נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
תקופת הפעילות 1996–הווה (כ־28 שנים)
משרד ראשי מרכז עזריאלי, רח' הרוקמים 26, חולון
ענפי תעשייה פיקוח והוצאה לפועל של הרכבת הקלה בתל אביב והרכבת התחתית בתל אביב
יו"ר מיה ליקוורניק
מנכ"ל חיים גליק
עובדים 250
 
www.nta.co.il

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון וביצוע של הרכבת הקלה בתל אביב והרכבת התחתית בתל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

היסטוריה

שנות התשעים

החברה הוקמה במאי 1996.[1] תפקידה הראשוני של החברה היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאליים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב.[2] לאחר עבודה של שנתיים, באוקטובר 1998, אושרה תוכנית המתאר תמ"א/23/א' על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. התכנית אושרה בממשלה, אך לא תוקצבה.[3] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד.

שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: הקו האדום - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, והקו הירוק - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. לאחר שמשרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 ק"מ והתחנות התת-קרקעיות של קו רכבת התחתית, העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי הקו האדום תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[2]

בינואר 1999, פרסמה נת"ע מכרז לתכנון שני קווי הרכבת הקלה,[4] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[5]

לאחר אישור הפרויקט, קיבלה נת"ע את תפקיד ייצוג ממשלת ישראל מול החברות המתמודדות במכרזים להקמת הרכבת הקלה, להוציא לפועל מכרזים ולהבטיח את קיומו של ההסכם מצידה של הממשלה, דהיינו, להכשיר את תוואי הרכבת הקלה לזכיין. על פי ההסכם, מדינת ישראל תמסור לזכיין את תוואי הרכבת הקלה להתחלת העבודות כאשר הוא פנוי מתשתיות אחרות (כמו כבישים, כבלי מתח, תשתיות מים וכו').

שנות האלפיים

בינואר 2001, פרסמה החברה את המכרז למיון מוקדם להקמת הקו הראשון של הרכבת קלה - הקו האדום. מועד הגשת ההצעות למכרז שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002.[6] בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010.[7] הקבוצה הזוכה MTS הוכרזה לבסוף ב-31 בדצמבר 2006, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.[8]

בספטמבר 2008 נערכה ועדה בהשתתפות גורמי ממשלה, נציגי נת"ע ו-MTS לבחירת שם למערכת. בין ההצעות שעלו: "גל", "נועה", "קלה", "מטרו", "פסים" ו"קווית".[9]

בראשית 2009 התגלו קשיים במימון אצל קבוצת MTS. בדצמבר 2010, לאחר תהליך של כשנתיים, ביטלה המדינה את זכייתה של MTS במכרז להקמת הפרויקט והטילה את תפקיד הקמת המערכת על נת"ע[10]

שנות העשרה

ביולי 2010 אישרה הממשלה את תוכנית המתאר החדשה, תמ"א 23/א/4 שהחליפה את תמ"א 23/א. התכנית החדשה קבעה רשת של שבעה קווים: אדום, ירוק, סגול, ורוד, צהוב, תכלת וחום, מתוכם הוחלט לבצע ראשית את הקווים אדום, ירוק וסגול. בהמשך נקבע כי חלק מהקווים יהפכו לקווי BRT (אוטובוס מהיר רב־קיבולת), שינועו על מסלוליה משלהם. כדי לשלוט בכל המערך, נקבע כי נת"ע תקים מרכז מטרופוליני שבו יישבו כל המפקחים בשטח שמול תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, שיהווה מעין מרכז שליטה ענק ורב־זרועי, וינהל את כל מערך התחבורה הציבורי בגוש דן, בתחום האחריות שבין כביש 40 במזרח, כביש 431 בדרום, כביש 5 בצפון והים במערב.

בספטמבר 2011 החלו העבודות על שלושת פירי השילוח של מנהרות הקו האדום, פיר הרצל בדרום תל אביב, פיר גלי גיל באזור הבורסה ברמת גן ופיר הדיפו בפתח תקווה.[11]

ביולי 2013 הוגש דו"ח חמור לרשות החברות הממשלתיות על פרויקט הקו האדום של הרכבת קלה בגוש דן. על פי הדו"ח עלות הפרויקט צפויה להיות 14.3 מיליארד שקל, לעומת 10.7 מיליארד שקל שנקבעו ב–2010. חברת הייעוץ הרב־לאומית אז'יס, שמבקרת גם היא את הפרויקט, העריכה כי הוא יסתיים רק ב–2023 ולא ב-2017.[12] כמו כן התגלה, שנת"ע כבר הוציאה על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל, אף על פי שנעשו עד אותה עת עבודות הכנה בלבד על הקו.[13]

באוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע.[14] ויז'ניצר המקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, נעצר בדצמבר 2014 והתפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015.[15] על רקע החשדות לשחיתות במפלגה. בעקבות התפטרותו, נמסר כי מיזם הרכבת הקלה צפוי להתעכב בשנה נוספת.[16] במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר.

באפריל 2014 מונה יהודה בר-און למנכ"ל החברה עד להתפטרותו[17] באוגוסט 2019.

באוגוסט 2015 החלו העבודות על התחנה התת-קרקעית הראשונה של הקו האדום, תחנת אלנבי. באותו חודש גם נהרס גשר מעריב כחלק מהעבודות על תחנת קרליבך.

בדצמבר 2015 הנחה שר התחבורה את נת"ע להתחיל בביצוע הקווים ירוק וסגול[18] וביוני 2019 פרסמה נת"ע את המכרז להקמה ותחזוקה של שני הקווים.

בפברואר 2016 פרסמה נת"ע מכרז לאספקה ותחזוקה של מערכות הרכבת בקו האדום. למכרז ניגשו ארבע קבוצות, ובסופו של דבר הגישו שתיים מהן הצעות. בנובמבר 2016 התברר כי שתי ההצעות יקרות כמעט פי שניים מהאומדן שחושב עם היציאה לפרויקט. לאחר חילופי האשמות בין המדינה והקבוצות הזוכות בוטל המכרז ופוצל למספר מכרזים נפרדים.

באוגוסט 2016 נסגרו שלושה חניוני חנה וסע בתל אביב ופתח תקווה, שנפתחו על ידי נת"ע עם תחילת העבודות, לאחר שהוכח כי אין בהם שימוש.[19]

בפברואר 2017 החלה כריית מנהרות הקו האדום. לאחר כשנתיים וחצי הסתיימה עבודת הכרייה[20] הקו האדום מתוכנן להיפתח בסוף שנת 2022, בתום שבע שנות עבודה.

באוגוסט 2017 זכתה קבוצת תבל, המורכבת מחברת אגד ושתי חברות סיניות במכרז להפעלת הקו האדום, ובדצמבר אותה שנה נחתם הסכם ההפעלה עימה.[21]

ביולי 2018 הוטל על נת"ע לתכנן את קווי המטרו בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים. עלות ביצוע הפרויקט נאמד ב-150 מיליארד ש"ח.

בדצמבר 2018 החלו עבודות התשתית של הקווים ירוק וסגול.

בנובמבר 2019 החלו להגיע לישראל הקרונות שישמשו בקו האדום.[22]

במאי 2023 שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה לחברת נת"ע שהניהול על המטרו יעבור לידי חברה אחרת בגלל חריגת ענק מהתקציב ומלוח הזמנים.

את ההחלטה פרסמה השרה לאחר סיור ודיון עם חברת נת"ע ואנשי מקצוע במשרדה.

ההחלטה התקבלה בעקבות חריגה מתקציב הפרויקט בסכום של כ-3 מיליארד שקלים, וחריגה מלוחות הזמנים ומהיעד המקורי ביותר משנה וחצי (היעד מקורי היה אוקטובר 2021, אך נדחה לנובמבר 2022 ואז למרץ 2023).

בנוסף לחריגות, נחשפה השרה בסיור שערכה היום לבעיות נוספות, ועל פי עמדת גורמי המקצוע שהוצגה לה, מתקבלת העובדה שלא מתאפשרת פתיחה של הקו האדום כרגע בשל בעיות בטיחות וסיכון חיי אדם.

ביקורת

דוח על נת"ע שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי קובע כי הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מיליון שקל בשנת 2012 - יותר מכפליים בהשוואה לשנים 2010–2011. השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על מעל 16.5 אלף ש"ח בחודש. נתונים אלה הביאו לביקורת על בזבוז וניהול לא נכון של החברה.[23] ביקורת נשמעה גם על בזבוז ונהנתנות בהתנהלות החברה.[24] דו"חות ביקורת פנימיים שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע העלו חשש לניהול לא תקין של מכרזים.[25]

קווי הרכבת הקלה

חברת נת"ע מקדמת הפעלת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המבוססת על רשת קווי רכבת קלה:

קווי הרכבת התחתית

  • קו המטרו M1 - קו מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב. זהו הקו שאמור להסיע הכי הרבה נוסעים והוא הארוך והיקר במערכת. עלותו היא 82 מיליארד שקל כאשר התחנות אמורות לעלות 20 מיליארד והמנהרות 13 מיליארד.
  • קו המטרו M2 - קו מזרח-מערב שיספק שירות מראש העין דרך דרום פתח תקווה, רמת גן לתל אביב.
  • קו המטרו M3 - קו בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם.

ראשי החברה

שלושה חברי כנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד, כיהנו כיושבי ראש הדירקטוריון של החברה, משה ארנס, מיכאל רצון ויאיר שמיר.

מנכ"לים

יושבי ראש הדירקטוריון

הדמות חופרי

חופרי, הקמע של פרויקט הקמת המערכת להסעת המונים

לצורך מיתוג עבודות הקמת התשתית והבניה של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב נבחרה חברת הפרסום איקן מס דיגיטל מירושלים. החברה עיצבה את הדמות המצוירת והמואנשת חופרי, שילוב של בונה וחפרפרת, שהפך לקמע או למותג של הפרויקט ומופיע על פרסומי חברת נת"ע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
  2. ^ 2.0 2.1 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  3. ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
  4. ^ נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
  5. ^ ראובן גרונאו, השקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
  6. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  7. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  8. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  9. ^ גיא מי-טל, בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, באתר כלכליסט, ‏9.9.2008
  10. ^ ליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: המדינה הלאימה את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, באתר כלכליסט, ‏12.12.2010
  11. ^ ליאור גוטמן, מי היה מאמין: היום מתחילים לחפור את הרכבת בתל אביב, באתר כלכליסט, ‏21.9.2011
  12. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, היום: דירקטוריון נת"ע ידון בדו"ח על הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2013
  13. ^ אלי ציפורי, ‏מונופול ושמו ישראל כ"ץ, באתר גלובס, 12 ביולי 2013
  14. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, אחרי שנה וחצי: מונה מנהל זר לקו האדום של הרכבת בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2013
  15. ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  16. ^ אבי בר-אלי, פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
  17. ^ ליאור גוטמן, "בעוד חודשיים יתחילו נסיעות ניסיון ואני אראה את זה בטלוויזיה. כן, אני בהחלט מצטער שעזבתי" , באתר כלכליסט, 29 באוגוסט 2019
  18. ^ הדי כהן, הקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן: אלה הערים שיחוברו, באתר גלובס, ‏20.15.2015
  19. ^ נדב שטרית, נהגי ישראל לא מעוניינים: 3 חניוני "חנה וסע" בת"א ופ"ת ייסגרו, באתר גלובס, ‏15.8.2016
  20. ^ כרמל ליבמן, פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר N12, ‏1.8.2019
  21. ^ ליאור גוטמן, אגד ושתי חברות סיניות זכו במכרז ההפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב, באתר כלכליסט, ‏2.8.2017
  22. ^ איתי בלומנטל, מסין, דרך נמל חיפה - עד ת"א: הגיעו קרונות הרכבת הקלה, באתר ynet, ‏14.11.2019
  23. ^ עדי בן ישראל, ‏כמה מרוויחים עובדי נת"ע וכמה מבזבזת ההנהלה?, באתר גלובס, 3 אפריל 2014
  24. ^ עמירם ברקת, ‏על מה הוציאה נת"ע 2.5 מיליארד ש' שקיבלה מכם?, באתר גלובס, 17 בפברואר 2014
  25. ^ אתר למנויים בלבד אסנת ניר, פרויקטים התנפחו במיליוני שקלים ומסמכים נעלמו: מה קורה בחברה שבונה את הרכבת הקלה?, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2019
  26. ^ פורש מנכ"ל נ.ת.ע, צבי לשם, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2002
  27. ^ כישי דותן מונה לתפקיד מנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  28. ^ עמירם ברקת, ‏כך ניפח מנכ"ל נת"ע את כישוריו הניהוליים במכרז, באתר גלובס, 25 ביולי 2013
  29. ^ עמירם ברקת, ‏אושר סופית: יהודה בר-און מונה למנכ"ל חברת נת"ע, באתר גלובס, 7 באפריל 2014
  30. ^ ליאור גוטמן, "בעוד חודשיים יתחילו נסיעות ניסיון ואני אראה את זה בטלוויזיה. כן, אני בהחלט מצטער שעזבתי", באתר כלכליסט, 30.08.19
  31. ^ משה ארנס, ככה לא בונים תחתית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
  32. ^ ענת ג'ורג'י, יוסי קוצ'יק מסיים תפקידו כיו"ר חברת נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2004
  33. ^ עזריאל נבו מונה ליו"ר נ.ת.ע, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2004
  34. ^ שרון קדמי, נתניהו נגד שטרית: בני וקנין ויום טוב סמיה מועמדים לראשות פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2005
  35. ^ בני וקנין מונה ליו"ר דירקטוריון נ.ת.ע, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2005
  36. ^ אבי בר-אלי, מיכאל רצון מונה ליו"ר נ.ת.ע; רצון: "הרכבת הקלה נוע תנוע", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2009
דגל ישראל
דגל ישראל
חברות ממשלתיות בישראל
אוצר ענבל חברה לביטוח סמל מדינת ישראל
אנרגיה חברת החשמל לישראל • המכון הגיאופיסי לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • תשתיות נפט ואנרגיה • החברה הלאומית לאספקת פחם • חקר ימים ואגמים לישראל • מקורות
ביטחון רפאל מערכות לחימה מתקדמות (SCD) • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • תומר חברה ממשלתית • נצר השרון
בינוי ושיכון האגודה לתרבות הדיור • דירה להשכיר • חלמיש • עמידר • ערים • חברת קרתא
דת המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
חינוך הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי • הכפר הירוק • מאיר שפיה • מדרשת שדה בוקר • מקוה ישראל • החברה למתנ"סים
ירושלים החברה לפיתוח מזרח ירושלים • החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי
כלכלה אשרא • המועצה הישראלית לצרכנות
סביבה החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון • החברה הממשלתית להגנות ים המלח • פארק אריאל שרון • החברה לשירותי איכות הסביבה
רווחה המשקם
תחבורה חברת כביש חוצה ישראל • נתיבי איילון • נתיבי ישראל • נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים • רכבת ישראל • נמל אשדוד • חברת נמלי ישראל
תיירות החברה לפיתוח עכו העתיקה • החברה הממשלתית לתיירות
חברות ממשלתיות בעבר אל על • בזק • נמל אילת • נמל חיפה • צים • תעש מערכות • עשות אשקלון • תדמור• דואר ישראל • בנק הדואר

רשות החברות הממשלתיות • הפרטה בישראל

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36831897נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נת%22ע_–_נתיבי_תחבורה_עירוניים&oldid=2578666"