כפר כנא
שם בערבית | كفر كنا | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | מר' עיז אלדין אמארה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 229 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 25,178 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 89 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.4% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,508 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 89 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 10,040 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 135 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°44′48″N 35°20′32″E / 32.7466599205753°N 35.342192777165°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 227 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3899 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 158 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.kfarcana.muni.il/ |
כפר כַּנָּא (בערבית: كفر كنا) היא מועצה מקומית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968.
היסטוריה
היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר במכתבי אל-עמארנה המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפני הספירה. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוסף בן מתתיהו, שהתגורר בכפר[4] וביצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן המרד הגדול, וכן מממצאים ארכאולוגיים. לאחר חורבן בית שני, החל בתקופת האמוראים, ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום, ולפי המסורת קבורים במקום רבא ורב הונא[דרוש מקור]. עוד התיישבה במקום משמרת הכהנים "אלישיב". ליד היישוב נמצא קברו של רבן שמעון בן גמליאל הזקן, נשיא הסנהדרין בחיי חייו (אשר הושחת בשנת 2001 ו-2009 על ידי מקומיים[דרוש מקור]). בתקופה הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים, וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-6. מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4[5].
היישוב מוזכר גם בימי הביניים כתחנת דרך בין מצרים לסוריה וכן במאה ה-16 כיישוב פורח ועשיר שבו בכפר בתי צביעה לאריגים. לפי המפקד הטורקי שנערך ב-1555 התגוררו ביישוב 65 משפחות יהודיות, חלקן יוצאי גירוש ספרד ו-375 משפחות נוצריות. ככל הנראה במאה ה-17 הגיע היישוב היהודי במקום לסופו. במאה ה-19 הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה העתיקה מהמאה ה-6 וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית.
במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר נגד צה"ל, אך המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.
היישוב מקום המדינה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר כנא 25,178 תושבים (מקום 89 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 75.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,991 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6] נכון ל-2019 90.2% מתושבי הכפר הם מוסלמים ו-9.7% הם נוצרים, אך בדומה למצב בכל רחבי המזרח התיכון, הולך וקטן חלקם של הנוצרים באוכלוסייה בהדרגה, וזאת בעיקר משום שהילודה בקרבם נמוכה יותר.
בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור, ובו מפעלים גדולים לייצור מוצרים שונים, כמו מפעל לדודי שמש וחשמל, מפעלי בלוקים, מפעלי צמיגים ומפעלי שיש.
קבוצות הכדורגל המקומיות, מכבי כפר כנא והפועל כפר כנא, משחקות בליגה ב' בכדורגל. קבוצה מקומית אחרת היא בית"ר כפר כנא. עוד פועלת בכפר קבוצת איגרוף בשם "כפפות הזהב כפר כנא".
חברי הכנסת לשעבר ואסל טאהא ועבד אל-מאלכ דהאמשה מתגוררים ביישוב.
בשנים 2003–2004 פעלה באזור חוליית חופשיי הגליל אשר הייתה אחראית לרצח אולג שייחט. ברצח היו מעורבים שני תושבי הכפר.
בנובמבר 2014 נהרג אזרח תושב היישוב, ח'יר חמדאן, לאחר שנורה על ידי שוטרים. בעקבות כך פרצו הפגנות מחאה בעיירה ובמוקדים נוספים, ונערכה שביתת מחאה כללית ברשויות הערביות.
קישורים חיצוניים
- פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- ורד לוי, כפר כנא: הפגנות אלימות, אסלאם קיצוני ונקמה, אתר ידיעות אחרונות
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, כפר כנא היום - כפר כנה היהודי בעבר, 15 ביוני 2008, באתר אומדיה
- Cana of Galilee - Site of our Lord's first miracle(הקישור אינו פעיל)
- יוסי יובל, כפר כנא: על אמונות וריקוד על שתי חתונות, באתר ynet, 21 בספטמבר 2011
- טלי חרותי-סובר, רינה רוזנברג, מה היה קורה אילו | אתר התיירות הכי מפורסם שאתם לא מכירים, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2015
- מידע על אתר 10565 כפר כנא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 16, סעיף 86: "בעת הזאת התגוררתי בכפר קנה אשר בגליל".
- ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 129, כפר כנה.
- ^ פרופיל כפר כנא באתר הלמ"ס
34545380כפר כנא