דן חברה לתחבורה ציבורית

דן חברה לתחבורה ציבורית
נתונים כלליים
סוג	חברה בע"מ
תקופת הפעילות	1945–הווה (כ־79 שנים)
חברות בנות	נהור נתיבי תחבורה; דן בדרום; דן באר שבע; פנדן תחבורה מתקדמת; בעבר:; מטרודן; דן בצפון
משרד ראשי	שדרות שאול המלך 39–41, תל אביב, ישראל
מוצרים עיקריים	תחבורה ציבורית (1,200 אוטובוסים ב-2007)
עובדים	2,400 (2007)
	www.dan.co.il

דן – חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן. מאז הקמתה בשנת 1945 ועד לשנת 2002 פעלה כקואופרטיב.

בעבר הייתה החברה מונופול בהפעלת תחבורה ציבורית באזור גוש דן וחלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל עמד על כ־20%. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות בשלהי המאה ה-20, הועברו חלק מאשכולות הקווים של החברה לחברות אחרות, ונכון ל־2016 עומד חלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל על כ־14%^[1].

ב-2003 הקימו מטרופולין ודן את חברת מטרודן שפעלה בבאר שבע עד 2016.

דן פעלה בעבר במחוז חיפה, באמצעות חברת דן בצפון שהייתה מפעילת המטרונית בחיפה והקריות מדצמבר 2013 עד אוקטובר 2021.

בנגב הצפוני הקימה דן את חברות הבנות דן בדרום ודן באר שבע שפועלות עד היום.

דן היום פועלת באזור גוש דן, בצפון הנגב ובבאר שבע.

היסטוריה

תולדותיו^[2] של קואופרטיב "דן" שלובות בתולדותיה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. יסודות הקואופרטיב שירות הדיליז'אנסים מיפו לפתח תקווה, שהקים החלוץ אפרים הלפרין ב-1909. ב-1928 אוחדו הארגונים "המעביר" ו"גלי אביב" לגוף אחד: "גלי המעביר". צי האוטובוסים גדל, קווים נוספו, תחנות אוטובוסים עם ספסלים הוקמו ברחבי העיר, ובתחילת 1934 הוקם המוסך הראשון של החברה בסגנון באוהאוס ברחוב ארלוזורוב 17 בתל אביב הידוע בכינויו "מוסך דן".

הקואופרטיב נוסד רשמית ב-1 בדצמבר 1945, כתוצאה מאיחוד של שני ארגונים שעסקו בהפעלת תחבורה ציבורית ברחבי גוש דן – "גלי המעביר" ו"איחוד רגב"^[3]. בין השמות שהוצעו לחברה החדשה היו "שחף", "צור", "הבזק", "אחיד", "המאור", "אחודן", "לשם", "אפרת", "קו-לקו", "קרתא", "המאחד", "צמד", "פורקן", "המחבר", "יהודה", "גפה", "חבור", "המקפל" ו"ירחיב", על כל אלה הועדפה הצעתו של הסופר אהרון בן אשי שהציע את השם "דן". לאות תודה, שלחה הנהלת "דן" המאוחדת לאהרון בן אשי המחאה על סך 10 לירות ארץ ישראליות, סכום לא-מבוטל בימים ההם. אחרי קום המדינה התרחב הקואופרטיב, חברים חדשים הצטרפו, אוטובוסים חדשים נרכשו, ומפת הקווים נמתחה במקביל להתרחבות היישוב העירוני בגוש דן.

כלי הרכב הראשונים של החברה היו משאיות של הצבא הבריטי, שהוסבו לאוטובוסים. בהמשך נרכשו אוטובוסים מתוצרת ארצות הברית, צרפת ובריטניה. החל בשנת 1934 היה מוסך דן ברחוב ארלוזורוב בתל אביב בקטע שבין רחוב דיזנגוף לרחוב בן יהודה. מאוחר יותר הוקם מוסך בשיכון דן ושמו של הקואופרטיב העניק לשכונה את שמה.

במהלך שנות ה-60 צבר הקואופרטיב גירעונות גדולים שהגיעו בסוף 1966 למעל 35 מיליון לירות. ועדה לבחינת הסיבות לגרעון, שכללה את דוד גולומב ואפרים בן ארצי, הגיעה למסקנה שהגרעון נבע כולו מתוספות שכר מוגזמות שנתנו לעובדי הקואופרטיב מעל ומעבר לשכר שהיו מקבלים אילו היו שכירים, וגם שכר זה היה גבוה מהמקובל בישראל. הרוב בוועדה המליץ על הורדת שכר עובדי הקואופרטיב, העלאת מחירי הנסיעה ומתן הלוואה ממשלתית לקואופרטיב. המיעוט דרש גם להסב את הקואופרטיב לחברה^[4].

החברה פעלה בתחילת ימיה בתל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, פתח תקווה, בקעת אונו וראש העין. ב-1967 "דן" נכנסה לבת ים עם חנוכת קו 18^[5] ולאחר מכן עם הארכת קווים של "דן" מיפו לבת ים במהלך שנות השבעים. ערים נוספת אליהן "דן" הרחיבה שירות אלו רמת השרון ב-1974^[6], חולון ב-1977^[7]. הרצליה ב-1978 במהלך שהביא לתגובה אלימה מצד חברי אגד אשר ניסו לחסום את הצירים בהם עברו האוטובוסים כולל חיתוך צמיגים וריסוס שמשות^[8]. ראשון לציון ב-1984^[9] רעננה ב-1988^[10] וכפר סבא ב-1991^[11].

פעמים אחדות נפגעו אוטובוסים של החברה בפיגועי התאבדות:

הפיגוע בקו 5: התרחש ב-19 באוקטובר 1994, באוטובוס של קו 5 ברחוב דיזנגוף בתל אביב. בפיגוע נרצחו 22 בני אדם ונפצעו 104. היה זה אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים בישראל והגדול ביותר עד לאותה עת.
הפיגוע בקו 20: התרחש ב-24 ביולי 1995, באוטובוס של קו 20, ברחוב אבא הלל 5 ליד מתחם הבורסה ברמת גן. בפיגוע נרצחו 6 ישראלים ו-33 נפצעו.
הפיגוע בקו 4: התרחש ב-19 בספטמבר 2002 באוטובוס של קו 4, ברחוב אלנבי בתל אביב, אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם וכ־60 נפצעו, בהם עוברי אורח ששהו ברחוב באותה העת.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, עקב האיסור על החברה להתמודד על הפעלת תחבורה ציבורית בבאר שבע, חברת דן הקימה חברה בת בשם "נהור נתיבי תחבורה", במטרה להתמודד על קווי השירות בעיר. "מטרודן" הוקמה כשותפות בין "נהור" (45% מהבעלות) לבין חברת "מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ" (55% מהבעלות ולפיכך בעלת השליטה) שמפעילה חלק מקווי האוטובוסים הבין-עירוניים מבאר שבע. באוקטובר 2003 נבחרה חברת "מטרודן" במכרז להפעלת קווי התחבורה הפנימיים בבאר שבע.

בשנת 2008 הפעילה דן כ-1,200 אוטובוסים והעסיקה 2,430 עובדים, מהם כ-1,700 נהגים, 360 אנשי תחזוקה ו-400 אנשי מנהלה. ל-830 מכלל העובדים מניות בחברה. החברה הסיעה כ-640,000 נוסעים מדי יום או כ-14 מיליון נוסעים בחודש, ורכביה גמאו מרחק של כ-5 מיליון ק"מ בחודש^[12]. אוטובוסי החברה פעלו ב-130 קווים ועצרו ב-4,000 תחנות. צי האוטובוסים של החברה כלל עשרה דגמים, רובם מתוצרת חברת מאן, וגילם הממוצע של האוטובוסים הוא שש שנים^[13]. על אלה נמנו אוטובוסים רגילים, אוטובוסי מפרק, מיניבוסים ומידיבוסים. החברה נסמכה על מענק שנתי של כ-150 מיליון ש"ח מממשלת ישראל, סכומי הסובסידיה שהועברו לחברה, נועדו לכיסוי ההנחות בתעריפי הנסיעה לציבור.

בשנת 2008 החל השימוש בכרטוס חכם בתחבורה הציבורית בישראל באוטובוסים של דן, מערכת הכרטוס החכם שיפרה משמעותית את השירות לציבור משתמשי התחבורה הציבורית. המערכת כוללת את מכשיר הכרטוס החכם ואת מחשב הרכב האחראי על נתונים שונים כגון: זיהוי מיקומו הגאוגרפי של האוטובוס ומספר הנוסעים בו.

באוגוסט 2013 החלה חברת דן, באמצעות חברת הבת דן בצפון, להפעיל את מערכת המטרונית במטרופולין חיפה^[14]. ב-15 באוקטובר 2021 העבירה החברה את הפעלת המטרונית בחיפה והקריות לחברת סופרבוס, לאחר שזו זכתה בינואר 2021 במכרז להפעלת המטרונית.

באוגוסט 2013 החלה החברה להפעיל אוטובוס חשמלי בקו 5 ובקו 61 בתל אביב^[15]. צבעו של כלי הרכב הוא כתום. בשנת 2016 רכשה החברה 3 אוטובוסים חשמליים מדגם מתקדם יותר (בעלי קבל עילי) והפעילה אותם בקו 4.

באוגוסט 2014 החלה החברה להפעיל אוטובוסים רבי קיבולת, הזהים במראיהם למטרונית מתקופת דן בצפון, במסגרת פעילות "הקו המקדים" לקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב שממוספר כקו 1^[16]. הקו פועל במסלולם של קווים 42 (החל מדרום בת ים, דרך יפו עד לקניון עזריאלי) ו-51 (דרך ציר ז'בוטינסקי ועד ליעדו הסופי בתחנה המרכזית בפתח תקווה). בניגוד למטרונית בחיפה, הקו לא עובר בנתיבים ייעודיים (פרט לרחוב הברון הירש בפתח תקווה ממערב למזרח, המסלול התחבורה הציבורית בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה ולמסלול התחבורה הציבורית ברחובות בלפור והרצל בבת ים) ואינו זוכה לעדיפות ברמזורים. התשלום נעשה במכונות תיקוף בתוך הרכבים. במקביל, הוצבו ברכבים מכונות לטעינת כרטיסי רב-קו, בהן ניתן לשלם בכרטיסי אשראי. כחודש לאחר הצבת המכונות, ניתנה גם אפשרות לשלם גם בכסף מזומן, אך ללא קבלת עודף. באוגוסט 2015, במסגרת תחילת העבודות על קו האדום, הופעל גם קו 189, העובר בצורה כמעט חופפת בשלוחה הדרומית–מזרחית והצפונית-מזרחית של הקו הירוק באמצעות אוטובוסים אלו.

ב-17 באוקטובר 2015, נשרפו כליל 35 אוטובוסים בחניון דן סמוך לקניון איילון^[17]. החקירה שללה אפשרות של הצתה, והצביעה על קצר חשמלי כגורם. שווי האוטובוסים שנשרפו מוערך ב-20 מיליון ש"ח.

ב-2015 הקימה חברת דן את חברת "דן בדרום" כדי להתמודד במכרזי משרד התחבורה בדרום הארץ. דן בדרום הוקמה על ידי נהור, חברת הבת של דן, כדי להתמודד במכרזי הפריפריה, במאי 2015 זכתה חברת דן בדרום במכרז צפון הנגב ובפברואר 2016 החלה החברה להפעיל את האשכול, בינואר 2016 זכתה החברה להפעיל גם את האשכול העירוני בבאר שבע במקום חברת מטרודן. ב-25 בנובמבר החלה חברת דן באר שבע להפעיל את האשכול.

בספטמבר 2017 חתם משרד התחבורה עם החברה על הסכם הפעלה חדש שתוקפו עד שנת 2025 שיכלול את הצערת הצי, התקנת מכונות תיקוף בכל אוטובוסי החברה והרחבת מספר האוטובוסים החשמליים בצי^[18].

בנובמבר 2018 הוכרז על שיתוף פעולה בין חברת Via לבין חברת דן. במסגרת שיתוף הפעולה, הפעילה דן צי מיניבוסים שעשה שימוש בטכנולוגיה שפיתחה Via. השירות נקרא "Bubble" והחל לפעול בסוף אפריל 2019 בגבעתיים ובחלקים מתל אביב ורמת גן, במסגרת פיילוט לבדיקת השירות^[19]. לפי הערכות, משרד התחבורה סיבסד את השירות בכ-45 מיליון ש"ח בשנה. צי המיניבוסים כלל בהתחלה 40 מיניבוסים והורחב ל-100 במהלך השנה הראשונה. עלות נסיעה עמדה על 12.5–15 ש"ח^[20]. בדצמבר 2019 הכריזה חברת דן כי השירות עבר את מכסת 4,500 הנסיעות היומיות שהוגדרה בתנאי המכרז. ב-1 בדצמבר 2022 הודיעה חברת דן כי השירות יסיים את פעילותו בסוף אותה שנה, וכך היה.

באוקטובר 2021 נפרץ אתר האינטרנט של החברה באירוע סייבר והושבת לחלוטין. האתר חזר לאוויר בסוף נובמבר 2021 והיה חשש כי יודלפו פרטים ממאגר המידע של החברה כפי שדלף מחברת "קווים" באותו אירוע סייבר^[21].

ב-30 בינואר 2022 הוכרזה זכיית השותפות של אלסטום, אלקטרה ודן במכרז להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב^[22].

ב"יער דן" הנמצא ביער בן שמן ליד שילת יש אתר הנצחה לחברי "דן" שנפלו במערכות ישראל.

במאי 2023 נרכשה חברת האוטובוסים ז'ק יולזרי תמורת 25 מיליון שקל ומוזגה לחברת יונייטד, חברה־בת של דן^[23].

החברה כיום

נכון ל-2024, דן מפעילה את השירות העירוני בתל אביב יפו, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, בת ים, קריית אונו, גני תקווה, יהוד, אור יהודה, פתח תקווה, חולון וראשון לציון. בצפון הנגב מפעילה דן קווים עירוניים ובינעירוניים בערים, אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי, נתיבות, שדרות, אופקים, ובאר שבע. בנוסף דן מפעילה קווים בינעירוניים בעוטף עזה ובמושבים נוספים בדרום.

בנוסף לכרטיס הרגיל עבור נסיעה בודדת, מציעה החברה מספר כרטיסי מנוי חודשיים המכונים "חופשי חודשי", וכל אחד מאלה מתמקד באחד מאזורי השירות בהם פועלת החברה, או שהוא תקף לרשת הקווים כולה. עוד מציעה החברה כרטיס "חופשי יומי" המאפשר נסיעה אזורית ללא הגבלה החל מהאוטובוס מרגע הרכישה ועד 4 וחצי ביום שלמחרת כולל קווי לילה. שני כרטיסי המנוי ניתנים לשילוב עם נסיעה ברכבת ישראל. בנוסף מציעה החברה כרטיסיות ניקוב לקהלי יעד שונים המקנים הנחות שונות, וכרטיס מנוי סמסטריאלי בשם "סטודן", המיועד עבור כל הסטודנטים הלומדים במוסדות האקדמיים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

ברשותה של "דן" בית ספר ללימוד נהיגה באוטובוס. בבעלות החברה מספר חברות בנות ובהן אוויס ישראל, משדן ויונייטד טורס.

צי החברה

"דן" מפעילה 1,561 אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים במערך התחבורה הציבורית ובנוסף כ-100 אוטובוסים תיירותיים של חברת הבת – "יונייטד טורס". היא החברה השלישית בגודלה בישראל מבחינת כמות הנסיעות המבוצעות^[24].

מרבית הרכבים בצי החברה הם תוצרת מאן בהרכבה ישראלית מאז שנות ה-70. משפחת רוטנברג, אשר מחזיקה ב-10% ממניות דן, שימשה בין היתר למשך מספר שנים כיבואנית מאן עד למכירת זיכיון היבוא לחברת מכשירי תנועה, שהיא מבין שלוש החברות המחזיקות בחברת מטרופולין. בנוסף ישנם לפחות 30 כלי רכב מתוצרת הייגר הסינית כאשר מרביתם חשמליים שהיא מייבאת באמצעות חברת הבת "פנדן" ו-60 כלי רכב מתוצרת סולאריס הפולנית.

במהלך שנת 2021 הפסיקה דן לרכוש אוטובוסים מדגם מאן כחלק מהליך לחישמול הצי באופן זול והחלו לרכוש חשמליים בעיקר מתוצרת הייגר.

בתחילת שנת 2022 הצטרפו לצי אוטובוסים מונעי דיזל ואוריאה של דן מתוצרת הייגר. בתחילת שנת 2023 דן פתחה קמפוס טעינה לאוטובוסים חשמליים עם 120 עמדות טעינה בעיר בני ברק. בנוסף הגיעו לחברה כ-250 אוטובוסים חשמליים, בהם 20 אוטובוסים מתוצרת byd ו-20 אוטובוסים מתוצרת גולדן דרגון בהרכבה ישראלית של חברת הארגז. שאר הצי החשמלי הוא מתוצרת הייגר חלקו בהרכבה סינית וחלקו בהרכבה ישראלית תוצרת הארגז.

בחודש נובמבר 2023 נכנסו עוד כ-40 אוטובוסים חשמליים תוצרת byd ועוד כ-200 אוטובוסים תוצרת הייגר הסינית חלקן בהרכבה סינית וחלקו בהרכבה ישראלית.

עד סוף 2023 ותחילת 2024 יעדה של החברה להיות עם כ-650 אוטובוסים חשמליים.

בסוף חודש דצמבר 2023 התחילו להגיע לחברה מיניבוסים חשמליים תוצרת הייגר הסינית אשר אמורים להחליף את המיניבוסי ספרינטר שקיימים בצי.