שדרות ארלוזורוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ תאריך הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| ארבעה טורי וושינגטוניה חסונה בחלק הדרומי של שדרות ארלוזורוב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים ארלוזורוב |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| ערים ראשיות | עפולה |
| אתרים | כיכר העצמאות, חאן סורסוק, בית פיינגולד, מבנה מלון שפירא, מגדל המים, בית הכנסת הגדול בית שלום |
שדרות ארלוזורוב הן שדרה מרכזית בעפולה, שימיה כימי העיר, הקרויה על שם חיים ארלוזורוב. לאורך השדרה ישנן מספר שורות של דקלים מסוג וושינגטוניה חסונה המקנות לשדרה מראה ייחודי. אורכה כשלוש מאות מטרים.
היסטוריה
האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן את עפולה לבקשת קהילת ציון אמריקאית, תכנן אף שדרה זו, שאמורה הייתה לחצות את העיר החדשה מדרום לצפון. דקלי הוושינגטוניה ניטעו לבקשתו של קאופמן עוד בטרם עמדו המבנים בשדרה על תילם, בסמוך להקמת העיר בשנת 1925. בתחילה עמד בצדה המערבי של השדרה החאן הנטוש וההרוס של משפחת סורסוק, שעמד במקום עוד בטרם הוקמה העיר. המבנים הראשונים בשדרה, שהוקמו בצדה המזרחי, היו בית פיינגולד, שהוקם על ידי היזם הבריטי היהודי שלמה פיינגולד, שבנה מבנים דומים גם בנחלת שבעה בירושלים, בטבריה ובשכונת נווה צדק בתל אביב. בית פיינגולד היה מבנה מסחרי בן שתי קומות, בצורת האות L, שמאחוריו חצר סגורה, וחזיתו פונה אל שדרת הדקלים. בחזית הפונה אל שדרת הדקלים הייתה מדרכה מקורה ושדרת עמודים. בקומה הראשונה שכן, בימי המנדט ובימי ראשית המדינה, בית הדואר של עפולה. בימיה הראשונים של עפולה שימש בית פיינגולד כמבנה המרכזי בעיר, וכמרכז המסחרי והמנהלי. דרומית לבית פיינגולד הוקם על ידי מאיר שפירא בית מלון בשם "מלון מרכזי שפירא". המלון היה מבנה בעל ארכיטקטורה ייחודית, ובחזיתו הפונה לשדרה שתי קשתות. במלון זה לנו רבים מגדולי היישוב ששהו לילה או יותר בעיר עפולה, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זאב ז'בוטינסקי, חיים ויצמן וחיים נחמן ביאליק. בזמן מלחמת העולם השנייה הוסב המלון למטה המשטרה והצבא הבריטים באזור, ומאז לא שב לפעול כמלון.
בעת מאורעות תרפ"ט, כאשר עמדה עפולה בסכנה של התנפלות מצד תושבי ג'נין, רוכזו הילדים והנשים בבית פיינגולד, בקומה השנייה או בחצר הסגורה, עד יעבור זעם.
עם תחילת שנות ה-30 נהרס החאן לחלוטין, ובצדה המזרחי של השדרה החלו לקום מבנים נוספים. בצדה הצפוני של השדרה הוקם מגדל המים של עפולה, ובצדה הדרומי בית הכנסת הגדול של עפולה, העטור כיפה. השדרה הייתה עתה מבונית משני צדיה, ורחשה חיים. במקום הוקם אף בית קפה בשם "פנתי" וסניף של בנק קופת מלווה וחיסכון. בקצה הצפוני של השדרה הוקמה כיכר, שנקראה "כיכר אנדרוס" על שם לואיס אנדרוס, מושל הגליל, שנרצח על ידי טרוריסטים ערבים בשנת 1937. עם קום מדינת ישראל הוסב שמה של הכיכר ל"כיכר העצמאות".
בימי מלחמת השחרור, כאשר הופצצה עפולה על ידי מטוסים עיראקים, נחפרו בשדרה שוחות הגנה לתושבים בין דקלי הוושינגטוניה.
עם קום מדינת ישראל התפתחה עפולה והתרחבה, ונבנו שכונות נוספות - עפולה עילית וגבעת המורה, אך שדרות ארלוזורוב (שכונו בסלנג עפולאי "שדרת הדקלים") המשיכו להיות מרכז החיים של העיר, עד לסוף שנות ה-70. בתקופה זו התייצבה צורתה הסופית של השדרה כשדרה המובילה מ"כיכר העצמאות" ובה מזרקה וקיוסקים בצפון, אל היציאה מעפולה לכיוון כביש הסרגל והאנדרטה לבני עפולה שנפלו בשירות המולדת בדרום השדרה.
ב-30 בספטמבר 1951 אירע שוד מזוין בבנק קטן בשם "קופת מלווה וחסכון" בשדרה. שלושה גברים מזוינים במדי צבא נכנסו באור היום לבנק ושדדו באיומי נשק סכום של 10,000 ל"י (בערכים של היום - כחצי מיליון ש"ח) ונעלמו, עם ג'יפ שהמתין להם, בנסיעה לכיוון דרום בכביש הסרגל. היה זה אחד ממעשי השוד הנועזים שבוצעו במהלך שלוש שנותיה הראשונות של המדינה. כיום רבים מייחסים את השוד למרדכי קידר, שלאחר מכן התפרסם כשהורשע ברצח ושוד של סייען יהודי, בעת ששהה בשליחות המוסד בארגנטינה, פרשה בגינה ישב בכלא שנים רבות. בעת המעשה לא נחשד קידר בפשע, ומעולם לא הועמד על כך לדין.
עם תחילת העלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר, בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, הכפילה עפולה את מספר תושביה. השדרה חדלה להיות למקום בילוי מרכזי. התפתחות אזור התעשייה במזרח עפולה, הקמת הקניון שם, והתפתחות אזורים נוספים לבילוי ולמסחר, משכו את תשומת הלב מן השדרה, שגם מראה החיצוני היה רחוק מלהיות זוהר. קולנוע "נווה אור" חדל מלפעול, ועזובה שרתה ברבות מן החנויות ורבים מן הבתים העומדים לצד השדרה.
בשנת 1993 נהרס מלון שפירא (שנרכש על ידי משפחת רודוי, ונקרא "מלון מרכזי"), ולא פעל כמלון מזה עשורים רבים, ובמקומו נבנה מבנה חדש, אשר בחזיתו קשתות המזכירות במידת מה את צורתו הייחודית של המבנה הקודם.
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החלה עיריית עפולה בפרויקט לחידוש פני השדרה. השדרה המחודשת נחנכה על ידי ראש העיר יצחק מירון בשנת 2005. עצי הוושינגטוניה העתיקים נותרו במקומם, אך ביניהם הוקמה גינת נוי, ובה ספסלים. בצדי השדרה הוקמה מדרכה מקורה, והבתים עצמם עברו שיפוץ ושחזור.
בתקופת מחאת האוהלים בקיץ 2011 הוקם בשדרה מאהל מחאה, שריכז את המחאה באזור, והיווה את נקודת הפתיחה להפגנת המונים בה השתתפו מעל עשרת אלפים איש ב-13 באוגוסט 2011.
כיום משמשת השדרה בעיקר למסחר, מצויות בה חנויות רבות לבגדים, נעליים, דברי חשמל וכיוצא בזה. כן פועל בשדרה בית הכנסת של בעלי המלאכה, סניף של בנק הפועלים, מבני משרדים מודרניים, וחנות לקליית גרעיני חמנית. קליית הגרעינים ממותגת לעפולה, ו"גרעיני עפולה" מוכרים בטיבם.
על אף שלעפולה מספר מרכזים מסחריים, עיקר קיסמה של השדרה הוא בשילוב בין הדקלים העתיקים, והחזית שלא השתנתה כמעט מאז סוף שנות ה-30.
גלריית תמונות
-
לוח זיכרון ופסיפס המראה את תמונת "מלון מרכזי" בשנות השלושים, המוצבים על הבניין שהיה "מלון מרכזי" בטרם נהרס ונבנה מחדש, בחזית הפונה לרח' מנחם אוסישקין, החוצה את שדרות ארלוזורוב. -
הבניין בשדרות ארלוזורוב 18 שהיה פעם "מלון מרכזי". -
שדרות ארלוזורוב, מבט מהמרכז צפונה. -
"בית פיינגולד", מבט מהחזית. -
המבנה אליו עבר הבנק בשנים שלאחר השוד. לימים שימש כסניף של בנק זרובבל. ועתה הוא משמש כחנות. -
שוטר רכוב על חמור שומר על בית הדואר בבית פיינגולד
לקריאה נוספת
- שבתאי גל און, עפולה לגבורות - 80 לעיר יזרעאל, הוצאת עיריית עפולה, יוני 2005.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדרות ארלוזורוב |
- צילומי בתי השדרה באתר zoomap.co.il.
22862277שדרות ארלוזורוב