אנא בכוח
אֵנא בכוח
|
|---|
|
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: |
אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקרבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת[1], ולאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות (המילים) של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, ואת היום השביעי של הספירה מסמלים ראשי התיבות של השורה הנאמרת באותו 'שבוע' כלומר באותן שבעה ימי ספירה[2].
מנהג החסידים גם לומר את 'אנא בכח' בהקפות של שמחת תורה, כאשר משפט אחד מוקרא על פי הסדר בכל הקפה. חלק ממנהגי הקבלה בשמחת תורה התקבלו והשתמרו למעשה בכל הקהילות, גם אצל האשכנזים יוצאי מערב אירופה, והדים מתפילה זו נמצאים במסורת. (פיוט 'אנא ה' הושיעה נא' לשמחת תורה בנוי במבנה דומה). יש הנוהגים לאמרו בעת טקס התשליך (שיש העושים אותו בראש השנה) בעת תקיעת השופר, וכן בפיוטי הושענות, בעת חבטת הערבות בהושענא רבה. אדמו"רים נוהגים לומר כל מילה שלו שבע פעמים בעת הדלקת נרות חנוכה.
לפי מנהג האר"י (על פי רבי חיים ויטאל) נהוג לומר את כל הפיוט לפני השינה ב"קריאת שמע שעל המיטה", בפיוט ישנם שבע שורות ובקריאת שמע כל שורה היא כנגד יום בשבוע. אחרי קריאת הפיוט אומרים את אותו משפט של אותו היום שלש פעמים[3].
מקור הפיוט
מקור הפיוט בימי הביניים, כנראה בחוגי המקובלים של חסידות אשכנז. יש שתלו את כתיבתו בתנא רבי נחוניא בן הקנה[4].
רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) מביא את התפילה בספרו 'תפלות לפנות המרכבה' ומשלב אותו כחלק מפיוט ארוך יותר שלו עצמו[5], קדמו לו ביותר ממאתיים שנה רבי חיים ויטאל המזכיר את הפיוט מספר פעמים, ורבי אברהם אזולאי[6][7].רבי שלום שבזי הרב והמשורר התימני כתב פירוש על הפיוט 'אנא בכח' ב'ספר נהר שלום'[8].
מבנה ומהות הפיוט
יש גורסים כי במקור מדובר בתפילת אשכבה בעיקר בגלל המילה צרורה, הקשורה בדברי אביגיל אשת נבל הכרמלי לדוד המלך (בספר שמואל) "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ"[9].
הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות, שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) מרכיבים את השם המפורש - שם בן 42 האותיות – אחד משמותיו של אלקים, המתואר בכלליות במסכת קידושין בתלמוד הבבלי[10].
משום ששם ה' נזכר בפיוט, מוסיפים בסופו את המשפט: ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, כמו בקריאת שמע כפי שהיה נהוג בבית המקדש בשעת אמירת השם המפורש בפי הכהן הגדול בעת סדר העבודה ביום הכיפורים. מאותה סיבה, יש הנוהגים לעמוד בעת אמירת הפיוט.
לחנים
לפיוט מנגינה מסורתית בנוסח יהודי תימן (מלבד הדרדעים). הקהל עומד ושר את הפיוט יחדיו בעוצמה רבה בקבלת שבת. כן קיימים "נוסחים" מסורתיים וליהודי מרוקו - הנשמעים מעט כקריאת התורה. בקרב יהודי גיאורגיה, נהוג בתפילת שחרית של שבת לעמוד ולשיר את אנא בכח במנגינה מיוחדת . הפיוט הולחן בשנות השבעים בידי ירחמיאל ביגון והושר על ידי מקהלת פרחי מיאמי[11]. לחן נוסף משנות השמונים שהיה מוכר והושר בבתי כנסת היה של צבי זלבסקי. לחן זה פורסם בטעות כניגונו של הרב שלמה קרליבך[12]. בשנת 2006 התפרסם עיבוד ולחן של עובדיה חממה לפיוט. העיבוד הושמע רבות בתחנות הרדיו, ותרם לפופולריות של הפיוט גם בציבור החילוני.
נוסח הפיוט ורכיביו
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: (אב"ג ית"ץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא: (קר"ע שט"ן)
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: (בט"ר צת"ג)
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: (שק"ו צי"ת)
יש הגורסים "חסין קדוש טובך דרוש" במקום "חסין קדוש ברוב טובך"[13], ויש הגורסים "ברכם, טהרם, רחמם, צדקתך" במקום "ברכם, טהרם, רחמי צדקתך".
לאחר אמירת אנא בכח נוהגים להוסיף: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שירים בעקבות אנא בכח |
אנא בכח במהדורה המבוארת, באתר ויקיטקסט
הפיוט אנא בכח, באתר הפיוט והתפילה- הפיוט בביצוע אהוד בנאי ועובדיה חממה
- ביצוע דוד אולמן מאתר סנונית
- ביצוע משפחת ואך
- אנא בכוח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ביצוע בית קהילה ניגון הלב נהלל מאתר בתי קהילה
- ולדוברי אנגלית - תעתיק אנגלי ותרגום כללי לאנגלית באתר אוצר זמירות, והסבר על פי תפיסת הקבלה
- יוסף קרדונר, אנא בכוח, בביצוע מיוחד בו כל מילה נאמרת 7 פעמים, אתר רדיו קול חי
- אנא בכח ככלי עצום לתקשורת רוחנית - המרכז ללימודי קבלה
- אנא בכוח וספירת העומר אתר שבת (שבעס)
הערות שוליים
- ^ לפני הפיוט לכה דודי - במנהגי נוסח אשכנז ונוסח ספרד או לפני תפילת ערבית של ליל-שבת במנהגי נוסח עדות המזרח ובנוסח הבלדי של יהודי תימן
- ^ כך לדוגמה היום הראשון מסומל במילה אנא, היום השני - במילה בכח והיום השביעי של ספירת העומר מסומל בראשי התיבות אב"ג ית"ץ
- ^ אנא בכח בקריאת שמע על המיטה אתר דין (בית הספר לדיינוּת)
- ^ בשו"ת הרשב"א חלק א סימן רכ כתב ובקשה המקובלת בידנו שעשה רבי נחוניא בן הקנה האותיות (של שם המפורש) כמקובל ביד חכמי ארצנו, ומשערים שכוונת הרשב"א לפיוט אנא בכח
- ^ אנא בכח, תפילות לפנות המרכבה אתר גרים-אור הצ'כי לסָפרוּת הקבלה
- ^ שער התפלה פרק ה' פרי עץ חיים, וכן דרושי תפלת השחר דרוש ג, בספר שער הכוונות ובפרק 'מעשה של הרוח' בשער הגלגולים, כולם ספרים מֵכִּתבי רבי חיים ויטאל (אתר גרים-אור לספרות הקבלה)
- ^ על אנא בכח וספר היצירה בתפילות לפני השינה, נהר כ"ו, בספרו של רבי אברהם אזולאי חסד לאברהם
- ^ הקדמת אנא בכח ספר נהר שלום, רבי שלום שבזי (אתר גרים-אור לספרות הקבלה)
- ^ אנא בכח, אלישע פורת מוסף 'שבת', מקור ראשון, גיליון 'וארא' תשע"א
- ^ פרק עשרה יוחסין עמוד עא.
- ^ מיאמי מזרחי שרים את אנא בכח של פרחי מיאמי
- ^ יצחק מאיר ואחרים שרים את אנא בכח בלחנו של צבי זלבסקי, בתקליט לנוסח "מנין קרליבך"
- ^ ראו בארוכה ב"קובץ בית אהרן וישראל" שנה ו גיליון ו עמ' קלג