידה. כשהילדים גדלו עברה המשפחה לעיירה היהודית הסמוכה זבניגרודקה ולאחר זמן לא רב עברו ליקטרינוסלב[1]. פה למד בחדר מתוקן והמשיך לימודיו בבית ספר למסחר.
ב-1906 עלה לארץ עם משפחתו במסגרת העלייה השנייה. למד בגימנסיה הרצליה אולם לאחר כשנה חלה האב וחיים עזב את הגימנסיה והחל לעבוד בפרנסת הבית. ב-1908 נפטר האב וחיים ומשפחתו עברו לסג'רה[2]. האם הצטרפה כשותפה ב"קולקטיב" שהקימה מניה שוחט אך בעקבות השביתה שפרצה במקום ב-1910 עברה המשפחה ליבנאל שם הצטרף חיים לארגון השומר.
משימתו הראשונה ב-1910 הייתה לשמור בחדרה. ב-1912 מונה למנהל השמירה במרחביה. כשיצא, עם חברו השומר צבי ניסנוב לעזור לשומרים ביבנאל נשבו על ידי צ'רקסים מכפר כמא, הוסגרו למשטרה הטורקית ונשפטו לשלוש וחצי שנות מאסר ונכלאו בכלא עכו[3].
ב-1913 היה בין מתיישבי תל עדשים ובתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כמוכתר היישוב וטיפל, במסירות, בחברי "השומר" שנאסרו ונכלאו. בתקופה זו נשלח ל-5 חודשים לרוחמה שם שמר ועסק ברכישת נשק לארגון "השומר".
ב-1920 התפרקה הקבוצה של תל עדשים וחיים הצטרף לקבוצת כנרת. ב-22 בספטמבר 1921 היה ממקימי עין חרוד ובונה בה את ביתו. בשנת 1922 יצא עם יהודה אלמוג וצבי נדב לסיור בחורן לבדיקת אפשרות ההתיישבות במקום[4]. שטורמן היה מידידיו של אורד וינגייט. הוא טבע את הביטוי "נופלים ההולכים ראשונה" בהספדו לחברו משה רוזנפלד.
באותה תקופה סייע ליהושע חנקין ברכישת קרקעות בעמק יזרעאל ובהמשך סייע בהעלאת עולים שהגיעו בדרך היבשה מאירופה.
ב-1938 נהרג שטורמן עם שני חבריו, אהרון אטקין מגבע וד"ר דוד מוסינזון מעפולה, בעת ששימש כאחראי הביטחון של קיבוצו עין חרוד כשרכבו עלה על מוקש.
משפחתו
חיים התחתן עם עטרה קרול (אחותו של אליעזר קרול). בנו משה, נהרג במלחמת העצמאות. נכדו חיים, (שנקרא על שמו) נהרג בפשיטה על האי גרין. נכד נוסף, אמיר ברין, נהרג במלחמת ההתשה.
- אחיו זליג שטורמן היה גם הוא מאנשי השומר.
- אחיו מנחם שטורמן השלים לימודי וטרינריה בברלין ושירת רוב שנותיו כוטרינר באגודת "החקלאית" בעמק יזרעאל.
- אחותו שיפרה נישאה לישראל בצר.
- אחותו שרה נישאה למשה עמי-עד.
- אחותו אסתר נישאה לצבי בקר.
הנצחה
שמם של שטורמן וחבריו מונצח במספר מקומות בעמק יזרעאל ובסביבתו:
- הגן הלאומי, גן השלושה, הוא הסח'נה, נקרא על שמם.
- קיבוץ מעוז חיים (שלפני נפילתו נקרא "קיבוץ מעוז") נקרא על שמו.
- המוזיאון האזורי של עמק יזרעאל, "בית שטורמן" בעין חרוד, שנוסד ב-1941
- גן ציבורי בעפולה, מול התחנה המרכזית, הנקרא "כיכר דוד" על שם דוד מוסינזון.
לקריאה נוספת
- צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 291-297
- שמעון קושניר, אנשי בזלת - השטורמנים, הוצאת עם עובד, 1975
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של חיים שטורמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- נדב מן, השומר שרדף שלום - ונהרג ממוקש, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014.
- ההגדה לבית שטורמן באתר הבית של גילי חסקין.
- דוד תדהר (עורך), "חיים שטורמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3067
הערות שוליים
- ^ אחי, דבר, 25 באוקטובר 1938
- ^ 3 מבנות המשפחה כבר חיו בגליל ושתיים מהן בסג'רה
- ^ בהשתדלותם של ישראל שוחט, דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי שוחררו אחרי שנה ושבעה חודשים
- ^ צבי אילן, החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936, פעמים 14, תשמ"ג 1982, עמוד 45
