מטרודן

מטרודן
נתונים כלליים
סוג	תאגיד
תקופת הפעילות	2003 – 25 בנובמבר 2016 (כ־13 שנים)
משרד ראשי	באר שבע
מוצרים עיקריים	תחבורה ציבורית
	www.metrodan.co.il

מטרודן תחבורה ציבורית באר שבע בע"מ היא חברה אשר הפעילה את התחבורה הציבורית בעיר באר שבע.

היסטוריה

מסיבות שונות, קואופרטיב "אגד" לא היה מעוניין לפתוח קווי תחבורה ציבורית בבאר שבע, ולכן כבר בתחילת שנות ה-50 לקחה על עצמה עיריית באר שבע להקים מערך הסעות לתושבי העיר, הוקמה "החברה העירונית באר שבע" ומאוחר יותר "שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ" שקיבלה את האוטובוסים והמשיכה להפעיל את קווי הנוסעים. החברה העירונית לא זכתה לסיבסוד דומה לסיבסוד שזכו בו קווי אגד ודן בערים אחרות. עובדה זו יחד עם רצונה של עיריית באר שבע לספק תחבורה ציבורית זולה גרמו לכך שהחברה העירונית עבדה בהפסד מתמיד.

בסוף שנות ה-90 החל מהלך לשינוי מפעילי התחבורה הציבורית בישראל, ובפרט הוספה של מפעילים חדשים, שאליהם עברו, במכרז, חלק מהקווים של החברות הוותיקות, "אגד" ו"דן". על אגד ודן עצמן נאסר להשתתף במכרזים להפעלת תחבורה ציבורית.

הקמת מטרודן

עם צעדי ההפרטה של התחבורה הציבורית, הוחלט להפריט גם את התחבורה הציבורית בבאר שבע. עקב האיסור להתמודד בעצמה על הפעלת קווי תחבורה ציבורית, הקימה "דן" חברה בת בשם "נהור נתיבי תחבורה", במטרה להתמודד על קווי השירות. "מטרודן" הוקמה כשותפות בין "נהור" (45% מהבעלות) לבין חברת "מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ" (55% מהבעלות ולפיכך בעלת השליטה) שמפעילה חלק מקווי האוטובוסים הבין-עירוניים מבאר שבע. באוקטובר 2003 זכתה חברת "מטרודן" במכרז להפעלת קווי התחבורה הפנימיים בבאר שבע, למשך שבע שנים עם אפשרות להארכה.

מטרודן התחילה את פעילותה עם צי אוטובוסים שכלל 30 אוטובוסים חדשים שנרכשו מהחברה העירונית, ועוד כ-60 אוטובוסים מיושנים שנרכשו מהחברה העירונית ומחברת דן שהשיבה לצורך כך אוטובוסים מהשבתה. כבר בתחילת העבודה, הורגשה תנועה ערה יותר בתחבורה הציבורית בבאר שבע. לחברה היו 21 קווים ברחבי באר שבע, כשלכמעט כולם היו שני מסלולים: אדום וכחול, מהתחנה המרכזית ואליה. יוצא הדופן היה קו 26 המעגלי.

שביתת הנהגים

על מנת לעמוד בתנאי החוזה עם המדינה, נקטה חברת מטרודן בצעדי חיסכון דרסטיים, שכללו קיצוץ בשכר הנהגים והרעת תנאיהם. עובדה זו פגעה בתנאי העבודה של הנהגים (הוטלו עליהם קנסות בשל עבירות משמעת, שכרם היה בגובה שכר המינימום, משמרות של למעלה מ-12 שעות, וכו'). הנהגים החליטו להתאגד, להקים ועד עובדים, ולהגן על זכויותיהם באמצעות הסכם קיבוצי. כתוצאה מחוסר המוכנות של ההנהלה להכיר בוועד החדש, פרצה בנובמבר 2004 שביתה.

על אף הקשיים שנגרמו בשל כך ל-200 אלף תושבי באר-שבע, הצביע "רדיו דרום" על אחוז הזדהות גבוה עם הנהגים - כ-70% בממוצע. בשל החלטת ההסתדרות לאפשר את פתיחת מסוף האוטובוסים ולהמתין להליך המשפטי, התארכה השביתה ונמשכה כ-150 יום (השביתה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, עד שביתת עובדי כי"ל ב-2015). במהלך השביתה אישר שר התחבורה דאז, מאיר שיטרית, את הפעלת הקווים בעיר באמצעות חברות אחרות. ב-3.3.2005 פסק סטיב אדלר נשיא בית הדין הארצי לעבודה כי החלטה זו של משרד התחבורה מהווה פגיעה בזכות ההתארגנות ובזכות השביתה של העובדים, ואסר על עקיפת השביתה באמצעות חברות אחרות.^[1] פסיקה זו מהווה פסיקה תקדימית המצוטטת ברבים מהדיונים באשר לזכות השביתה וההתאגדות בבתי הדין לעבודה. משרד התחבורה הגיש כנגד פסיקה זו ערעור לבג"ץ. ב-14 במרץ 2005 החליט בג"ץ לקבל את עתירת עיריית באר שבע ולאפשר לחברת האוטובוסים נתיב אקספרס להפעיל חלק מהקווים אותם השביתו נהגי "מטרודן" במשך יותר ממאה ימים. לבסוף, בפעולת גישור נמצא פתרון לסכסוך, התנאים שופרו במעט, אולם הוועד לא זכה להכרה ולא נחתם הסכם קיבוצי. בשנת 2015 הוקם מחדש ועד עובדים בחברה, בסיוע ההסתדרות, ובינואר 2016 נחתם בה לראשונה הסכם קיבוצי..^[2]

לאחר סיום שביתת הנהגים רכשה חברת מטרודן מספר אוטובוסים חדשים והוציאה מהשירות אוטובוסים מיושנים.

סגירת החברה

מטרודן הפסיקה את פעילותה ב-25 בנובמבר 2016, לאחר שלא התמודדה על המכרז החדש להפעלת התחבורה הציבורית בבאר שבע, שהתקיים בינואר 2016. את מטרודן מחליפה חברת דן באר שבע, חברת בת של דן בדרום, וכ-70% מנהגי מטרודן הועברו לחברת דן באר שבע.