עזריאל נבו
 | |
| עזריאל נבו | |
| לידה |
7 בינואר 1948 (גיל: 76) גדרה |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
עזריאל נבו (נולד ב-7 בינואר 1948) הוא תת-אלוף במילואים, כיהן כמזכיר הצבאי של ארבעה ראשי ממשלה: מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין.
ביוגרפיה
נבו נולד בגדרה בן להורים ניצולי שואה, פרטיזנים מקבוצת האחיים ביילסקי - אביו היה לוחם ואמו שימשה כתומכת לחימה. הזוג נישא ביער ובשנת 1946 עלו לישראל[1]. אביו היה מלוחמי האצ"ל ושירת במשטרת ישראל. נבו למד בבית ספר מקצועי, ב-1966 התגייס לקורס טיס ממנו נשר לאחר מספר חודשים. עבר לחיל החימוש ושירת כמכונאי טנקים. במלחמת ששת הימים היה בקורס קצינים ולחם בשלוש גזרות. לאחר המלחמה השתחרר ובמילואים מילא תפקיד קצין חימוש בחטיבת שריון, עימה לחם במלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה חזר לשירות קבע, עבר לחיל המודיעין ושירת בתפקידי מחקר. ב-1977 מונה לעוזרו הצבאי של עמיחי פאגלין בעת שכיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני טרור. בהמשך מונה לעוזרו של אפרים פורן שכיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה מנחם בגין.
באוקטובר 1981 מונה למזכיר הצבאי של בגין וליווה אותו בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. בהמשך שימש מזכירם הצבאי של שלושה ראשי ממשלה נוספים, יצחק שמיר (בתקופת כהונתו הראשונה והשנייה) שמעון פרס ויצחק רבין (בתקופת כהונתו השנייה) וליווה אותם בשורה של אירועים ביטחוניים ומדיניים מרכזיים בתולדות המדינה בהם חיסול אבו ג'יהאד, פרשת איראן-קונטראס (נבו היה חבר הוועדה שבחנה את הקשר הישראלי[2] וריכז בהנחיית שמיר את החומר הנוגע למכירת הנשק לאיראן[3]), העלאת יהודי אתיופיה במבצע משה ובמבצע שלמה, הפצצת מתקני אש"ף בתוניסיה, פרשת פולארד, פרשת קו 300 ומלחמת המפרץ. כמזכיר צבאי התקדם בדרגות מסגן-אלוף לאלוף-משנה ולתת-אלוף. לאחר סיום תפקידו ב-1993 מונה לנספח צבאי בבריטניה ובאירלנד.
כמזכיר צבאי של שמעון פרס, ארגן את ביקורו הרשמי בגרמניה להזמנת הקנצלר הלמוט קוהל. נבו עורר סערה זוטא, כשסטה מפרוטוקול קבלת הפנים הרשמית, כשבסקירת משמר הכבוד, לא הצדיע בעת השמעת ההמנון הגרמני[4].
נבו בוגר תואר ראשון במדעי החברה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שחרורו כיהן במגוון תפקידי ניהול במשק הישראלי, בהם דירקטור בחברת החשמל, דירקטור בבזק (תחילה מטעם כייבל את ווירלס ואחר כך מטעם הממשלה[5]) ובפלאפון, יו"ר הדירקטוריון של החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, חבר הנהלת התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, דירקטור בעמיגור, בהכשרת הישוב חברה לביטוח, בנמל אשדוד, תדיראן מערכות, יו"ר דירקטוריון מכללת לוינסקי לחינוך.
לקריאה נוספת
- יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, הוצאת משרד הביטחון, 1990.
- עזריאל נבו, מזכיר צבאי -שיחות עם חיים משגב, הוצאת קונטטנטו-2017
קישורים חיצוניים
- בן כספית, "שרון התיש את בגין בכוונה עם דיווחים על הרוגים", באתר nrg, 13 במאי 2011
אהרן ברנע מראיין את תא"ל במיל' עזריאל נבו בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 30 במרץ 2016 - חלק א'- אהרן ברנע מראיין את תא"ל במיל' עזריאל נבו בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 6 באפריל 2016 - חלק ב'
הערות שוליים
- ^ אריה יואלי, "חשבתי על אבא ואמא ואמרתי, אני להמנון הגרמני לא מצדיע", באתר סרוגים, 8.4.2021
- ^ יוסף ולטר ורפאל מן, אלוף ורדי החל לאסוף במשרד הבטחון החומר על פרשת איראן, מעריב, 15 במרץ 1987
- ^ מאייר בלייך, רן דגוני, ורפאל מן, תמורת נשק מישראל הפציצה איראן את הכור העיראקי, מעריב, 7 בדצמבר 1986
- ^ אריה יואלי, "חשבתי על אבא ואמא ואמרתי, אני להמנון הגרמני לא מצדיע", באתר סרוגים, 8.4.2021
- ^ הארץ, היועמ"ש צפוי לטרפד החלטת ריבלין להדיח 3 דירקטורים בבזק, באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2001
| המזכיר הצבאי של ראש הממשלה | ||
|---|---|---|
|
33235456עזריאל נבו