|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
|
כ"א בשבט הוא היום העשרים ואחד בחודש החמישי
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש האחד עשר
למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.
אירועים היסטוריים
נולדו
נפטרו
- ה'שנ"ו - רבי ליב חנליש (מהרל"ח); ראש ישיבה בלובלין, ומחבר 'חידושי מהרל"ח' על ספר ארבעה טורים.
- ה'תמ"ט – רבי משה גלנטי, הראשון לציון ורב העיר ירושלים (נולד ב-ה'ש"פ).
- ה'תקצ"ה – רבי יהודה לייב קארלבורג, רב בבון ובקרפלד אשר בגרמניה. תלמידו של רבי נתן אדלר.
- ה'תר"ב[1] – רבי מנחם עמנואל דייץ, רבה של קובלנץ, מבכירי הרבנים בסנהדרין של פריז, הרב הראשי מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת לחבל הריין והמוזל, ולאחר מכן הרב הראשי לצרפת.
- ה'תרכ"ח – רבי יצחק מנשכיז, האדמו"ר השני בשושלת נשכיז. בנו של רבי מרדכי מנשכיז.
- ה'תרמ"ח – רבי יחיאל מאיר מגוסטינין (היהודי הטוב מגוסטינין), ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק.
- ה'תרנ"ד – רבי יעקב ווידנפלד, רב בהרימאיליב שבגליציה ומחבר השו"ת "כוכב מיעקב" (נולד ב-ה'ת"ר).
- ה'תרע"ח – רבי יחיאל מיכל גולדשלג, אב בית דין שרנסק ושרפץ. מחבר הספר "אמרי אמת".
- ה'תר"ץ – רבי יצחק חי בוכבזה, אב בית דין ורב הערים מוכנין וגאבס שבתוניסיה, ורבה הראשי של טריפולי שבלוב. נודע בביקורו במרתפי הוותיקן, שם ראה חלק מכלי המקדש.
- ה'תרצ"ט – רבי יהודה קראוס, ראש ישיבה, רבן של יאנקובץ' ולקנבך, בסוף ימיו עלה לירושלים. חיבר ותרגם מספר ספרים.
- ה'תשכ"א – עמנואל אולסבנגר, משורר, מתרגם, בלשן ופעיל ציוני, יוזם עלייתם של יהודי קוצ'ין (נולד ב-ה'תרמ"ח).
- ה'תשמ"ב – רבי יחיאל יהושע רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (נולד ב-ה'תרס"א).
- ה'תשמ"ו – רבי יהושע העשיל ברים, ראש ישיבת תפארת ישראל-רוז'ין של חסידות בויאן.
הערות שוליים
