שיכון דן
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 406 דונם |
| אוכלוסייה | 2,530 (2012) |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
שיכון דן או נווה דן היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.
היסטוריה
טרום-מדינת ישראל
במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, על תל א-נוריה - רכס הכורכר שעליו ניצב היום תיכון עירוני י"ד[1], הייתה עמדה עות'מאנית, אחת בשרשרת עמדות במערבו של נדבך ההגנה שפרסו העות'מאנים בסוף 1917 מצפון לירקון[2], טרם צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים את הירקון והתייצבה הגזרה המערבית של קו שתי העוג'ות. את העמדה הזו לכדה, בלילה הסוער שבין 20 ל-21 בדצמבר 1917, חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון היל, לאחר שצלחה את הירקון בתל ג'רישה. עמוד הזיכרון בצומת הרחובות אבא הלל ובן-גוריון ברמת גן מנציח את פועלה של החטיבה במבצע הצליחה.
בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 נחנכה דרך הרצלייה שהוליכה מתל אביב דרך רמת גן לרמת השרון ולהרצלייה. עשור מאוחר יותר הוקם שיכון דן בסמוך לגשר שהעביר את הכביש מעל הירקון ליד אתר עשר טחנות.
הקמת המדינה
קואופרטיב חברת התחבורה "גלי המעביר" רכש ב-1940 564 דונם שגאלו האחים טייבר עוד בשנת 1933 מידי השבט הבדואי אבו כישכ במטרה להקים את "שכונת יד המעביר". על פי התוכנית אמורה הייתה השכונה לכלול 550 יחידות דיור לשיכון כל חברי קואופרטיב דן, מבני ציבור שונים וכן את המוסך המרכזי של הקואופרטיב. השטח וכלל המבנים היו אמורים להיות רכוש הקואופרטיב[3]. בנובמבר 1947 הוחל ביישור השטח[4] וקדיחת באר בכוונה להתחיל בבנייה באביב 1948. הבנייה החלה בקיץ 1950[5].
בתחילה הייתה השכונה מרוחקת מאוד מתל אביב, ועל כן נוהלה עד סוף שנות ה-50 בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה (אז כונתה בשם "הוועדה הגלילית"), הכפופה למשרד הפנים. ב-1957 פורקה אגודת "יד המעביר", וקרקעותיה הועברו לבעלות המשתכנים.
בשנת 1967 הוקם מוסך אוטובוסים גדול בקצה השכונה (במשולש הרחובות משמר הירדן, ולנברג ונחלאות), סמוך לאתר עשר טחנות שעל גדות נחל הירקון. שטח זה נמסר לחברת "דן" על ידי עיריית תל אביב תמורת פינוי המוסך ששכן מדרום-מערב לתחנת הרכבת תל אביב-מרכז (בין דרך נמיר, רחוב על פרשת-דרכים ודרך בגין של היום).
עם התפשטותה של תל אביב והקמתן של שכונות עבר הירקון בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, הואץ קצב הפיתוח של נווה דן. מרבית הבתים שנבנו בשכונה היו בניינים נמוכים (עד שמונה דירות) ובתים צמודי קרקע. אופי הבנייה תאם את סגנון הבנייה בשכונות הצמודות, צהלה ורמת החייל, שהתפתחו גם הן בתקופה זו. רבים מתושבי השכונה בראשית התפתחותה היו נהגי "דן".
במקביל, הוקמו מוסדות קהילתיים. בהם בית הספר היסודי "דן", שבתחילת שנות ה-70 הפך לבית הספר התיכון עירוני י"ד. בשכונה פועל גם בית הספר "און" של אגודת איל"ן.
בשכונה פעל בית קולנוע "מור", שנסגר בתחילת שנות ה-70 בעקבות הפעלת שידורי הטלוויזיה, בדומה לרבים מבתי הקולנוע בתל אביב. במקומו הוקם בית משרדים ומחסנים גדול.[6][7]
בראש הגבעה שבמרכז השכונה ניצבה, עד סוף שנות ה-70, בריכת מים עגולה. היא נהרסה לשם בניית אולם הספורט של בית הספר.
גאוגרפיה
השכונה גובלת בשכונות ישגב, נאות אפקה, צהלה, רמת החייל, רביבים, הדר יוסף ואזור תעשייה עבר הירקון. גבולותיה הם רחוב פתחיה מרגנסבורג מצפון, רחוב פנחס רוזן (שהוא קטע מדרך משה סנה) ממערב, רחוב משמר הירדן ממזרח ומדרום-מזרח ורחוב ראול ולנברג מדרום.
מרבית רחובות השכונה קיבלו שמות של נוסעים יהודים שביקרו בארץ ישראל ותיעדו בכתב את מסעם, כמו בנימין מטודלה, אלדד הדני, אליהו מפרארה, "תבואות הארץ", "אבן ספיר", שמואל רומאנלי, יצחק חילו, פתחיה מרגנסבורג, משה באסולה. רחובות אחרים קרויים על שם אנשי דת: כמו הרב ישראל אשכנזי ויוסף דלה ריינה, מקובל מהמאה ה-15.
מאפייני השכונה
מרבית הבתים בשכונה הם בתים פרטיים עם גינה, או בתים נמוכים בני שתיים-שלוש קומות, ומיעוטם רבי-קומות. בשכונה גרים כ-2,530 תושבים (נכון לשנת 2012)[8].
כיום מאוכלסת השכונה ברובה על ידי בני המעמד הגבוה. היא מתאפיינת בקרבה היחסית למרכז העיר ולעורק תחבורה חשוב (רחוב פנחס רוזן) וכן בשקט היחסי, שהופכים אותה לאחת השכונות היקרות בתל אביב.
בשכונה פעיל בית הכנסת "אהל משה".
לקריאה נוספת
- ירון בלסלב, העשור הראשון להתפתחות שכונות תל אביב, שמעבר לירקון, 1958–1947, בתוך עיונים בתקומת ישראל, כרך 23, 2013, בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ צליחת הירקון באתר חברת גני יהושע, סקר טבע עירוני – תל אביב-יפו, אתר 33, תל נריה
- ^ במערב, תל א-רקיה - בסיס המודיעין (לשעבר) על רכס הכורכר מעל חוף תל ברוך, דרך תל קסילה, שייח' מוניס, שכונת גבעת הפרחים בנאות אפקה ב', עבור בח'ירבת הדרה ועד תל אל מוחמאר (תל קנה), במזרח
- ^ יד המעביר, דבר, 24 בנובמבר 1947
- ^ יומן העיריה, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947
- ^ י. אבי-יגאל, רמת גן - התעסוקה בשגשוגה, הצופה, 25 ביוני 1950 - "עומדים לבנות את השיכון של חברי דן - 500 יחידות"
עבודות שיכון גדולות, חרות, 9 ביולי 1950 - ^ מבנה מסחרי בשיכון דן נרכש למגורים, TheMarker, יולי 2013.
- ^ דני רכט, קולנוע מור / בית תעש מור, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ שכונות רובע צפון מזרח, באתר עיריית תל אביב-יפו
שיכון דן40215412Q2776307