אחוזת נפתלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החורשה בה נמצאים שרידי אחוזת נפתלי (למרגלות קרני חיטין)
שרידי אחוזת נפתלי (למרגלות קרני חיטין)

אחוזת נפתלי היה יישוב קטן של פאג"י שהתקיים בקרבת קיבוץ לביא בעשור הראשון של מדינת ישראל. היישוב הוקם בל"ג בעומר תש"ט (מאי 1949) על קרקעות שנרכשו על ידי יוסף לוי חגיז[1], ותוכנן להכיל 200 נחלות.

היישוב הכיל תושבים מעטים, אשר לאחר סכסוך התפצלו לשני תת-יישובים: ארץ נפתלי ותדח"ץ (תורה, דת, חסד, צדקה)[2] שבהמשך שונה שמה ל"חילה" (על שם הפסוק "יהי שלום בחילך" וכן ראשי התיבות של הרב יוסף לוי חגיז[3]). בתדח"ץ התגוררו ארבע משפחות והם הוצרכו להביא אנשים מבחוץ על מנת להשלים מניין[4].

בשנת 1952 נקנס חגיז על מכירת 500 דונם מהקרקעות ליהודים מארצות הברית, ללא היתר משר האוצר[5]. בנובמבר 1953 נחנכו במקום "קדש נפתלי" שני בתי אבן בני שתי קומות, בטקס בהשתתפות רבני טבריה, הרב אשר זאב ורנר והרב רפאל קוק[6]. באותה שונה שונה שם המקום מ"ארץ נפתלי" ל"קדש נפתלי", מכיוון שדוד בן-גוריון לא רצה שישתמע שהיישוב הוא מדינה בתוך מדינה[7].

לקראת סוף שנות ה-50 עזבו את היישוב רוב תושביו. המשפחה הבודדת שנותרה במקום עברה בהמשך גם היא.

שנה לאחר מכן הוקם במקום כפר הנוער התורתי - אחוזת נפתלי שע"י אגודת ישראל, ובין מקימי המקום היו חברי ארגון הפעילים הרב נתן גרינברג והרב יהודה (יודק'ה) פלאי, הישיבה שנפתחה במקום נקראה "זכרון חיים".[8]

במשך מספר שנים התקיים במקום מוסד חינוכי, שגם הוא ננטש[9]. קרקעות היישוב נמסרו לעיבוד לקיבוץ לביא ולבית רימון. בתחילת שנות ה-80, נהרסו הבתים במקום כדי למנוע היאחזות בדואים.

בשנת 2015 המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה הקמת היישוב הדרוזי החדש, אחוזת נפתלי, הסמוך לקבר הנביא יתרו, בהתאם להחלטת הממשלה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחוזת נפתלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0