החברה לפיתוח מזרח ירושלים
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית, ציבורית |
| מייסדים | עיריית ירושלים, משרד התיירות |
| תקופת הפעילות | 1966–הווה (כ־58 שנים) |
| משרד ראשי | רח' שלומציון המלכה 18, ירושלים |
| בעלות |
מדינת ישראל על ידי משרד ירושלים והתפוצות 66% עיריית ירושלים 33% |
| ענפי תעשייה | נדל"ן |
| מוצרים עיקריים | בינוי, מקרקעין ושיכון |
| הכנסות | 37,366,466 ש"ח בשנת 2011[1] |
| רווח | 3,316,785 ש"ח בשנת 2011 |
| אנשי מפתח | בני סאסי |
| עובדים | 30 |
| www.pami.co.il | |
החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1966 במטרה לפתח ולשקם את אזור מזרח ירושלים דאז; אזור שכונות ימין משה ומשכנות שאננים, בגבול שביתת הנשק עם ממלכת ירדן (קו התפר העירוני שחצה את העיר בין 1948 ל-1967)[2].
החברה עוסקת בעיקר בתפעול וניהול של מספר אתרי תיירות בירושלים; מתחם חוצות היוצר, הגן הארכאולוגי ירושלים, טיילת החומות, הכיכר הרומית בשער שכם[3], מערת צדקיהו, ומוזיאון רכבל הר ציון.
היסטוריה
את הרעיון להקמת חברה שתדאג פיתוח מזרח ירושלים הגו כבר ב-1962 ראש החברה הכלכלית לירושלים מרדכי שטנר (שכיהן עשור קודם לכן כממונה על פיתוח ירושלים מטעם משרד האוצר), ראש עיריית ירושלים מרדכי איש-שלום וראש החברה הממשלתית לתיירות טדי קולק (שב-1965 החליף את איש-שלום כראש העירייה). בתכנון המוקדם טיפל מנהל הלשכה המחוזית לתכנון בירושלים מטעם משרד הפנים, אלעזר געש[4].
שיקום שכונת ימין משה
ערך מורחב – ימין משה
אחד הפרויקטים הראשונים שבו עסקה החברה היה שיקום שכונת ימין משה. בשנת 1966, עם תחילת פעילותה פנתה לכמה אנשי רוח, אקדמאים ואמנים כדי לסייע להם לעבור לגור בבתי השכונה, במטרה לפנות את תושבי השכונה ולשנות את צביונה. בשנה שלפני מלחמת ששת הימים, עת הייתה השכונה שכונת ספר, התפנו תושביה בדרך כלל מרצון, ובתמורה קיבלו פיצויים שעל פי מחקר שנעשה על ידי בית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, לא הספיקו כמעט בשום מקרה לרכישה דירה חדשה. תושבים אלו, ברובם מעוטי אמצעים שהתגוררו בימין משה בדמי מפתח, נאלצו לקחת הלוואות למימון רכישת דירתם החלופית ולשקוע בחובות. לאחר המלחמה, משהפכה השכונה לאזור מרכזי ומבוקש, ולאחר הניסיון המר של חבריהם, הם התנגדו לפינויים[5].
בשנת 1968 הודיע שר האוצר פנחס ספיר על הפקעתה של הקרקע לצורכי ציבור לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943, והרשה לחברה להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לו לפי הפקודה. תושבי ימין משה עתרו לבג"ץ נגד ההפקעה בטענה כי אין שר האוצר רשאי להשתמש בפקודת הקרקעות הפוגענית, בשעה שישנו חוק בינוי-פינוי שמטרתו זהה, ופגיעתו בתושבים פחותה. עתירה זו נדחתה על ידי ביהמ"ש בנימוק ששני החוקים עומדים זה לצד זה ותכליותיהם שונות ושר האוצר רשאי להפעיל את החוק המתאים לדעתו[6]. חרף התנגדות התושבים, ומחאתם בכל הנוגע ללחץ שהפעילו פקידי החברה, התושבים התפנו. תושבים רבים התמרמרו על חוסר הצדק שנעשה להם במהלך הפינוי מימין משה[7].
מאז השלמת שיקום השכונה, החברה לפיתוח מזרח ירושלים עדיין אחראית לתחזוקת השכונה ותושביה משלמים לה דמי אחזקה בנוסף לארנונה[8].
פיתוח מתחם חוצות היוצר
- ערך מורחב – חוצות היוצר
בשנת 1969 חנכה החברה את מתחם חוצות היוצר במבנים שהיו חלק מן השכונה המעורבת (ליהודים וערבים) ג'ורת אל-ענב, שנוסדה ב-1894. בין השנים 1948–1967 היה האזור שטח הפקר ובו חורבות ומוקשים בין שטח מדינת ישראל לשטח שהיה בשליטת ממלכת ירדן. לאחר 1967 שיקמה החברה את המקום וייעדה אותו למרכז אומנות. במבנים המשופצים נפתחו החל מראשית שנות השבעים 26 גלריות וסדנאות לאמנים ואומנים כגון ציירים, פסלים, אורגים, מנפחי זכוכית, אמני הדפס, קדרות, צורפות, עבודות עץ וכדומה[9].
בשנת 2009 החלה החברה ביוזמה לשינוי אופי המתחם ולמסחר אותו, בדומה לרחוב ממילא הסמוך. האמנים שמפעילים את הסדנאות נדרשו לפנות את המתחם[10]. בשנת 2011 גובש הסכם שלפיו בשלוש השנים הקרובות לא יפונו האמנים מהסדנאות בהן הם פועלים[11].
בשנות ה-2000
החל מסוף שנות ה-90 הורחבו משימות החברה, והחלו לכלול ניהול פרויקטים של פיתוח עירוני מטעם עיריית ירושלים. בין השאר:
- פיתוח מספר אתרי תיירות בירושלים, כהכנה לקליטת גלי התיירים שהיו צפויים בשנת 2000, בתקציב של 27 מיליון שקל[12].
- בשנת 2001, ניהלה פרויקט של יצירת ציורי קיר על מבנים בירושלים[13]. ואת הקמת מרכז המבקרים על שם איתן ומרים דוידסון בגן הארכאולוגי[14].
- בשנת 2002, ניהלה פרויקט להקמת מדרחוב בחלק מרחוב אגריפס, בקטע שבין הרחובות אליאש למלך ג'ורג'[15].
- בשנת 2003, ניהלה את שיפוץ התחנה המרכזית של מזרח ירושלים, בעלות של 18 מיליון שקל[16].
- בשנת 2006, ניהלה את פרויקט סלילתו של כביש חדש בגיא בן הינום בין בריכת הסולטן לסילוואן, בעלות של 24 מיליון שקל[17].
- בין השנים 2006 ל-2010 ניהלה את פרויקט שיקום הר הזיתים בעלות של 100 מיליון שקל[18].
- החברה ניהלה את הקמתו של אזור עסקים ושירותים בשכונת אום טובא, אך בפברואר 2020, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, הקפיא את התוכנית בשל התנגדות תושבים יהודים משכונת הר חומה הסמוכה. בין השאר טענו המתנגדים כי הקמת המרכז תביא ל"עירוב אוכלוסיות". המרכז תוכנן להשתרע על פני 134 אלף מ"ר, היה אמור לקום בשטח שצמוד לאום טובא, ולכלול עסקים, משרדים ושירותים כמו בנקים וקופות חולים[19].
בדצמבר 2020, הודיע השר לירושלים ומורשת רפי פרץ כי אורי אריאל ימונה לתפקיד יושב ראש דירקטוריון החברה[20].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של החברה לפיתוח מזרח ירושלים- רפאל אלדור, אושרה רשמית הקמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים, מעריב, 27 בינואר 1966
הערות שוליים
- ^ פיתוח מזרח ירושלים בע"מ דו"חות כספיים
- ^ אושרה הקמת "החברה לפיתוח מזרח ירושלים", דבר, 10 בינואר 1966
- ^ יותם יעקבסון, ביקור בכיכר הרומית שליד שער שכם, שנפתחה מחדש, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2019
- ^ רפאל אלדור, אושרה רשמית הקמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים, מעריב, 27 בינואר 1966.
- ^ יונתן מזרחי, סיפורן של שתי שכונות שזכו לטיפולה של החברה לפיתוח מזרח ירושלים, באתר "העוקץ", 29 בנובמבר 2008
- ^ 1.בג"ץ 171/69 פילצר נ. שר האוצר, פ"ד כד (1) 113
- ^ תמר זנדברג, ניתוח ביקורתי של מנגנון השימור: המקרה של שכונת ימין משה בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ספטמבר 2008
- ^ ניר חסון, המס הכפול של תושבי שכונת ימין משה בירושלים, באתר הארץ, 24 בפברואר 2011
- ^ יחיאל לימור, "חוצות היוצר" ייחנכו אחר־הצהריים: החיים חזרו לשני מיבני־האבן שלמרגלות חומת העיר העתיקה, מעריב, 9 בספטמבר 1969
- ^ ניר חסון, ראש העיר ירושלים מתנגד לפינוי חוצות היוצר, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
- ^ אמני חוצות היוצר בירושלים ניצחו במאבק ולא יפונו, באתר הארץ
- ^ החברה לפיתוח מזרח ירושלים החלה בעבודות פיתוח לקראת תיירות 2000, באתר גלובס, 4 בינואר 1999
- ^ פרויקט ציורי קיר בירושלים, באתר הארץ, 13 ביוני 2001
היום יוסר הלוט מעל ציור קיר ענק במרכז ירושלים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2002
דוד רפ, אשליה בירושלים, באתר הארץ, 29 ביוני 2001 - ^ דני רובינשטיין, היסטוריה גנובה, באתר הארץ, 2 במאי 2001
- ^ עלות הקמת מדרחוב ברחוב אגריפס בירושלים - 10 מיליון שקל, באתר הארץ, 2 ביוני 2002
- ^ ליאור גרינבאום, התחנה המרכזית המחודשת במזרח ירושלים, בעלות של 18 מיליון ש', תיחנך ב-1 בספטמבר, באתר גלובס, 20 ביולי 2003
- ^ אורית בר-גיל, נפתח כביש גיא בן הנום בירושלים, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2005
אורית בר-גיל, נפתח כביש גיא בן הנום בירושלים, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2005 - ^ אורית בר-גיל, הר הזיתים ישוקם ב-100 מיליון שקל, באתר גלובס, 26 במרץ 2006
- ^
ניר חסון, בלחץ השכנים היהודים, אלקין ועיריית ירושלים עצרו הקמת מרכז תעסוקה בשכונה ערבית, באתר הארץ, 11 בפברואר 2020 מאמר המערכת, הגזענות של ליאון ואלקין, באתר הארץ, 12 בפברואר 2020
- ^ מוסי רז, האם השינוי במזרח ירושלים יבוא דווקא מאורי אריאל?, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2020
]
