ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי
אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.[1] העורכים של חמשת הכרכים הראשונים היו נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל. הכרך הששי, האחרון, יצא לאור לאחר מותו של בן מנחם והוקדש לזכרו, ועורכיו היו א. מ. הברמן, ישראל מהלמן ויצחק רפאל.
מידע כללי
בפתח הכרך הראשון כתבו העורכים:
ספר שנה זה, שיופיע מעתה בעז"ה מדי שנה בשנה, יוקדש למקצוע אחד בלבד, לחקר הספר העברי, על כל גילוייו וגוניו, צפונותיו ומטמוניו. עם חורבנם של מרכזי ספר גדולים וחידוש הגישה לאוספים עשירים של כתבי יד ואוצרות גניזה חתומים, נתרבו תפקידיה ונתרבו משימותיה של הביבליוגרפיה העברית ויש עתה מקום לבמה מקצועית נוספת.
— כרך ראשון, לאחר שער הספר (ללא עימוד), תשי"ט-1958.
לצדם של מאמרים על דפוסים ומדפיסים עבריים, נמצאו מאמרים הכוללים רשימות ביבליוגרפיות על מחזורי תפילה, סידורים, כתב עת עבריים, ספרים או סופרים עבריים חשובים, וכן מאמרים המתארים רשימות עתיקות של ספרים או כתבי יד. מאמרים אחרים עסקו בבירור ההבדלים בין מהדורות שונות של ספרים מסוימים, במהדורות לא ידועות שלהם, או בבירור השנה המדויקת בה נכתבו לראשונה. בנוסף, פורסמו בכתב העת אגרות רבנים או אישים ידועים, לרוב בענייני ספרים; ביוגרפיות של ביבליוגרפים ואנשי ספר; מפתחות של כתבי עת, בעיקר של הדור הקודם; מאמרי ביקורת על ספרי ביבליוגרפיה, ועוד.
בכתב העת השתתפו רבים מהביבליוגרפים היהודים הבולטים שבאותה העת, לצדם של רבנים וחוקרי יהדות ומחשבת ישראל. מבין המשתתפים הקבועים, ניתן למנות את נחמיה אלוני, נחום אריאלי, מאיר בניהו, נפתלי בן מנחם, יצחק גולדשלג, דניאל גולדשמידט, ישראל יעקב דינסטאג, אברהם מאיר הברמן, ישראל מהלמן, ראובן מרגליות, גצל קרסל, בצלאל רות, יצחק רפאל, אלכסנדר שייבר, דוד תמר, ועוד.
המדורים הקבועים
בכרכים הראשונים הופיעו מספר מדורים קבועים, כדלקמן:
ציונים ביבליוגרפיים
המדור נכתב על ידי ראובן מרגליות, והוא הופיע בשלושה כרכים: כרך א' (בעמ' 414 - 472), כרך ב' (בעמ' 331 - 357), וכרך ד' (בעמ' 493 - 507).
בהקדמה לרשימתו הראשונה בנושא, מציין מרגליות: ”חושבני, שיהיה בכך משום תועלת רבה לכל חוקר ומעיין אם יחד עם שם הספר ומחברו, מקום ושנת הופעתו יובאו מראי מקומות של חומר נוסף לבירור תכנו”. הספרים שהובאו על ידי מרגליות ניתנו לפי הסדר בו הופיעו בבית עקד ספרים (מהדורה שנייה) לפרידברג, ומראי המקומות לספרים כללו בעיקר ”הערות, תיקונים ומילואים”, אך לא ”סקירות והערכות”.
בסוף ההקדמה מבהיר מרגליות: ”אמנם עבודה רבת היקף זו יש לעשותה בעקביות, על ידי אנשים שיתייחדו לכך. בציונים הבאים אין אני חושב אלא ליתן דוגמא מתוכניתה ותועלתה של עבודה זו”.
אזכרה
במדור זה צוינו שמות אישים חשובים, רבנים, מחברים ועוד, שנפטרו בשנה שקדמה לפרסום כל כרך של "ארשת". לצד שמותיהם הופיעה בדרך כלל גם ביוגרפיה קצרה, הכוללת גם את תיאור פועלם.
המדור הופיע בארבעה כרכים:
- כרך א': "אזכרה. המחברים שנפטרו בשנת תשי"ח", מאת נחום אריאלי ויצחק גולדשלג (עמ' 491 - 505).
- כרך ב': "אזכרה. המחברים שנפטרו בשנת תשי"ט", מאת יצחק גולדשלג (עמ' 422 - 442).
- כרך ג': "אזכרה. המחברים שנפטרו בשנת תש"ך", מאת יצחק גולדשלג (עמ' 469 - 493).
- כרך ד': "אזכרה. מחברים שנפטרו בשנים תשכ"א - תשכ"ה", מאת שמואל הרמן (עמ' 546 - 571).
רשימה של ספרי מוסד הרב קוק
בסוף שלושת הכרכים הראשונים הובאו הספרים החדשים שיצאו לאור במוסד הרב קוק, בשנים תשי"ח (פורסם בכרך א'), תשי"ט (פורסם בכרך ב') ותש"ך (פורסם בכרך ג').
מתחת לשמות הספרים החדשים, הופיעו פרטים ביבליוגרפיים נוספים עליהם, כגון: מספר העמודים, גודל הדף ותוכן העניינים. בנוסף הובא, בדרך כלל, גם תיאור קצר במה עוסקים הספרים.
מאמרים שנדפסו כספרים
במסגרת כתב העת הופיעו מאמרים שיצאו לאור גם בנפרד:
- אברהם יערי, הדפוס העברי באזמיר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט. במקור הופיע הספר בכרך א', בשם דומה, בעמ' 97 - 222.
- משה שטיינשניידר, הרצאות על כתבי יד עבריים[2], תרגם מגרמנית ישראל אלדד, ערך א"מ הברמן, ספרית יעקב מיכאל, כרך ט"ו, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ה (144 + 6 עמודים). הספר הופיע גם בכרך ד', בשם דומה, בעמ' 53 - 142. בתוספת "הערות והשלמות", מאת אברהם מאיר הברמן, שם, בעמ' 143 - 165.
כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים
- כרך א': נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל (עורכים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט-1958, 512 עמודים.
- כרך ב': נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל (עורכים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ך-1960, 448 עמודים.
- כרך ג': נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל (עורכים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"א-1961, 500 עמודים.
- כרך ד': נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל (עורכים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ו-1966, 499 עמודים.
- כרך ה': נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל (עורכים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ב-1972, 571 עמודים.
- כרך ו': א. מ. הברמן, ישראל מהלמן ויצחק רפאל (עורכים), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א-1980, 318 עמודים. יצא לאור לזכרו של נפתלי בן מנחם.
קישורים חיצוניים
כרכי ארשת
- כרך א, באתר אוצר החכמה
- כרך ב, באתר אוצר החכמה
- כרך ג, באתר אוצר החכמה
- כרך ד, באתר אוצר החכמה
- כרך ה, באתר אוצר החכמה
- כרך ו, באתר אוצר החכמה
- משה שטיינשניידר, הרצאות על כתבי יד עבריים, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ כותר בשם דומה: ארשת: ספר שנה של אגוד סופרים דתיים, ירושלים: הוצאת הספרים הארץ ישראלית בסיוע מוסד הרב קוק, שיצא לאור 15 שנים לפני כן, בשנת תש"ד-1943, איננו חלק מסדרת הספרים הנוכחית, כפי שציינו העורכים בפתח הכרך הראשון (לאחר שער הספר): ”השם 'ארשת' שבחרנו לספר שלפנינו, מעלה בזיכרון מאסף קודם, שיצא לפני ט"ו שנה. אין בשני אלה מן המשותף אלא בשם בלבד. ספר השנה הקודם נועד לשמש ביטוי לסוגי יצירה שונים ברוב ענפי הספרות. מאז נתרחבה פעולותו של מוסד הרב קוק והמקצועות למיניהם מצאו לעצמם צינורות יציבים, בסדרות ספרים מיוחדות וקבועות. אם מצאנו לנכון לייחד את ספר השנה למקצוע אחד בלבד, הרי המתאים ביותר לרוח עבודתו של מוסד הרב קוק ולנעשה בין כתליו הוא חקר הספר העברי”.
- ^ הספר נכתב במקור בגרמנית, בשם: "Vorlesungen über die Kunde hebräischer, Handschriften deren Sammlungen und Verzeichnisse", כנספח ל-"Centralblatt für Bibliothekswesen", והודפס בלייפציג, בשנת 1897. הוא יצא לאור בשנית, במהדורת צילום, בשנת 1937.