רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150- 1220) היה פילוסוף, רופא, משורר, פרשן מקרא ותלמוד והוגה יהודי של ימי הביניים. נולד בברצלונה שבספרד אך חי ופעל בעיר פאס שבמרוקו מרבית חייו.

קורות חייו

לא רבות ידוע על חייו. הוא נולד בסביבות שנת 1150 בעיר ברצלונה שבספרד, אך כבר בצעירותו נאלץ להימלט יחד עם אביו מספרד לעיר פאס שבמרוקו. ייתכן שעקב רדיפות שושלת אל-מוואחידון נאלץ אבן עקנין להתאסלם למראית עין ולחיות כיהודי בסתר.[1] רמזים להתאסלמותו למראית עין מופיעים לאורך כתביו, וכך למשל הוא חותם את פירושו לשיר השירים:

"אני מצפה לשכר טוב מריבוני שיסייע בידי במאמצי להיטהר מטומאת השמד וימלא משאלתי בשאיפתי לצאת מן ארץ גזרה ... כמה שאמרו רבותינו ז"ל בא לטהר מסייעין אותו"[2]

מכתביו ניכר שהוא פגש את הרמב"ם בפאס והייתה ידידות ביניהם. הוא מדבר על הרמב"ם בהערצה גדולה ואף חיבר לכבודו שיר פרידה כאשר הרמב"ם עזב את פאס יחד עם משפחתו ונסע למצרים.

בעת נסע ידיד לבי ברכבי

נדוד שכח לבבי את נותו

ואיך יכון לעורר אהבתו

ונפשי יצאה עמו בצאתו[3]

עם זאת, אין לבלבל בין רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין לבין רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון, תלמיד הרמב"ם לו הוקדש החיבור הנודע מורה נבוכים.

הגותו וכתביו

רבי אבן עקנין היה מחבר פורה וכתביו עסקו בתחומי הפילוסופיה, רפואה, פרשנות המקרא, התלמוד ועוד. חלק מכתביו לא השתמרו עד ימינו, אך ידוע על לפחות שמונה טקסטים פרי עטו[4]:

  1. אנכשאף אלאסראר וט'הור אלאנואר - "התגלות הסודות והופעת המאורות" - פירוש בשפה הערבית לשיר השירים, שאותו אבן עקנין מבין כאלגוריה ליחסים שבין נפש האדם ובין שכלו. במהלך הטקסט אבן עקנין מביא מובאות מטקסטים של הפילוסוף המוסלמי אל-פאראבי ומתכתב איתם.
  2. "ספר המוסר" - פירוש בשפה העברית לפרקי אבות ברוח האתיקה של אריסטו. השפעותיו של הרמב"ם על אבן עקנין באות לידי ביטוי בספר.
  3. טב אלנפוס אלסלימה ומעאלג'ה אלנפוס אלאלימה - "רפואת הנפשות השלמות והחלמת הלבבות הדווים" - חיבור פילוסופי על מוסר ופסיכולוגיה. ספר זה כולל בתוכו תרגום של חלק גדול מ"ספר המוזיקה הגדול" של אל-פאראבי.
  4. "מבוא התלמוד" - החיבור נכתב בעברית ומחולק ל-12 פרקים, בהם אבן עקנין מסביר מה צריכים להיות העקרונות שמנחים את האדם בבואו ללמוד את התלמוד.
  5. 'אכ'תצאר שרח גאלינוס לפצול אבוקראט - "קיצור פירושו של גלינוס לפרקי היפוקרטס" - חיבור העוסק ברפואה שבו אבן עקנין מביא בתמציתיות את הפירוש של גלינוס לחיבור האפוריזמים של היפוקרטס.
  6. "מאמר על המידות והמשקלות" - מאמר המתרגם את יחידות המידה של משקל וכסף בתלמוד למונחים של ימיו של אבן עקנין.
  7. רסאלה אלאבאנה פי אצול אלדיאנה - "אגרת גילוי יסודות דת התורה" - חיבור זה לא השתמר, אך מהתייחסויות אליו בכתביו האחרים של אבן עקנין ניתן ללמוד שהוא עוסק בין השאר בשאלת הבחירה החופשית.
  8. "ספר חוקים ומשפטים" - חיבור שלא השתמר עד ימינו, אך מכתביו האחרים של אבן עקנין ידוע שהחיבור עסק בהלכות הדת שיישמו יהודים בני זמנו.

לקריאה נוספת

מספריו בדפוס

מאמרים על משנתו

הערות שוליים

  1. ^ Colette Sirat, [ A History of Jewish Philosophy in the Middle Ages], Cambridge University Press, 1990, pp. 207-208.
  2. ^ יוסף בן יהודה אבן עקנין, התגלות הסודות והופעת המאורות, תורגם ע"י אברהם הלקין, הוצאת מקיצי נרדמים , ירושלים, התשכ"ד, עמ' 501.
  3. ^ יוסף בן יהודה אבן עקנין, התגלות הסודות והופעת המאורות, תורגם על ידי אברהם הלקין, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים, התשכ"ד, עמ' 431.
  4. ^ הדר פרי, יוסף בן יהודה בן עקנין, אתר "דעת".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0