רבי יחיאל מאיר מגוסטינין
רבי יחיאל מאיר ליפשיץ[1] (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהלים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק.
קורותיו
נולד בעיירה אופוטשנה שבפולין לרבי יעקב צבי, חתנו של רב העיירה רבי יהודה לייב ליפשיץ, שנפטר כשלוש עשרה שנה לפני הולדת רבי יחיאל מאיר. בילדותו, נפטרו הוריו, ואחי אימו רבי שמואל נח ליפשיץ אב"ד טורבין (ה'תק"מ (בערך) ה'תקצ"ב) (1780–1832), מונה להיות לו לאפוטרופוס. בבית דודו הושפע מתנועת החסידות, שכן דודו היה מתלמידי המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין.
בנעוריו למד אצל רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא. לאחר נישואיו, היה סמוך על שולחן חותנו רבי לייביש בגוסטינין, התמסר לתורה ועבודה והתנהג בדרך החסידות ובפרישות [2] לאחר שחמיו נפטר, פתח מכולת למוצרי טבק לפרנסתו. חנותו נוהלה בידי אשתו והוא המשיך בלימוד התורה.
הגעתו לקוצק
בהשפעת רבי מאיר סאניק מווארקא [3], המכונה רבי מאיר קוואלער[4], מתלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחה, נסע יחיאל מאיר לרבי מנחם מנדל מקוצק, והפך להיות מגדולי תלמידיו[5]. רבי יחיאל מאיר העריץ את רבו, והתבטא אודותיו שכאשר היה מניע את השטריימל שלראשו, היו מתנועעים עמו כל העולמות[6]. בשנת ה'תר"ו התפנתה משרת הרבנות בגוסטינין לאחר שהרב שלמה מחסידי קוצק עבר לכהן כאב"ד בשעראדז, נכנסו חסידי קוצק שבעיר לשאול את הרבי מקוצק את מי לקבל כרב והשיב, הלא 'יש לכם את האברך יחיאל מאיר', וחזרו לביתם עם אגרת מנאמן ביתו של הרבי מקוצק רבי הירש טומשובר בשם הרבי מקוצק שיקבל על עצמו את הרבנות.[7].
קשריו עם רבנים אחרים
לאחר פרישת הרבי מאיזביצא מקוצק התלבט רבי יחיאל מאיר האם לעזוב או להישאר, הלך בדרך וישב בפרשת דרכים עד שנראה לו כעמוד אש והלך אחריו וחזר לקוצק.[8][9]
לאחר פטירתו של רבו המובהק והראשון רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'תרי"ט, נסע לרבו רבי יצחק מאיר אלטר מגור בעל 'חידושי הרי"מ', ולאחר פטירתו בשנת ה'תרכ"ו נסע רבי יחיאל מאיר לרבי אברהם לנדא מטשכנוב (אביהם של רבי זאב וולף מסטריקוב ורבי דוב בעריש מביאלה). בתקופה זו ביקר גם אצל רבי יעקב אריה גוטרמן, הרבי הזקן מראדזימין. בין חבריו ניתן למנות את רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, שאמר שכאשר הוא מתפלל ואומר 'ושים חלקנו עמהם' (מתפילת עמידה) הוא חושב על הרבי מגוסטינין[10]. כמו כן, היה לו ידידות גדולה עוד מימי קוצק עם רבי אברהם בורנשטיין בעל ה'אבני נזר', [11] ועם רבי זאב וולף מסטריקוב[12]. ורבנים ופוסקים נוספים. קשר מיוחד היה לו עם רבי ישראל יהושע מקוטנא ופעלו יחדיו להקטין מחלוקות. [13] על ההסכמה' שכתב הרב מקוטנא למו"ל של הספר ההלכתי של רבי יעקב גזונדהייט מוורשה 'תפארת יעקב', ר' דוד געלבוים ור' יהושע פאלק הירשביין, הוסיף רבי יחיאל מאיר 'גם אני מבקש מכבוד אחב"י [אחינו בני ישראל] על כל הנ"ל לטוב'. יום א' ר"ח כסליו תרמ"ו.
הכתרתו לאדמו"ר
מאז שהפך להיות מחבורת תלמידיו המובחרים של הרבי מקוצק, פנו אליו רבים שיהיה אדמו"ר. דבר זה נעשה רק בשנת ה'תרל"ה (1875), לאחר פטירתו של רבי אברהם מטשכנוב. אז ייסד ישיבה גדולה בגוסטינין, שם קבע את מרכז חסידיו.
הנהגותיו
רבי יחיאל מאיר נהג להרבות בצדקה. כמו כן, היה מקפיד על מצוות הכנסת אורחים, ולפעמים לא אכל כי לא מצא אורח שיאכל עמו.
רבי יחיאל היה גם מעורב בחיי הציבור היהודי בפולין. הוא חתם, בין השאר, על כרוזי האיסור על ספרי מינות והעדפת השימוש באתרוגי ארץ ישראל על פני אתרוגי קורפו. כמו כן, רבי יחיאל מאיר הרבה בקריאת ספר התהלים, וקבע שקריאה בו יכולה לעזור בריפוי כאבים שונים.
פטירתו
רבי יחיאל מאיר נפטר בכ"א בשבט ה'תרמ"ח (1888). לאחר הלוויתו, אמר רבי אברהם מסוכטשוב לנכדו רבי דוד: "חבל שלא לקחתיך עימי לגוסטינין - שם ראינו יהודי אמיתי".
בניו
- רבי ישראל משה ליפשיץ (נפטר ב-1918) האדמו"ר מפרושקוב, תלמיד חכם קוצקאי. את מקומו ירש בנו רבי מנחם מנדל (נפטר ב-1934) שניהל חצר קטנה בוורשה.
- רבי לייביש ליפשיץ.
- חתנו רבי אהרן יעקב זילברשטיין.
מתלמידיו
- רבי שמעון מנדל מגורבטשוב, ממקבצי תורתו בספר 'מי הים'.
- רבי נתן נטע מקוליבעל, ממקבצי תורתו בספר 'מי הים'.
- רבי יעקב חיים זליג גולדשלג רבה של לובראנץ, בעל 'ויחי יעקב' ועוד ספרים רבים - כתב על רבו הספד גדול והרבה לכתוב מתורתו בספרו.
- רבי יואל שרייבר-סופר מקראקא בנו של רבי שמעון סופר.
משנתו
רבי יחיאל מאיר הכניס במשנתו את עקרונות לימוד התורה והחינוך החריף והשנון של רבי מנדלי מקוצק והעביר אותו לעם. רבי יחיאל מאיר בנה את משנתו על חסידות עממית שצמחה מקוצק, חסידות שהעבירה את עקרונות הלימוד הקשים לפשוטי העם.
היה מורה לשואלי עצתו לומר פרקי תהלים או את כל ספר התהלים ולעיתים אפי' מספר פעמים.
לקריאה נוספת
- אברהם יצחק ברומברג, היהודי הטוב מגוסטינין, מגדולי התורה והחסידות חלק י"א, ירושלים ה'תשט"ז.
- משה שנפלד, הרבי מקאצק וששים גבורים, חלק שני עמודים תמט-תפו, הוצאת נצח ה'תשי"ט מאת הסופר אריה אלברט.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות (3 כרכים), הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ה.
- מי הים השלם הוצאת מכון זיכרון קדושי פולין ה'תשנ"ה 1995
- יצחק מאיר ליפשיץ, ספר מי הי"ם לאדמו"ר מגוסטינין - על שינויים בין עותקי הספר (בעלון איגוד ספרני היהדות)
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יחיאל מאיר ליפשיץ מגוסטינין („בעל התהלים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ לפי הסופר א.י.ברומברג בספרו 'היהודי הטוב מגוסטינין', עמוד ט, ליפשיץ היה שם משפחתו של של אבי אמו. וכן הסופר י.ל.לוין בספרו 'בית קוצק' (עמוד רלא)
- ^ י.ל.לוין 'בית קוצק', עמוד רלב
- ^ מקור: אוצר החכמה, קטלוג גנזים ד', קטלוג יודאיקה 2. מקור נוסף: אנציקלופדיה מקדשי השם של יחיאל גרנטשטיין חלק 1 עמוד 213 תחת השם רבקה גרנטשטיין
- ^ היה בין החותמים על האגרת המפורסמת ששלח הרבי רבי בונם מפשיסחא לפני ראש השנה ה'תקפ"ו לרבי אלכסנדר זיסקינד ( מופיע ב'קול שמחה' בסוף הספר)
- ^ כאשר הגיע לראשונה לקוצק היה ירא מאוד אולי יקשה עליו לקבל אזהרות ועניני החסידות והתנהגות החסידים מקאצק', אמר לו הרבי מקוצק 'אין אנו מחדשים שום דבר חדש אלא אנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו' ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שיא)
- ^ 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות קפה
- ^ אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד תנט: שיח שרפי קודש חלק ג אות לח
- ^ מי הים השלם - מהדורת מורגנשטרן תשנ"ה, מכתבי תלמידו רבי אריה מרדכי רבינוביץ
- ^ קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט מהמחבר אברהם יהושע השל
- ^ י. ל, לוין, 'השרף' האריות שבחבורה, עמוד 124, ירושלים תשי"ט.
- ^ ראו 'הרבי מקוצק וששים גבורים', חלק ב' עמוד תסג
- ^ ראו אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד תנח
- ^ היהודי הטוב מגוסטינין, עמודים נה-נו
יחיאל מאיר מגוסטינין33927287Q7040230