החברה הממשלתית לתיירות
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| קובץ:החברה הממשלתית לתיירות.png | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | 1955–הווה (כ־69 שנים) |
| משרד ראשי | ירושלים |
| אנשי מפתח |
פרופ' אסף מידני- יו"ר דירקטוריון משנת 2017 רון חיימובסקי- יו"ר דירקטוריון 2013-2015 , שי וינר - מנכ"ל - 2011-2016 |
| www.igtc.co.il | |
החברה הממשלתית לתיירות היא זרוע מבצעת כלל-ממשלתית הכפופה למשרד התיירות, ועוסקת ביישום מדיניות פיתוח התשתיות בתחום התיירות בישראל. החברה מתמחה ביזום, תכנון ופיתוח של תשתיות ציבוריות שונות לתיירות.
היסטוריה
החברה הממשלתית לתיירות הוקמה בשנת 1955 על ידי משרד ראש הממשלה, קודם להקמת משרד התיירות, במטרה לקדם ולפתח את תחום התיירות בישראל. לאורך השנים, עסקה החברה בהובלת פרויקטים לאומיים שונים, ביניהם: מתן הכשרה ותעסוקה לעולים חדשים בשנות התשעים, הכשרת התשתיות לקליטת גלי תיירות לקראת שנת 2000, פיתוח אתרי מורשת דוגמת מצדה וקיסריה. כמו גם שימור ערים עתיקות כגון: ירושלים, יפו, צפת ועוד.
בשנת 2010 נבחרה החברה הממשלתית לתיירות לרכז ולהוביל את פרויקט המורשת הלאומי לפיתוח ושימור אתרי מורשת ברחבי הארץ. באוקטובר 2012 החליטה ממשלת ישראל כי החברה הממשלתית לתיירות תשמש כזרוע ביצוע כלל- ממשלתית הכפופה למשרד התיירות, שתבצע עבור משרדי ממשלה פרויקטים בתחומי פיתוח התשתיות התיירותיות. בשנים האחרונות קיבלה על עצמה החברה לקדם ולפתח עבור רשות מקרקעי ישראל מתחמי תיירות ומלונאות. העבודה כוללת זיהוי מתחמים לפיתוח מלונאי עתידי ותכנון המתחם.
זוהי החברה הגדולה בארץ העוסקת בפיתוח פרויקטים של תשתיות תיירותיות-ציבוריות, והיקף עסקיה המוערך הוא כמיליארד שקלים.
פעילות החברה
פעילותה העסקית של החברה הממשלתית לתיירות מתמקדת ביצירתה של "תועלת ציבורית-משקית" בסביבה תחרותית של חברות כלכליות-עירוניות וחברות ניהול פרטיות. בתכנון הפרויקטים החברה הממשלתית עוסקת גם בהיבט החברתי; הענקת תנופה כלכלית לתושבים ולעסקים בסביבת הפרויקט, בשילוב שימור וטיפוח הטבע והסביבה. תחומי הפעילות הנרחבים של החברה מתחלקים למספר מישורים.
ערים עתיקות וערי תיירות
החברה הממשלתית לתיירות עוסקת בשימור, שחזור וחידוש ערים המהוות מוקד ביקור לתיירים בישראל. זאת באמצעות הגנה על אוצרות הטבע והעבר - הפיזיים והרעיוניים - כפי שבאו לידי ביטוי במורשת הערים הללו. פיתוח הערים מתבצע בכמה שלבים:
- הכנת תוכנית אב לעיר, לצורך זיהוי החסמים לפיתוח תיירותי ומתן פתרונות. הגדרת מוקדי המשיכה העיקריים של המקום ומאתרת דרכים לחיזוקם, בין אם באמצעות פיתוח ובין אם באמצעות שיווק ומיתוג.
- יצירת מסגרת ביצועית ותקציבית לביצוע ופיתוח האלמנטים שזוהו בתוכנית האב.
- יישום התוכנית - יישום מלא וכולל של תוכנית האב תוך התחשבות ביכולת התפקוד היומיומי של העיר ותושביה.
בין ההצלחות המוכרות ביותר, ניתן למנות את זיכרון יעקב ויפו. ערים בולטות נוספות שהחברה עוסקת בפיתוחן הן: ירושלים, אילת, נצרת, טבריה, וצפת.
אתרי מורשת
במסגרת פעילותה, עוסקת החברה בפיתוח אתרי מורשת. אתרי מורשת עולמית, כגון: הכותל המערבי, כנסיית הקבר, כנסיית המולד וקיסריה. כמו גם אתרי מורשת לאומית, כגון: טחנת הרוח בירושלים וגבעת הקיבוצים.
החברה פועלת למען פתיחת אתרים מסוג זה לציבור הרחב - הן מבחינה פיזית (חניה ומסלולי טיול) והן מבחינת תוכן האתר. החברה עוסקת גם בהנגשת אתרים מסוג זה לבעלי מוגבלויות.
טיילות חוף
לאורך השנים פיתחה החברה טיילות רבות, שעתידות להפוך לטיילת אחת רציפה. זאת לאור חזון החברה: פיתוח רצף טיילות מראש הנקרה ועד זיקים, שיאפשר הליכה או רכיבה על אופניים לאורך חופי הים התיכון. על טיילות אלה נמנות טיילת אכזיב, נהריה, נתניה, הרצליה, תל אביב-יפו, אשדוד ואשקלון. נכון לשנת 2013, עוסקת החברה בין השאר בהשלמת המקטעים החסרים ביצירת רצף בין ראשון-לציון להרצליה.
בנוסף, מתעתדת החברה לבנות שלושה מסלולים סביב הכנרת: טיילת להולכי רגל סביב הימה לאורך קו המים, ושני מסלולי אופניים. אחד משבילי האופניים מיועד לאופני כביש, והשני מיועד לאופני הרים.
מצפורים
פיתוח מצפורים ברחבי הארץ על ידי החברה, נועד לאפשר לציבור רחב ככל האפשר נגישות לפניני טבע ונקודות נוף שלא היו נגישות קודם לכן, כגון: תצפית נחל עמוד במושב כחל. המצפורים מהווים גם נקודות יציאה לטיולים. בין הדוגמאות הבולטות למצפורים: מצפור גולני בתל פאחר, מצפור קונייטרה, טיילת נחל צין, מצפור צף באגמון חולה ועוד.
אתרי טבע
עד לפני מספר שנים היו רבים מאתרי הטבע בישראל נגישים אך ורק למיטיבי לכת. במטרה לשנות זאת, פעלה החברה הממשלתית לתיירות בשיתוף רשות הטבע והגנים וקק"ל לצורך הנגשת האתרים לציבור הרחב. להנגשה זו יש שתי מטרות: ראשית, לאפשר גישה קלה לאתר; ושנית, לנתב את הציבור במסלול קבוע מראש, ובכך לשמר חלקים מהנוף הראשוני. בין האתרים הללו ניתן למצוא את הבניאס, תמנע, עמק המעיינות, נחל הבשור, מערת בית קשת, ראש הנקרה ועוד.
כפרי נופש ותיירות נופש
לאור התאוצה של תחום הלינה ביישובים כפריים מאז שנות התשעים, יזמה החברה הממשלתית לתיירות מספר פרויקטים במסגרתם נעשה פיתוח של המרחב הציבורי ביישובים מסוג זה. מזה כמה שנים שהחברה אחראית על ביצוע תוכנית רב-שנתית בשם "כפר תיירות", במימון משותף של משרד התיירות ומשרד החקלאות. במסגרת התוכנית מושם דגש על פיתוח ייחודי המותאם לכל כפר נופש לפי אופיו וציביונו. החברה פועלת גם בכפרי תיירות אקולוגיים.
שבילי אופניים
החברה הממשלתית אמונה על ביצוע תוכנית ממשלתית רב-שנתית לעידוד ופיתוח ענף הרכיבה בישראל. בשנת 1998 זיהתה החברה הממשלתית לתיירות את הפוטנציאל התיירותי הגלום בפיתוח שבילי אופניים ברחבי הארץ, והחלה בסלילת מסלולים באזורים המזוהים עם תיירות טבע, כגון ארץ פלגי המים בצפון. במסגרת החלטת הממשלה לעודד את ענף רכיבת האופניים בישראל, הוטלה המשימה על החברה והוחלט לסלול כ-1,200 ק"מ של שבילים, בעלות כוללת של כ-100 מיליון ש"ח. במסגרת פיתוח שבילי האופניים הוקמו במקומות רבים מרכזי אופניים, שנועדו ליצור מעטפת שירותים עבור תיירות האופניים. מטרת המרכזים היא לספק את רוב הצרכים לאירוח רוכבים תחת "קורת גג אחת".
עד כה פיתחה החברה שני מסלולי אופניים סביב הכנרת. הראשון, "צופה כנרת", בו רוב הרכיבה בו היא לאורך קו ה-0, המשקיף על נוף האזור. המסלול השני הוא "סובב כנרת", שבנייתו עדיין לא הסתיימה נכון לנובמבר 2013. גולת הכותרת של השבילים היא שביל ישראל לאופניים, המוביל מהחרמון ועד לאילת ועובר דרך רוב אתרי התיירות בישראל. שביל ישראל לאופניים הוא שביל באורך כולל של 1,200 ק"מ, אשר משמש כעוגן אליו יתחברו שבילים ארציים, אזוריים ומקומיים רבים.
כמו כן, אחראית החברה לפיתוח סינגל הגלבוע (סובב גלבוע) ושבילים נוספים.
אטרקציות ייחודיות
החברה מפתחת אטרקציות ייחודיות ומלהיבות, על מנת להוסיף ערך מיוחד עבור המבקרים בישראל. האטרקציות מרחיבות את הפעילות התיירותית גם לשעות הלילה. בין האטרקציות הליליות ניתן למצוא מופעי מים מוזיקליים, תאורת אתרים באמצעים טכנולוגיים שונים, מיצגים אור קוליים באתרי מורשת שונים וכן מסלול חוויתי של מונומנטים מוארים בלילה. החברה מפתחת גם מתקני משחק מיוחדים, מזרקות ומשחקי מים, מסלול ציורי קיר, והעברת סיפור האתר באמצעים טכנולוגיים.
שילוט ותחנות מידע
החברה הממשלתית לתיירות עוסקת גם בהנגשת המידע לקהל התיירים המגיע לאתרים השונים במדינה. שלטים ותחנות מידע שהקימה החברה ניתן למצוא בקומראן, כפר בלום, מגדל דוד בירושלים, ים המלח ואתרים נוספים. המטרה היא להמחיש למבקרים את הסיפורים מאחורי האתרים השונים באמצעים מוחשיים.
צפרות
בשנת 2012 התקבלה החלטת ממשלה לקדם רשת של מוקדי צפרות ברחבי בארץ על מנת להעצים את ענף הצפרות בארץ הן לצפרים המקומיים והן לזרים. ביצוע ההחלטה הוטל על החברה הממשלתית לתיירות ועל החברה להגנת הטבע. במסגרת ההחלטה צפויים להיבנות עוד 6 מרכזי צפרות אותם תנהל החברה להגנת הטבע.
צליינות
אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של תחום התיירות בישראל הוא צליינות. לכן, עוסקת החברה בשימור ופיתוח של אתרים בולטים מהתרבות הנוצרית; מגידו, הר הקפיצה, דרך הבשורה, אתרי צפון הכנרת, סירת אותו האיש בגינוסר ועוד.
סמליל החברה
סמלילה המקורי של החברה הממשלתית לתיירות שאב השראה מסמל התיירים הראשונים בארץ ישראל - המרגלים ששלח משה. אלה הוזכרו בספר במדבר: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" (פרק יג', פסוק ב'). שנים-עשר המרגלים ששלח משה ממצרים לארץ כנען סיירו במשך ארבעה ימים בארץ ישראל, גילו "כי טובה היא", והפיצו את הידיעה על נפלאותיה הרבות. הם שבו מארץ כנען עם "זמוריה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים" (במדבר יג' פסוק כד'), אשכול ענבים עצום בגודלו שהצריך שני אנשים על מנת לשאת אותו על מוט. תיאור זה היווה את ההשראה ללוגו המרגלים עם האשכול, שמלווה את ענף התיירות בישראל מזה שנים רבות.
בשנת 2013 עבר הסמליל שינוי. המרגלים נותרו, אך עם זאת הוענקה ללוגו פרשנות חדשה, המתאימה לנוכחות החברה בפלטפורמות הדיגיטליות. הצבעים שונו לגווני אדמה - ירוקים וחומים - המעידים על מחויבות החברה לשימור וטיפוח הטבע בכל אחד מהפרויקטים בהם היא עוסקת.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של החברה הממשלתית לתיירות- ראיון עם מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות בנושא חנוכת מתחם התיירות בעין זיוון, חדשות הוט, 25 ביולי 2013
