דוד קניאל
 | |||||
| דוד קניאל (ליד המיקרופון) ודוד בן-גוריון (משמאל) בטקס הנחת אבן הפינה לעפולה עילית | |||||
| לידה |
12 בדצמבר 1904 קובנה בליטא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 11 במאי 1986 (בגיל 81) | ||||
| השכלה | השכלה משפטית ופדגוגית | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
|
| |||||
דוד קניאל (12 בדצמבר 1904 – 11 במאי 1986) היה מורה ואיש חינוך. כיהן כראש המועצה המקומית של עפולה.
ביוגרפיה
דוד קניאל נולד בעיר קובנה בליטא בשנת 1904. רכש השכלה משפטית ופדגוגית. היה פעיל בתנועת גורדוניה ושימש כמנהל בגימנסיה העברית בקובנה.
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. בתחילה התגורר בחיפה, בבית דודו הרב יהושע קניאל, שהיה הרב הראשי של חיפה. לאחר מכן ניהל במשך מספר שנים את בית הספר בתל עדשים[1]. בשנת 1947 עבר לעפולה ושימש מורה בבית הספר לילדי עובדים, שהיה בית ספר יסודי מבתי הספר של זרם העובדים (כיום - בית ספר יזרעאל).
יחד עם פעילותו החינוכית היה קניאל פעיל במפא"י ובשנת 1950 נבחר כנציג המפלגה לכהונת ראש המועצה המקומית של עפולה[2]. היה זה בתקופת העלייה ההמונית שלאחר הקמת מדינת ישראל ותקופת הצנע. מאוכלוסייה של כ-2,500 תושבים שגרו בעיירה בעת הקמת המדינה, צמח מספר תושביה במשך המחצית הראשונה של שנות החמישים לכ-10,000. העולים שוכנו בשלוש מעברות, האחת במרכז העיר, השנייה בכביש המוליך לבית חולים העמק והשלישית ליד מרחביה. העולים התגוררו בפחונים וצריפונים, במגורים צפופים ובתנאים קשים והתפרנסו מעבודות דחק. דוד קניאל ראה כיעד מרכזי לפתור את בעיות הדיור והתעסוקה של העולים. בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים שיועדו למשקי עזר ועל כל מגרש הוקם בית מגורים חד משפחתי או דו-משפחתי. בשכונה זאת התיישבו רבים מעולי תימן. במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמה בשנת 1951 שכונת עפולה עלית, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון-מערב לכביש עפולה-טבריה. ממולה הוקמה בשנת 1953, מצפון מזרח לכביש עפולה–טבריה, שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שעל שמו נקראה. רוב בתי השכונה הם בנייני קומות מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה המאוחרים יותר ובעיקר העלייה ממרוקו. כמורה במקצועו יזם קניאל הרחבת רשת החינוך היסודי, התיכוני והמקצועי. כמו כן פעל לפתיחת סניפי בנקים בעיר ומוסדות אחרים לשירות התושבים.
ביום העצמאות תשט"ו הוחלט כי במקום מצעד צה"ל המסורתי, שנהוג היה לעורכו באחת הערים הגדולות, ייערכו שלושה מצעדים נפרדים בשלוש ערים. קניאל הצליח לשכנע את מערכת הביטחון לערוך את אחד משלושתם בעפולה. כך נערכו ב-17 באפריל 1955 מצעדים בתל אביב, בבאר שבע ובעפולה.
בנושא התעסוקה השקיע קניאל מאמצים רבים להקמת מפעלי תעשייה בעפולה. הוא הקים אזורי תעשייה בעיר והצליח להביא להקמתו של מפעל הסוכר בעפולה. בסוף שנת 1953 הוחל בבנייתו ובחודש במאי 1956 החל בו ייצור הסוכר. המפעל שימש במשך שנים רבות מקור תעסוקה מרכזי לעובדים בעיר.
קניאל נבחר לתקופת כהונה שנייה בשנת 1955[3] וכיהן כראש המועצה המקומית על לשנת 1959. לקראת סוף התקופה הוחל בחיסול שלוש המעברות בעיר והעברת תושביהן לשיכוני קבע.
דוד קניאל נפטר בשנת 1986, והותיר אחריו ארבעה ילדים.[דרוש מקור]
על שמו נקרא רחוב בשכונה המערבית היוקרתית של עפולה.
לקריאה נוספת
- שבתאי גל-און, עפולה לגבורות – 80 שנה לעיר יזרעאל, בהוצאת עיריית עפולה, 2005.
קישורים חיצוניים
- תמונת דוד קניאל בצעירותו באתר photos.geni.
- דוד קניאל ז"ל באתר עיריית עפולה.
הערות שוליים
- ^ בכפר, תל עדשים, דבר, 2 באוגוסט 1944
- ^ לחידוש כוחה של מועצת עפולה, דבר, 12 בנובמבר 1950
- ^ ד. קניאל ראש מועצת עפולה, דבר, 9 בספטמבר 1955
| ראשי מועצת ועיריית עפולה | ||
|---|---|---|
| כמועצה מקומית | שניאור זלמן הוז (1926–1928) • יעקב קינמון (1928–1930) • פייבוש טבצ'ניק (1930–1931, 1933–1939) • מאיר שפירא ( 1931–1932, 1939–1940) • אפרים מזרחי (1932–1933) • דב ברכאן (1940–1942) • בנימין שיינבוים (1942–1945) • יוסף ברזילאי (1945–1950) • דוד קניאל (1950–1959) • יואש דובנוב (1959–1969) | 
|
| כעיר | שמשון שחורי (1969–1979) • עובדיה עלי (1979–1991) • צדוק נאווי (1991–1998) • יצחק מירון (1998–2005, 2013–2018) • אבי אברהם אלקבץ (2005–2013, 2018 ואילך) | |
