סופה לנדבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופה לנדבר
תאריך עלייה 1979
עיסוק פוליטיקאית, פסיכולוגית, קלינאית תקשורת
מפלגה העבודה, ישראל ביתנו
סיעה עבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
העבודה-מימד-עם אחד, ישראל ביתנו, הליכוד ביתנו
שרת העלייה והקליטה
31 במרץ 200910 במאי 2015
(6 שנים ו־5 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
30 במאי 201618 בנובמבר 2018
(שנתיים ו־24 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יריב לוין (מ"מ) ←
חברת הכנסת
17 ביוני 199617 בפברואר 2003
(6 שנים ו־35 שבועות)
17 בינואר 20068 בפברואר 2006
(3 שבועות ויומיים)
17 באפריל 200630 באפריל 2019
(13 שנים)
כנסות 1415, 16, 1720
תפקידים נוספים

סופיה (סוֹפָה) סוניה לַנְדְבֶר[1] (נולדה ב-28 באוקטובר 1949) היא פוליטיקאית ישראלית, שכיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה ומפלגת ישראל ביתנו כמו כן כיהנה כשרת העלייה והקליטה. כיהנה בין היתר גם כחברת מועצת העיר אשדוד.

ביוגרפיה

לנדבר נולדה וגדלה בעיר לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שברוסיה הסובייטית לרעיה חיה וגירש לנדבר. עלתה לישראל בגיל 29 בשנת 1979 לעיר אשדוד. היא בעלת תואר שני בקלינאות תקשורת. בין השנים 19891996 כיהנה כחברת מועצת העיר אשדוד וכחברת דירקטוריון בחברה לפיתוח העיר אשדוד. התפרסמה גם כמורה לרוסית של שמעון פרס.

בשנת 1996 נבחרה לראשונה לכנסת מטעם מפלגת העבודה והייתה חברה בוועדות הכנסת. בכנסת ה-15 כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, כיושבת ראש הוועדה לפניות הציבור, כחברה בוועדת העלייה והקליטה, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדת העבודה והרווחה.

לנדבר כיהנה במשך כשלושה חודשים (12 באוגוסט2 בנובמבר 2002) כסגנית שר התחבורה בממשלתו הראשונה של אריאל שרון.

בינואר 2006, בשלהי הכנסת ה-16, הושבעה בעקבות התפטרותו של אברהם בייגה שוחט, במסגרת גל התפטרויות בסיעת העבודה-מימד-עם אחד, וכיהנה בכנסת זו כחודש. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 הוצבה במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מנת לאפשר את התמודדותה לכנסת ה-17, היא התפטרה מהכנסת ב-8 בפברואר 2006 ופינתה את מקומה לאורנה אנג'ל.

בבחירות לכנסת ה-17 נבחרה כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, ושימשה בה שוב יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום החמישי ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, ונבחרה שוב.

ב-11 ביולי 2006 ספגה לנדבר הערה מוועדת האתיקה של הכנסת, לאחר ש"נראתה במצלמות הבקרה של הכנסת, ביחד עם שתי עוזרותיה הפרלמנטריות, נכנסת לחדרה של חברת הכנסת רוחמה אברהם מספר פעמים, שוהה שם דקות ארוכות, כשלאחר מכן נראות עוזרותיה מוציאות חפצים מחדרה של אברהם"[2].

לנדבר יזמה את חוק "בית חולים באשדוד" שנתקבל בכנסת ב-2002[3].

לנדבר פעלה למען גרגורי לרנר. היא דרשה מעל דוכן הכנסת להעניק לו חופשות מן הכלא וביקרה אותו בתאו[4]. ב-2004 נחקרה על קשריה עמו ביאחב"ל[5].

בשנת 2009 מונתה לשרה לקליטת עלייה בממשלה ה-32 והמשיכה בתפקידה גם בממשלה ה-33. חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. לנדבר הייתה האישה במקום הגבוה ביותר ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת ה-19.

לפני הבחירות לכנסת ה-20 מוקמה במקום ה-3 ברשימת ישראל ביתנו ונבחרה לכנסת.

במאי 2015, בעקבות הודעת יו"ר מפלגתה, השר אביגדור ליברמן, על אי-הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה המסתמנת בראשות בנימין נתניהו והתפטרות מידית מהממשלה, התפטרה יחד איתו.

במאי 2016, עם הצטרפות מפלגתה לקואליציה, מונתה לשרת העלייה והקליטה בממשלה ה-34[6].

ב-18 בנובמבר 2018 סיימה את תפקידה כשרת הקליטה על רקע התפטרות יושב ראש מפלגתה אביגדור ליברמן מהממשלה ופרישת סיעתה מהקואליציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 לא הוצבה לנדבר ברשימת ישראל ביתנו[7].

חיים אישיים

לנדבר מתגוררת בעיר אשדוד. היא אלמנה ואם לבת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופה לנדבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35512925סופה לנדבר