ספרות ההיכלות והמרכבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ספר היכלות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים בתורת הסוד שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית). זהו התארוך המקובל; אך יש הסוברים כי על אף שהמסורת בנושא אכן קדומה, החיבורים בכתב נערכו רק במאה השביעית או השמינית.[1]

אספקלריה תורנית

ספרות זו כבר נזכרה בדברי הגאונים והראשונים, כספר אמין ומוסמך שיש בו משלים ורמזים לכוונות נסתרות ועמוקות. מאידך יש מהראשונים שהכחיש את ברייתא דשיעור קומה, כמו רבינו משה תקו. אם כי בהחלט גם לדעות המסכימים, יש לציין כי לא כל מה שמיוחס מבחינה מחקרית כיום לספרות היכלות ומרכבה אכן היה מוכר כמו ספר שבא מבית מדרשם של חז"ל, ולדוגמא יש שרידי היכלות שנמצאו בתוך מערות קומראן הידועה בהחלט כמקור גם של כתבי מינות. כמו כן יש ספר כשפים מתקופת התלמוד שהוציא לאור מרגליות. החוקרים שאינם שייכים לבית המדרש נוטים להכליל חיבורים רבים עם ספרות זאת. אמנם, חובה לציין כי אי אפשר להכליל מבחינה תורנית את כל סדרת הספרים כמיוחסים כולם לחז"ל, או לחלופין כשאינם מיוחסים, אלא יש לחקור על כל אחד בנפרד.

שמותיהם ותוכנם

החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

המיסטיקה הקדומה מיוצגת בחמישה חיבורים עיקריים, שבכולם היא משולבת בפעולת שמות הקדושים, ובכולם מתואר מסע הנשמה לגן עדן ("ירידה למרכבה") של החוג המכונה "יורדי המרכבה":

  • היכלות זוטרתי: מתאר את עלייתו של רבי עקיבא להיכלות העליונים, שם הוא מגלה את השם הנסתר של האל.
  • היכלות רבתי: מתאר את השירה שאומרת המרכבה לפני הקב"ה כפי ששמע רבי עקיבא ועלייתו של ר' ישמעאל להיכלות העליונים כדי לברר האם נגזר גורלם של עשרת הרוגי מלכות[דרושה הבהרה].
  • ספר היכלות: מתאר את הגעתו של ר' ישמעאל להיכל השביעי שבו הוא פוגש את מטטרון, שר הפנים, המוכר גם בשמו האנושי, חנוך. הלה מספר לו על מבנה העולם העליון ועל קורותיו שלו-עצמו מאז הועלה לשמים על ידי המלאך ענפיאל כדי להלשין על חטאי דור המבול. ר' ישמעאל מתוודע לפרגוד המונח לפני כס הכבוד, מעין מסך קוסמי שעליו מתוארות כל תולדות היקום, ומי שחוזה בו מוכנס לסוד הגאולה המשיחית, רואה את תיאור אחרית הימים.
  • מעשה מרכבה: הוא אוסף מזמורים שאומר המאמין בפני הא-ל, או אוסף זמירות של מלאכים.
  • שיעור קומה: החיבור הראשון, והיחיד, שנכנס לפרטי תיאורה של האלוהות, כפי שנגלתה בחזון, ולפיכך הוא אחד החשובים ביותר לא רק במיסטיקה הקדומה אלא גם בקבלה המאוחרת ובחסידות (כל זאת אף על פי שהוא מכיל רק שישה עמודים). הספרון מונה שלוש רשימות: האחת של אברי הא-ל, השנייה של שמותיהם הסודיים, השלישית של מידותיהם - כולן ניתנות לפי עדותם של ר' ישמעאל ור' עקיבא. חוקרים אחדים רואים את מקורו של חיבור זה בשיר השירים.

בכלל, ספר "שיר השירים" השפיע רבות על ספרות המיסטיקה הקדומה, כשגיבורו מזוהה עם הקב"ה בעקבות הפרשנות האלגורית שהוביל ר' עקיבא, ויש המאמינים כי הספר נמסר על ידי הקב"ה לעם ישראל במעבר ים סוף, או במעמד הר סיני.[דרוש מקור]

בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קרבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז[2] ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: רחל אליאור, ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט, בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
  2. ^ ר' אליעזר מגרמייזא, יונתן בלייער (ע), סודי רזיי, ירושלים: זכרון אהרן, תשע"ח, עמ' קכז' חלק א',



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35221326ספרות ההיכלות והמרכבה