שיכון דן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיכון דן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע
עיר תל אביב-יפו
שטח 406 דונם
אוכלוסייה 2,530 (2,012)
שכונות נוספות בתל אביב-יפו

שיכון דן או "נווה דן" היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.

טרם היות השכונה

במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, על תל א נוריה - רכס הכורכר שעליו ניצב היום תיכון עירוני י"ד[1], הייתה עמדה עות'מאנית, אחת בשרשרת עמדות במערבו של נדבך ההגנה שפרסו העות'מאנים בסוף 1917 מצפון לירקון[2], טרם צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים את הירקון והתייצבה הגזרה המערבית של קו שתי העוג'ות. את העמדה הזו לכדה, בלילה הסוער שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917, חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון היל, לאחר שצלחה את הירקון בתל ג'רישה. עמוד הזיכרון בצומת הרחובות אבא הלל ובן-גוריון ברמת גן מנציח את פועלה של החטיבה במבצע הצליחה.

תולדות השכונה

שיכון דן נוסד בשנת 1940 על ידי קואופרטיב חברת התחבורה "המעביר" על 564 דונם שרכשו מתווכי הקרקעות האחים טייבר עוד בשנת 1933 מידי השבט הבדואי אבו כישכ. על פי התוכנית אמורה הייתה השכונה לכלול 550 יחידות דיור לשיכון כל חברי קואפרטיב דן, מבני ציבור שונים וכן את המוסך המרכזי של הקואפרטיב. השטח וכל המבנים היו אמורים להיות רכוש הקואפרטיב[3]. בנובמבר 1947 הוחל ביישור השטח[4] וקדיחת באר בכוונה להתחיל בבנייה באביב 1948. הבנייה החלה בקיץ 1950[5].

בתחילה הייתה השכונה מרוחקת מאד מתל אביב, ועל כן נוהלה עד סוף שנות החמישים בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (אז כונתה בשם "הועדה הגלילית"), הכפופה למשרד הפנים. ב-1957 פורקה אגודת "יד המעביר", וקרקעותיה הועברו לבעלות המשתכנים.

בשנת 1967 הוקם מוסך אוטובוסים גדול בקצה השכונה (במשולש הרחובות משמר הירדן, ולנברג ונחלאות), סמוך לאתר "עשר טחנות" שעל גדות נחל הירקון. שטח זה נמסר לחברת "דן" על ידי עיריית תל אביב תמורת פינוי המוסך ששכן מדרום מערב לתחנת הרכבת תל אביב מרכז (בין רחובות דרך נמיר, על פרשת דרכים ודרך בגין).

עם התפשטותה של תל אביב והקמתן של שכונות עבר הירקון בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, הואץ קצב הפיתוח של השכונה. מרבית הבתים שנבנו בשכונה היו בניינים נמוכים (עד שמונה דירות) ובתים צמודי קרקע. אופי הבנייה תאם את סגנון הבנייה בשכונות הצמודות, צהלה ורמת החייל, שהתפתחו גם הן בתקופה זו. בתחילת פיתוח השכונה רבים מתושביה היו נהגי "דן".

במקביל, הוקמו בשכונה מוסדות קהילתיים. בשכונה הוקם בית הספר היסודי "דן", שהפך בתחילת שנות השבעים לבית הספר התיכון עירוני י"ד. בשכונה הוקם ופועל בית הספר "און" של אגודת איל"ן.

בשכונה פעל בית קולנוע "מור", שנסגר בתחילת שנות ה-70 בעקבות הפעלת שידורי הטלוויזיה, בדומה לרבים מבתי הקולנוע בתל אביב. במקומו הוקם בית משרדים ומחסנים גדול ‏[6][7].

בשכונה פעיל בית הכנסת "אהל משה".

בראש הגבעה במרכז השכונה ניצבה, עד סוף שנות השבעים, בריכת מים עגולה. הבריכה נהרסה לבניית אולם הספורט של בית הספר.

גבולות השכונה ורחובותיה

גבולות השכונה הם רחוב פתחיה מרגנסבורג מצפון, רחוב פנחס רוזן (שהוא קטע מדרך משה סנה) ממערב, רחוב משמר הירדן ממזרח ומדרום-מזרח ורחוב ראול ולנברג מדרום. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות ישגב, נאות אפקה, צהלה, רמת החייל, רביבים, הדר יוסף ואזור תעשייה עבר הירקון.

למרבית מרחובות השכונה ניתנו שמות של נוסעים יהודים שביקרו בארץ ישראל ותיעדו בכתב את מסעם. כמו בנימין מטודלה, אלדד הדני, אליהו מפרארה, "תבואות הארץ", "אבן ספיר", שמואל רומאנלי, יצחק חילו, פתחיה מרגנסבורג, משה באסולה. רחובות נוספים, אחד קרוי על שם רב ישראל אשכנזי, ואחר קרוי על שם מקובל מהמאה ה-15, יוסף דלה ריינה.

מאפייני השכונה

מרבית הבתים בשכונה הם בתים פרטיים עם גינה, או בתים נמוכים בני שתיים-שלוש קומות, ומיעוטם רבי-קומות. בשכונה גרים כ-2,530 תושבים (נכון לשנת 2012)[8].

כיום מאוכלסת השכונה ברובה על ידי בני המעמד הבינוני-גבוה. הקרבה היחסית למרכז העיר, הקרבה לעורק תחבורה מרכזי (רחוב פנחס רוזן) וכן השקט היחסי שמאפיין את השכונה הפכו אותה לאחת השכונות המבוקשות בתל אביב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

צומת הרחובות אשכנזי וטורקוב בשיכון דן
צומת הרחובות אשכנזי וטורקוב בשיכון דן

הערות שוליים

  1. ^ צליחת הירקון באתר חברת גני יהושע, סקר טבע עירוני – תל אביב-יפו, אתר 33, תל נריה
  2. ^ במערב, תל א-רקיה - בסיס המודיעין (לשעבר) על רכס הכורכר מעל חוף תל ברוך, דרך תל קסילה, שייח' מוניס, שכונת גבעת הפרחים בנאות אפקה ב', עבור בח'ירבת הדרה ועד תל אל מוחמאר (תל קנה), במזרח
  3. ^ יד המעביר, דבר, 24 בנובמבר 1947
  4. ^ יומן העיריה, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947
  5. ^ י. אבי-יגאל, רמת גן - התעסוקה בשגשוגה, הצופה, 25 ביוני 1950 - "עומדים לבנות את השיכון של חברי דן - 500 יחידות"
    עבודות שיכון גדולות, חרות, 9 ביולי 1950
  6. ^ מבנה מסחרי בשיכון דן נרכש למגורים, TheMarker, יולי 2013.
  7. ^ "קולנוע מור / בית תעש מור", "תל אביב 100, האנציקלופדיה העירונית"
  8. ^ שכונות רובע צפון מזרח, באתר עיריית תל אביב-יפו


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0