חסידות דרוהוביץ'
חסידות דרוהוביץ' (ביידיש: דרוהוביטש) היא חצר חסידית, ענף של חסידות קוז'ניץ וחסידות סדיגורה. החסידות פעלה בעיר דרוהוביץ' ולאחר מכן בארץ ישראל. אבי השושלת היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'.
צאצא של השושלת, הרב אביעזר שפירא מכהן כיום כרב בית המדרש של החסידות בירושלים.
רבי חיים מאיר יחיאל שפירא
ראשון שושלת אדמו"רי דרוהוביץ' היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' (י' בכסלו תרכ"ד, 1863 - ל' בניסן תרפ"ד, 1924), נכדו של חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא (בנו של רבי אבי-עזרי זליג שפירא חתנו של המגיד מקוז'ניץ). אמו הייתה בתו הבכורה של האדמו"ר אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין. נישא לשבע, בתו של יצחק פרידמן מבוהוש.
רבי חיים מאיר יחיאל שפירא התגורר בדרוהוביץ' וזכה לאהדה אצל יהודי העיר. אחרי פרעות קישינב ובערים אחרות ברוסיה התרכזו בדרוהוביץ' פליטים והוא דאג לסיפוק צורכיהם. היה האדמו"ר הראשון לבית רוז'ין שהביע הזדהות פומבית עם התנועה הציונית והיה מהאדמו"רים היחידים ששקלו את השקל הציוני. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח להונגריה ומשם לווינה שם יסד לאחר הצהרת בלפור, עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה ויעקב פרידמן מהוסיאטין הסתדרות חסידית-ציונית בשם "חברת יישוב ארץ ישראל", כדי לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. בתרע"ז היא הסתפחה אל המזרחי.
ב-תרפ"ב (1922) עלה לארץ ישראל (סיפור המסע מופיע בספר "עליית החסידים" מאת ש. שלום). הוא התיישב בירושלים וייסד את אגודת "בוני הארץ בגופם", שחבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות בעבודת כפיים לסייע בבניין הארץ. הוא היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק קוק.
שנתיים לאחר שעלה ארצה חלה ונפטר.
מחבר הספר "השלום והאחדות" (תרע"ד).
רבי אברהם יעקב שפירא
בנו, רבי אברהם יעקב שפירא (כ"ו בסיוון ה'תרמ"ו, 29 ביוני 1886 - כ"ד באדר ב' ה'תשכ"ב, 30 במרץ 1962), המשיך את השושלת. נישא לאסתר בתו של רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (נפטרה ב־1945[1]) ובשנית נישא לגיטל לאה בתו של רבי ישראל פרידמן מבויאן-לייפציג. הוא סייע לאביו בעזרה לפליטים היהודים שזרמו לדרוהוביץ'. המשיך גם את דרכו הרעיונית של אביו ותמך בציונות. למד מדידת קרקעות ועסק בייצור מוצרים כימיים במפעל שהקים אביו.
עלה עם אביו לארץ ישראל והשתתף במדידת הקרקעות של כפר חסידים, ובכך סייע לשני אדמו"רים חלוצים נוספים מבני משפחתו - יחזקאל טאוב (האדמו"ר מיבלונה) והרבי ישראל אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ - בייסוד המקום. עם פטירת אביו בשנת ה'תרפ"ה החל לכהן באדמורו"ת בירושלים[2]. חיבר את הספר "נתיבות שלום" על פרשת השבוע (ירושלים, תרפ"ח-תר"צ).
בגיל 60 החל לעסוק בציור[3]. תערוכות תמונותיו בתל אביב ובארצות הברית זכו להערכה. כונה "האדמו"ר המצייר". בכ"ד באדר ב' ה'תשכ"ב (30 במרץ 1962) נהרג בתאונת דרכים בעת שחצה את הכביש ברחוב יפו בירושלים, ונקבר בהר המנוחות.
בניו הם המשורר ש. שלום והמחנך ד"ר יצחק שפירא שהיה מנהל בית הספר הריאלי בחיפה. המחנך והסופר יוסף שפירא הוא בן אחיו.
הרב אביעזר זליג אשר שפירא
שושלת דרוהוביץ' נמשכה על ידי רבי אביעזר זליג אשר שפירא בן רבי יצחק מרדכי מגוואדז'יץ, חתנו של דודו רבי חיים מאיר יחיאל האדמו"ר הראשון מדרוהוביטש. אף הוא עלה לארץ ישראל ונקבר בהר הזיתים (נפטר בחול המועד סוכות תש"ד, 1943).
את השושלת ממשיך נכדו (בנו של שלמה אהרן), הרב אביעזר שפירא. בית מדרשו שוכן בשכונת גאולה בירושלים. הוא גם משגיח בישיבה הליטאית קול תורה לצעירים.
לקריאה נוספת
- מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון הר ברכה, תשע"א
- מכון מורשת ישראל, השלום והאחדות-נתיבות שלום, ירושלים, תשע"ד
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם יעקב שפירא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1985
- מנחם קמפינסקי, האדמו"ר והרב: קשרי הידידות בין האדמו"ר מדרוהביטש זצוק"ל ומרן הראי"ה זצ"ל, פרק מתוך הספר "מרוז'ין לציון" בתוספת תולדות האדמו"ר, בתוך העלון "אור חדש", גיליון 12, עמ' 13–22
- אבישי אלבוים. "האדמו"ר הצייר". בלוג "עם הספר"
- האדמו”ר הצייר: בעקבות דמותו המופלאה של ר’ אברהם יעקב שפירא
- נתיבות שלום, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הרבנית אסתר שפירא נ"ע, הצופה, 19 בספטמבר 1945
- ^ קובץ לתורה וחסידות לחסידי בית ריז'ין, תפארת ישראל - א.
- ^ ציורי "האדמו"ר הצייר" - רבי אברהם יעקב שפירא מדרוהביץ
33842940חסידות דרוהוביץ'