דבורייה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דבורייה
Daburiyya Mount Tabor 200704.JPG
שם בערבית دبورية
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זוהיר יוספיה
גובה ממוצע[1] ‎163‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 10,039 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎159
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.5%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,839 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎120
תחום שיפוט[2] 5,460 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎186
32°41′29″N 35°22′18″E / 32.691439453672°N 35.3717523670702°E / 32.691439453672; 35.3717523670702
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3826
    - דירוג מדד ג'יני
‎174
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.9%
גילאי 5 - 9 10.0%
גילאי 10 - 14 11.4%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 15.5%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 15.6%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 6.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
תלמידים 2,587
 –  יסודי 1,286
 –  על-יסודי 1,301
מספר כיתות 95
ממוצע תלמידים לכיתה 27
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל דבורייה נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.dabburiya.net
דבוריה כפי שהיא נראית מתצפית הר תבור בדרך נוף יער בית קשת. בחלק התחתון של התמונה נחל דבורה

דַּבּוּרִיַּהערבית: دبورية) הוא יישוב ערבי שהוכרז כמועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בשנת 1961. היישוב שוכן למרגלות הר תבור ובנוי על צלע הר, בחיבור בין צלע ההר למישור הצמוד אליו. רוב היישוב בנוי על שיפועים תלולים יחסית, צורת הבנייה בו כפרית מסורתית של קומה אחת עד ארבע קומות.

היסטוריה

היישוב נמצא באזור עיר הלויים דָּבְרַת, הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, התקיימה כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני וככל הנראה משמר את שמה. יש המניחים כי מקור השם דבורייה מהמילה הכנענית "דבר" שפירושה מקום לרעיית הצאן, ואכן שם זה מתאים לכפר דבורייה העשיר במקומות מרעה.

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 נפשות, כולם מוסלמים, בבתים רעועים מופרדים בסמטאות צרות ובמערות. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 נמנו בכפר 602 נפשות[3]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 747 נפשות, ב-170 בתים מיושבים, כולם מוסלמים למעט 15 גברים וארבע נשים שככל הנראה התגוררו במנזר על הר תבור שתושביו נמנו עם תושבי דבורייה[4]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמד מספר תושבי הכפר בכ-1290 נפש ושטחו נרשם כ-18,185 דונם, מתוכם 4,241 דונם של אדמה ציבורית ו-571 דונם אדמה בבעלות יהודית[5].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בדבורייה 10,039 תושבים (מקום 159 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לדבורייה דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 63.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,209 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
  4. Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 73
  5. הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  6. פרופיל דבורייה באתר הלמ"ס
דבורייה במבט מהר תבור