פאינה קירשנבאום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאינה קירשנבאום
לידה 27 בנובמבר 1955 (גיל: 69)
י"ב בכסלו ה'תשט"ז
לבוב, ברית המועצות
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1973
השכלה שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל
סיעה ישראל ביתנו, הליכוד - ישראל ביתנו
חברת הכנסת
24 בפברואר 2009 – 31 במרץ 2015
(6 שנים ו־5 שבועות)
כנסות 18 - 19
תפקידים בולטים

פאינה (פניה) קירשנבאום (ברוסית: Фаина Киршенбаум;[1] נולדה ב-27 בנובמבר 1955) היא פוליטיקאית ישראלית. הייתה סגנית שר הפנים וחברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו ומזכ"לית המפלגה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים נחקרה במשטרה כחלק מפרשת השחיתות בישראל ביתנו, חקירה שהובילה לפרישתה מהפוליטיקה. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתב אישום נגד קירשנבאום, ובמרץ 2021 היא הורשעה בלקיחת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ומרמה והפרת אמונים[2] ביולי 2021 גזר בית המשפט את עונשה ל־10 שנות מאסר, קנס בסך 900 אלף ש"ח וחילוט בסך מיליון ש"ח. ב-15 בדצמבר 2021 החלה לרצות את עונשה. באוגוסט 2022 קוצר עונש המאסר ל-7.5 שנות מאסר והקנס הורד לחצי מיליון שקלים.

ביוגרפיה

קירשנבאום נולדה בעיר לבוב שבאוקראינה, ברית המועצות ועלתה לישראל ב-1973. למדה כעתודאית בבית הספר לאחיות בבילינסון, אולם לא שירתה בצה"ל בשל כניסתה להיריון.

בשנת 1981 עברה להתגורר ביישוב ניל"י שבמטה בנימין ובהמשך כיהנה כמזכירת היישוב ובתפקידים שונים במועצה האזורית מטה בנימין.

בעלת תואר שני במנהל עסקים משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.

פעילותה הציבורית ודעותיה

שימשה כחברת דירקטוריון בהנהלת בית התפוצות וכסגנית יושב ראש הסניף הישראלי של "הקונגרס היהודי העולמי".

קירשנבאום כיהנה משנת 2003 כמזכ"לית מפלגת "ישראל ביתנו". בשנת 2009 מוקמה במקום העשירי ברשימתה לכנסת ה-18 וממקום זה, נבחרה לכהן בכנסת. היא הייתה חברה בוועדת הכספים ושימשה כיושבת-ראש ועדת המשנה לביטוח. כמו כן, הייתה חברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

ב-5 בינואר 2011 אישרה הכנסת הצעה לסדר של קירשנבאום בדבר "הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק מעורבות גופים וממשלות זרות במימון פעולות המופנות כנגד המדינה ובניסיונות לרכישה מאורגנת של אדמותיה", יחד עם הצעה דומה שהגיש דני דנון[3]. ב-20 ביולי 2011 החליטה הכנסת לדחות את ההצעה להקמת ועדת החקירה.

ב-24 בינואר 2012 העבירה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק המזונות (הבטחת תשלום) בנושא ביטול התניית תשלום דמי מזונות באיסור יציאה מחוץ לישראל. תיקון אשר מטרתו לסייע לאמהות חד הוריות לקבל את קצבתן המגיעה להן כחוק, ללא התניה באי יציאתן מהארץ.

בראיונות לכלי תקשורת שיבחה קירשנבאום את המסקנות של ועדת הריכוזיות במשק אך הביעה ספק במידת הריכוזיות הקיימת כיום בישראל. לדעתה[4], מעט מדי חברות נפלו להגדרת ה"ריכוזיות" במסקנות הוועדה ולכן צריך להדק את ההגדרות או שהמשתמע מכך הוא שאין למעשה ריכוזיות במשק. לדבריה[4], לפי מסקנות הוועדה "מדובר על שלוש-ארבע חברות, שהגדולה בהן היא קבוצת הבנק הבינלאומי ופז. אם יש שלוש-ארבע חברות או עוד שתי חברות, אולי אנו לא משק ריכוזי וזה רק נראה לנו". כמו כן, הביעה חשש שלא יהיו קונים לחברות שיוצעו למכירה בשל הפרדת האחזקות. בדבריה צידדה למעשה בעמדת הטייקונים שנפגעו משינוי מדיניות הממשלה שהביאה לשינוי החוזים שנחתמו עמם (ועדת ששינסקי), טענה שהוועדים הגדולים או ההסתדרות מהווים אף הם מעין סוג של טייקונים, ואף הביעה חשש מתוצאות פירוק "פירמידות השליטה" הגדולות.

קירשנבאום סבורה כי זכויות מלאות מוקנות לקבוצות אזרחים רק אם הן ממלאות את חובותיהם. לגבי ערבים, טענה קירשנבאום[5] כי ”הערבים במדינת ישראל רוצים שוויון זכויות אבל לא תורמים למדינה. בשביל לקבל שוויון זכויות, עליהם לתרום למדינה כמו כל אזרח ולשרת 3 שנים, בשירות לאומי בקהילות שלהם. 38% מאזרחי מדינת ישראל בלבד משלמים מסים וחלק קטן מהם הם מיעוטים. אזרחי המדינה משלמי המסים נושאים על גבם את כל יתר האוכלוסייה”.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19, כמזכ"לית "ישראל ביתנו" מוקמה שביעית ברשימת המועמדים לכנסת. עם איחוד הרשימות עם הליכוד ויצירת "הליכוד ביתנו", הוצבה במקום ה-19 ברשימה המשותפת לכנסת[6]. ממקום זה נבחרה לכהן קדנציה שנייה בכנסת, ועם כינונה של הממשלה ה-33 במרץ 2013, מונתה לתפקיד סגנית שר במשרד הפנים.

הרשעה בפלילים

ב-24 בדצמבר 2014 עוכבה קירשנבאום לחקירה לאחר שנחשדה בפרשת שחיתות גדולה[7]. בתה, רנית, נעצרה באותו יום כחשודה בקבלת שוחד. בעקבות החקירה, הודיעה קירשנבאום ליו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כי אינה מתכוונת להגיש מועמדות לרשימת המפלגה בבחירות לכנסת העשרים, אולם חזרה בה מאוחר יותר[8]. ב-12 בינואר 2015 הודיעה קירשנבאום על פרישה מפוליטיקה, בנימוק שבחירתה בניצול זכות השתיקה מחייבת זאת[9]. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתב אישום נגד קירשנבאום. ב-25 במרץ 2021 הורשעה ב-15 עבירות לקיחת שוחד, 4 עבירות בקשת שוחד, 3 עבירות מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות וגם עבירות של הלבנת הון, שימוש במרמה, בעורמה ובתחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס בחלק מהאישומים, וזוכתה מעבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד והלבנת הון בחלק אחר מהאישומים[10]. ביולי אותה שנה גזר בית המשפט את עונשה ל־10 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס בסך 900 אלף ש"ח וחילוט בסך מיליון ש"ח מכלל הנכסים שנתפסו במהלך החקירה[11]. קירשנבאום ערערה לבית המשפט העליון על הרשעתה ועל חומרת עונשה, ובקשה לדחות את הכניסה לכלא עד לאחר פסק הדין בערעור. אולם בקשת נדחתה[12] וב-15 בדצמבר 2021 החלה לרצות את עונש המאסר[13]. ביולי 2022 חזרה בה, בהמלצת השופטים, מהערעור על הרשעתה[14]. ב-24 באגוסט 2022 בית המשפט העליון קיצר עונשה של קירשנבאום לשבע וחצי שנות מאסר והוריד את הקנס לחצי מיליון שקלים[15]. על קיצור העונש כתבה השופטת ענת ברון[16]:

"על אף שמדובר בפרשת שחיתות חריגה בהיקפה ובמורכבותה, לא ניתן להתעלם מנסיבותיה האישיות של המערערת ומכך שאין בנמצא עונש דומה לעונש שהושת עליה בבית המשפט המחוזי. במצב דברים זה, אני מסכימה לאמור בפסק דינו של חברי, השופט יצחק עמית, בדבר הפחתה מסוימת בעונש המאסר והקנס שהושתו על המערערת ... עונשים אלה משרתים את תכלית מיגור נגע השחיתות השלטונית מקרבנו ועומדים בהלימה אל מול מעשי המערערת."

ב-13 בדצמבר 2022 פורסם כי מדינת ישראל הגישה נגד קירשנבאום תביעה אזרחית בסך 6 מיליון שקלים, להשבת חלק מכספי השוחד שהורשעה בלקיחתם.[17]

חיים אישיים

קירשנבאום נשואה למיכאל ואם לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאינה קירשנבאום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524, רשומות.
  2. ^ שלי טפיירו, פרשת ישראל ביתנו: סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 במרץ 2021
  3. ^ פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 5 בינואר 2011
  4. ^ 4.0 4.1 סרטונים צבי זרחיה, לקראת חוק הריכוזיות // "אין מדיניות כלכלית - משקיעים פוחדים להיכנס", באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2012
  5. ^ ח"כ פאינה קירשנבאום: "הערבים הם נטל כלכלי על מדינת ישראל", באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2012
  6. ^ רשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  7. ^ עוזי ברוך, חשד: שחיתות ענקית בישראל ביתנו, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2014
    אביאל מגנזי, מורן אזולאי, ישראל ביתנו במוקד פרשת השחיתות: "מנסים לפגוע בנו כמו לפני כל בחירות", באתר ynet, 24 בדצמבר 2014
  8. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, פאינה קירשנבאום הודיעה על פרישה מהפוליטיקה בשל החקירה - וחזרה בה, באתר הארץ, 2 בינואר 2015
  9. ^ לילך ויסמן, ‏פאינה קירשנבאום פורשת מהכנסת; בחרה בזכות השתיקה, באתר גלובס, 12 בינואר 2015
  10. ^ פרשת ישראל ביתנו: סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה בשוחד, באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2021
    ת"פ 16512-08-17 מדינת ישראל נ' פאינה קירשנבאום ורמי כהן, ניתן ב-25 במרץ 2021, באתר "נבו"
  11. ^ גלעד מורג, 10 שנות מאסר לפאינה קירשנבאום שהורשעה בלקיחת שוחד, באתר ynet, 14 ביולי 2021
    איתמר ב"ז, ביהמ"ש גזר על פאינה קירשנבאום 10 שנות מאסר, באתר העין השביעית, 14 ביולי 2021
  12. ^ ע"פ 5829/21 פאינה קירשנבאום נ' מדינת ישראל, ניתן ב־19 באוקטובר 2021
  13. ^ מאיר תורג'מן, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום נכנסה לכלא ל-10 שנים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2021
  14. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, בעצת השופטים, פאינה קירשנבאום חזרה בה מהערעור לעליון על הרשעתה, באתר הארץ, 4 ביולי 2022
  15. ^ "העליון קיצר את עונשה של פאינה קירשנבאום מעשר לשבע שנות מאסר וחצי". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.
  16. ^ ע"פ 5405/21 פאינה קירשנבאום נ' מדינת ישראל, ניתן ב־24 באוגוסט 2022
  17. ^ הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות לפאינה קירשנבאום להחזיר מעל 5 מיליון שקלים לקופת המדינה., באתר ערוץ 7, ‏13/12/2022
סגני שרי הפנים בממשלות ישראל
ישראל שלמה בן-מאיר • יוסף גולדשמידט • רפאל פנחסי • סאלח טריף • דוד אזולאי • ויקטור בריילובסקי • רוחמה אברהם • פאינה קירשנבאום • ירון מזוז • משולם נהרי • יואב בן צור • משה ארבל סמל מדינת ישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35423397פאינה קירשנבאום

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פאינה_קירשנבאום&oldid=2537138"