רבי ברוך ממז'יבוז'
 | |
| קבר רבי ברוך ממז'יבוז' באוהל הבעל שם טוב | |
| לידה |
1753 מז'יבוז' |
|---|---|
| פטירה |
1811 (בגיל 58 בערך) מז'יבוז' |
| מקום קבורה | מז'יבוז' |
| מדינה | אוקרינה |
| מקום מגורים | מז'יבוז' |
| מקום פעילות | מז'יבוז', טולצ'ין |
| תקופת הפעילות | ?–1811 |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| רבותיו | הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש, רבי פנחס מקוריץ, רבי יעקב יוסף מפולנאה |
| תלמידיו | רבי משה צבי מסוורן, ררבי דוד שלמה מטולצ'ין, הרשלה מאוסטרופולי |
| בני דורו | רבי נחמן מברסלב, בעל התניא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב |
| חיבוריו | בוצינא דנהורא |
| שם השושלת | שושלת מז'יבוז' |
| אב | יחיאל (מיכל) אשכנזי |
| אם | אדל בת הבעל שם טוב |
רבי ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
ביוגרפיה
רבי ברוך נולד במז'יבוז' לרבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ולאדל, בתו היחידה של הבעל שם טוב, וגדל שלש שנים אצל סבו. לאחר מכן, עיקר חינוכו היה אצל המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי פנחס מקוריץ כן למד מרבי זאב וולף קיציס בעת שבתו באוסטרוה[1]. הוא נשא לאשה את בתו של אחד מעשירי אוסטרוה, רבי טוביה קצקש.
כל זמן שהיו רבותיו בחיים לא רצה לנהוג באדמור"ות, בשנת תק"ם (1780) התקבל לבקשת חסידים לאדמו"ר בעיירה טולצ'ין, עיר מגורי אביו, ומשם הנהיג את חצרו. בשנת תקמ"ח (1788) עבר למז'יבוז', אך המשיך מדי פעם להגיע לטולצ'ין, ובחודשי הקיץ היה מתגורר רק שם. נטמן ליד סבו במז'יבוז'.
חצרו
רבי ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח רבי ברוך לחיזוק היישוב החסידי בארץ ישראל. חצרו נודעה לתהילה הודות לתלמידיו, כמו רבי משה צבי מסאווראן ועוד, וכן הודות הבדחן המפורסם הרשל'ה מאוסטרופולי שהסתופף בצילו.
רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו רבי ברוך כיורשו כשיגדל[2].
הוא נמנע מעיסוק בפעילות ציבורית רחבה ומאבק עם השלטונות על זכויות יהודים. בא במחלוקת עם מנהיגים חסידיים אחרים, כדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב רבי שניאור זלמן מליאדי ואחיינו רבי נחמן מברסלב.
משפחתו ויורשיו
רבי ברוך היה נשוי לבתו של הרב טוביה קטצקש מאוסטרוה ממנה נולדו לו 3 בנות, ובזיווג שני לבתו של בן דודו רבי אהרן מטיטיוב.
- בתו אדל נישאה לרבי יעקב פנחס אוורבוך.
- בתו רייזל נישאה לרבי דוב בער מטולצ'ין, בן רבי שלמה מקרלין, ומילא את מקומו בטולצ'ין (ואחריו בנו רבי שלמה).
- בתו חנה נישאה לרבי יצחק מדרוהוביץ' מיאמפולי בן רבי יוסף מיאמפולי, שמילא את מקומו במז'יבוז'.
- בנו של רבי יצחק היה רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתנו של רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל. בן נוסף היה רבי ברוך מיאס, אבי אדמו"רי סקאליה.
- בנו של רבי יחיאל מיכל, רבי מרדכי, כיהן באדמו"רות במז'יבוז'.
- רבי שמאי, נכדו של רבי יחיאל מיכל (בן רבי יוסף), כיהן כרב במז'יבוז' 26 שנה. היה חתנו של רבי דב נינו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מחתניו היה רבי מנחם מנדל מדמיטש בנו של רבי דוד הגר מזבלטוב. נפטר בכ"ו בחשוון תרס"ג. בנו רבי יחיאל מיכל חתן קרובו רבי מרדכי קוסטינר (נכד רבי יצחק מיאמפולה וחתן רבי יוסף משה השיל ממז'יבוז') כיהן אחריו כרב במז'יבוז'. אחרי רבי יחיאל מיכל כיהן בנו רבי ברוך (חתן רבי אהרן מברזנה) שעלה לתל אביב.
- בנו של רבי יחיאל מיכל, רבי מרדכי, כיהן באדמו"רות במז'יבוז'.
- בנו של רבי יצחק היה רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתנו של רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל. בן נוסף היה רבי ברוך מיאס, אבי אדמו"רי סקאליה.
כיום יש אדמו"ר מזוויהל-מז'יבוז בבוסטון, ארצות הברית, רבי יצחק אהרן קארף, נכדו וממלא מקומו של רבי יעקב ישראל מזוויהל, בנו של רבי מרדכי אדמו"ר ממעז'יבוז (בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש) וחתנו של רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בישראל יש אדמו״ר ממז׳יבוז׳ נוסף, הרב דוד צבי רוזנבוים, בנו של האדמו״ר מראחוב בני ברק.
תלמידיו
- רבי דוד שלמה מטולצ'ין
- רבי משה צבי מסוורן
אמרותיו
|
| אור הגנוז, סיפורי חסידים, מרטין בובר |
- "ככל שהצדיק קרוב יותר לה', כך הוא יכול לפתוח יותר שערים בדרך אל ה'. כמו שלשומר שפותח שער גשמי צריך לשלם עבור שרותו, כך גם צריך לתת פדיונות לצדיק שפותח שער לשמיים עבור חסידיו".
- "לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו שעשה נפלאות, אלא זה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים לא דיבר העם על הפלא אלא כולם קראו 'ה' הוא האלוהים'"[דרוש מקור].
ניגוניו
מיוחס לו חיבור של שני ניגונים- אחד לאשת חיל והשני לאתה נגלית. אחיינו, רבי נחמן מברסלב, הפך את הניגונים[דרושה הבהרה] [3].
תורתו
רבי ברוך לא כתב את דברי תורתו והדפיסם. דברי תורתו נדפסו בספרים שונים, המרכזי שבהם הוא הספר בוצינא דנהורא שיצא לאור בפעם הראשונה בשנת ה'תר"מ על ידי תלמידו רבי נחמן יעקב בן אליהו מהעיירה 'בארבי ומאז נדפס פעמים רבות, ספר זה נחשב לאחד מאבני היסוד של החסידות[4], על אף שיש שפקפקו באמינות מקורותיו[5].
דברי תורה נוספים נלקטו בספר 'אמרות טהורות' או הופיע בספרי החסידות של אותה תקופה מהם בספר דגל מחנה אפרים, ספר חסד לאברהם לרבי אברהם המלאך, 'מגדל דוד' לרבי דוד מטולטשין, עבודת ישראל, נטע שעשועים וספרים נוספים.
לקריאה נוספת
- ראובן מרגליות, מקור ברוך, זמושץ', תרצ"א
קישורים חיצוניים
- רבי ברוך ממז'יבוז', ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יצחק ורפל, ר' ברוך ממז'בוז', באתר "דעת", מתוך ספרו: ספר החסידות, תש"ז
- אברהם כהנא, רבי ברוך בן רבי יחיאל ממזיבוז (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
- רבי ברוך ממז'בוז', באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- משפחתו, בבלוג "תולדות"
- רבי דוד הלחמי, רבי ברוך ממז'בוז', בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ר"י, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ר' חיים ישכר גראס, ״חיים וברכה״, הערות על הספר בוצינא דנהורא, בתוך: בוצינא דנהורא, לבוב, תר״צ, באתר היברובוקס
ברוך בן יחיאל מיכל (1753-1811), ממזיבוז, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דור דעה, עמוד קעג.
- ^ ספר מקור ברוך, בוצינא דנהורא.
- ^ בביצוע הרב דוד רפאל בן עמי פיינשיל, ניגון אתה נגלת, באתר יוטיוב
- ^ שמעון דובנוב, תולדות החסידות, ה'תש"ד.
- ^ אברהם שישא הלוי, עלי ספר, תמוז תש"מ, אוניברסיטת בר-אילן.
ברוך ממז'יבוז'37634621Q2778105