ספרות ההיכלות והמרכבה
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים בתורת הסוד שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית). זהו התארוך המקובל; אך יש הסוברים כי על אף שהמסורת בנושא אכן קדומה, החיבורים בכתב נערכו רק במאה השביעית או השמינית.[1]
אספקלריה תורנית
ספרות זו כבר נזכרה בדברי הגאונים והראשונים, כספר אמין ומוסמך שיש בו משלים ורמזים לכוונות נסתרות ועמוקות. מאידך יש מהראשונים שהכחיש את ברייתא דשיעור קומה, כמו רבינו משה תקו. אם כי בהחלט גם לדעות המסכימים, יש לציין כי לא כל מה שמיוחס מבחינה מחקרית כיום לספרות היכלות ומרכבה אכן היה מוכר כמו ספר שבא מבית מדרשם של חז"ל, ולדוגמא יש שרידי היכלות שנמצאו בתוך מערות קומראן הידועה בהחלט כמקור גם של כתבי מינות. כמו כן יש ספר כשפים מתקופת התלמוד שהוציא לאור מרגליות. החוקרים שאינם שייכים לבית המדרש נוטים להכליל חיבורים רבים עם ספרות זאת. אמנם, חובה לציין כי אי אפשר להכליל מבחינה תורנית את כל סדרת הספרים כמיוחסים כולם לחז"ל, או לחלופין כשאינם מיוחסים, אלא יש לחקור על כל אחד בנפרד.
שמותיהם ותוכנם
החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).
לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:
- קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".
- קבוצה שנייה - חיבורים העוסקים בקבלה מעשית. רוב החיבורים בקבוצה זו עוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של אלוקים והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעיים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".
- קבוצה שלישית - ספר היצירה לבדו, שאין לו שום מקבילה בכל הספרות המיסטית באותה עת. עיקרו של ספר זה מתאר את בריאת העולם והנהגתו כפועלים מכוחן של אותיות האלפבית. מימי הביניים ואילך הפך ספר זה לאחד מאבני היסוד של המחשבה היהודית.
המיסטיקה הקדומה מיוצגת בחמישה חיבורים עיקריים, שבכולם היא משולבת בפעולת שמות הקדושים, ובכולם מתואר מסע הנשמה לגן עדן ("ירידה למרכבה") של החוג המכונה "יורדי המרכבה":
- היכלות זוטרתי: מתאר את עלייתו של רבי עקיבא להיכלות העליונים, שם הוא מגלה את השם הנסתר של האל.
- היכלות רבתי: מתאר את השירה שאומרת המרכבה לפני הקב"ה כפי ששמע רבי עקיבא ועלייתו של ר' ישמעאל להיכלות העליונים כדי לברר האם נגזר גורלם של עשרת הרוגי מלכות[דרושה הבהרה].
- ספר היכלות: מתאר את הגעתו של ר' ישמעאל להיכל השביעי שבו הוא פוגש את מטטרון, שר הפנים, המוכר גם בשמו האנושי, חנוך. הלה מספר לו על מבנה העולם העליון ועל קורותיו שלו-עצמו מאז הועלה לשמים על ידי המלאך ענפיאל כדי להלשין על חטאי דור המבול. ר' ישמעאל מתוודע לפרגוד המונח לפני כס הכבוד, מעין מסך קוסמי שעליו מתוארות כל תולדות היקום, ומי שחוזה בו מוכנס לסוד הגאולה המשיחית, רואה את תיאור אחרית הימים.
- מעשה מרכבה: הוא אוסף מזמורים שאומר המאמין בפני הא-ל, או אוסף זמירות של מלאכים.
- שיעור קומה: החיבור הראשון, והיחיד, שנכנס לפרטי תיאורה של האלוהות, כפי שנגלתה בחזון, ולפיכך הוא אחד החשובים ביותר לא רק במיסטיקה הקדומה אלא גם בקבלה המאוחרת ובחסידות (כל זאת אף על פי שהוא מכיל רק שישה עמודים). הספרון מונה שלוש רשימות: האחת של אברי הא-ל, השנייה של שמותיהם הסודיים, השלישית של מידותיהם - כולן ניתנות לפי עדותם של ר' ישמעאל ור' עקיבא. חוקרים אחדים רואים את מקורו של חיבור זה בשיר השירים.
בכלל, ספר "שיר השירים" השפיע רבות על ספרות המיסטיקה הקדומה, כשגיבורו מזוהה עם הקב"ה בעקבות הפרשנות האלגורית שהוביל ר' עקיבא, ויש המאמינים כי הספר נמסר על ידי הקב"ה לעם ישראל במעבר ים סוף, או במעמד הר סיני.[דרוש מקור]
בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קרבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.
השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז[2] ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר בר-אילן, סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז
- יוסף דן, המיסטיקה העברית הקדומה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט
- רחל אליאור, ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
- רחל אליאור, היכלות זוטרתי, כתב יד ניו יורק 8128 מהדורה מדעית, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ב
- רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג
- רחל אליאור, "ייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות: דמות האל והרחבת גבולות ההשגה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ו (א-ב) תשמ"ז: המיסטיקה העברית הקדומה, (עורך י' דן): 13–64
- נעמה צפרוני, והיגון הולל - מסע בנבכי "היכלות רבתי", מגזין ארץ אחרת, גיליון 54
- רחל אליאור, שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
קישורים חיצוניים
- פרקי היכלות רבתי, באתר ויקיטקסט
- מאיר בר-אילן, ספרות ההיכלות ומניעי כתיבתה, מחניים, ו (תשנ"ד), עמ' 46–51
- היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קישור לספרים "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
- רחל אליאור, "ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט", בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
- רחל אליאור, בין ההיכל הארצי להיכלות השמימיים; התפילה ושירת הקודש בספרות ההיכלות וזיקתן למסורות הקשורות במקדש, תרביץ סד, ג, תשנ"ה, עמ' 341–380
- רחל אליאור, "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה - תורת המלאכים בספרות ההיכלות", בתוך: מ' אידל, ד' דימנט, ש' רוזנברג (עורכים), מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר–וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ד, עמ' 15–56
- כתב יד, היכלות רבתי, מאה 14, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה -תורת המלאכים בספרות ההיכלות", מנחה לשרה: מחקרים בילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר-וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס תשנ"ד, מהדורת פרויקט בן יהודה
- "שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה", דחק ו (תשע"ו): 60–166; 2016, מהדורת פרויקט בן יהודה
הערות שוליים
- ^ ראו: רחל אליאור, ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט, בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
- ^ ר' אליעזר מגרמייזא, יונתן בלייער (ע), סודי רזיי, ירושלים: זכרון אהרן, תשע"ח, עמ' קכז' חלק א',
ארון הספרים היהודי | ||
---|---|---|
כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | |
מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים |
קבלה | ||
---|---|---|
מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות | |
ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר) | |
קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא | |
מושגים בקבלה |
35221326ספרות ההיכלות והמרכבה