בוצינא דנהורא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי ברוך ממז'בוז' |
| שפת המקור | עברית, יידיש |
| סוגה | חסידות |
| נושא | ליקוטים על התורה, מועדים וסיפורי מעשיות |
| הסכמות | רבי צבי הירש אורנשטיין, אדמור"י רוז'ין |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | לעמבערג |
| תאריך הוצאה | ה'תר"מ |
| עורך | ר' נחמן יעקב ב"ר אליהו ליבמאן |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | ה'תר"מ |
| תאריך מהדורות נוספות | ה'תרמ"ד, ה'תרמ"ט, ה'תשט"ז |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 3666 |
| הספרייה הלאומית | 990025717250205171 |
בוצינא דנהורא הוא ספר חסידות המלקט את דברי תורתו של רבי ברוך ממז'בוז'. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות[1].
הספר נדפס בפעם הראשונה בשנת ה'תר"מ (1880) על ידי המלקט ר' נחמן יעקב ב"ר אליהו ליבמאן מהעיירה 'באר'. הספר נדפס שוב על ידי המחבר בשנת ה'תרמ"ד עם ליקוטים והוספות, בעיקר ממה ששמע מרבי יוסקי נכד בעל דגל מחנה אפרים, ומאז נדפס במהדורות רבות גם על ידי חוקרים מפורסמים כמו הרב ראובן מרגליות (שהוציאו תחת השם מקור ברוך, בהוספת סיפורים וכו' מרבי ברוך).
בהקדמה למהדורה השנייה כותב המחבר שתוכן דברי התורה בספר נלקטו מכתבים שנמצא אצל תלמידו של רבי ברוך, רבי לייבלי אלטשידאיווער ומציין שהספר היה למראה עיניו של נכדו של רבי ברוך רבי מנחם נחום מליטין.
הסכמות
בראש הספר נדפסו הסכמות מצדיקי בית רוז'ין כשהם חתומות על ידי המשבקי"ם[2]: האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא[3], רבי דוד משה פרידמן מטשארקוב[4], רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסאטין ואדמורי"ם נוספים.
המשותף לכל הסכמות אלו הוא הנוסח הכתוב בהם "ייקח ספר אחד עם צאתו ממכבש הדפוס".
במהדורה הראשונה של הספר נדפסה הסכמה גם מר' צבי הירש אורנשטיין רבה של לבוב, את הסכמה זו השמיט משום מה המלקט במהדורה השנייה של הספר[5].
אמינות הספר
הרב יחיאל מיכל היבנר רבה של ניזנוב (אנ') בגליציה טען בספרו "מיכל המים" על ספר תהילים שמחבר הספר[6] רימה וזייף ואשר על כן (כך טוען) לא חתמו צדיקי בית רוז'ין על הסכמה בעצמן, אלא על ידי משמשיהם. כן מספר שראה את אדם זה יושב בבית המדרש ורושם מספרים אחרים ומי יודע מה מזה הכניסו לספרו ומה אכן שמע מרבי ברוך.
בהערותיו ר' יחיאל מיכל היבנר מביא מקורות לדברים שנדפסו בספר "בוצינא דנהורא" מספרים אחרים כמו "נועם אלימלך", ייטב פנים ועוד, כן טוען שמה שהביא המחבר מדברי רבי ברוך הוא מה ששמע מפי אחרים ולא היה בכתב יד, ולא היה שום כתב יד לפני המחבר והכל מעשה זיוף.
שמעון דובנוב העתיק את דברי המחבר ספר "בוצינא דנהורא" בהקדמת ספרו ומפקפק באמינותם וכותב: "והמאמין יאמין".
אחת התורות המובאות בספר דומה מאוד למאמר של רבי נחמן מברסלב בלקוטי מוהר"ן ישנם ששיערו שתורה זו של רבי נחמן היא ביאור על דברי דודו רבי ברוך. אך החוקר הרב יהושע מונדשיין טוען שמדובר בהעתקה של מלקט הספר מתורתו של רבי נחמן[7].
לעומתם ציפי קויפמן[8] טוענת לאמינות הספר ודוחה את ראיותיו של הרב היבנר בספר מיכל המים. ראשית היא טוענת, אין בכך כלום שהיבנר ראה את המחבר מלקט מספרים שונים, כיון שהוא דבר שבשגרה. שנית, אין להורות מכך שצדיקי רוז'ין לא חתמו בעצמם, אלא על ידי משמשיהם, שכן אילו לא רצו לא היו מביאים הסכמה כלל, מלבד זאת שבנמצא שצדיקים חתמו על הסכמות על ידי משמשיהם[9].
לגבי הטענה העיקרית שהרבה מן התורות המופיעות בספר מופיעות כבר בספרי צדיקים אחרים כרבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן, רבי אלימלך מליז'ענסק בנועם אלימלך, רבי שמעלקא מניקלשבורג, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בספרו בני יששכר ועוד, טוענת קויפמן כי ייתכן ששני צדיקים יאמרו תורה דומה, ואין להוכיח מכך שאין זו תורה של רבי ברוך. בפרט שצדיקים אלו למדו ושמעו אצל הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ורבי יעקב יוסף מפולונאה בעל התולדות.
למסקנת דבריה טוענת קויפמן כי אמנם אין להוכיח כי למחבר היה כתב יד מקורי, אך לא ניתן גם להוכיח אחרת, משכך לדבריה אין הוכחה לזיוף ורמאות.
מהדורות הספר
- מהדורה ראשונה - לעמבערג, ה'תר"מ[10]
- מהדורה שנייה עם הוספות וליקוטים - לעמבערג, ה'תרמ"ד[11]
- פיעטרקוב, ה'תרמ"ט[12]
- בארדיראב, ה'תרפ"ה
- מהדורת הרב ראובן מרגליות, תחת השם מקור ברוך זאמוטש, ה'תרצ"א[13]
- מהדורת ישיבת "אור מרדכי", ברונקס, ניו יורק, ה'תשט"ז
- ירושלים, חנוכה ה'תשנ"ח (מהדורת צילום מהמהדורה הראשונה) על ידי הרבנית מתולדות אהרון (אשת האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן שהיה עוסק רבות בההדרת ספרי חסידות[14])
- מהדורה חדשה ומתוקנת עם הוספות רבות - ירושלים, ה'תשס"ו, בעריכת הרב אליעזר עמנואל הלוי הורביץ, בהוצאת מכון באר יצחק דחסידי סקאליע
קישורים חיצוניים
- רבי ברוך ממז'בוז', בוצינא דנהורא - מהדורה שניה (ה'תרמ"ד), באתר היברובוקס
- רבי ברוך ממז'בוז', בוצינא דנהורא, באתר היברובוקס
- ספר בוצינא דנהורא בספריה הווירטואלית של אתר דעת
- ראובן מרגליות, מקור ברוך, לבוב תרצ"א, באתר אוצר החכמה
- עמוד הספר באתר הספרייה הלאומית
- אברהם שישא הלוי, על הס' "בוצינא דנהורא", עלי ספר, גיליון 3, תמוז תש"ם, עמ' 155-157, באתר JSTOR
הערות שוליים
- ^ שמעון דובנוב, תולדות החסידות, ה'תש"ד, עמוד 109.
- ^ זאת בניגוד לנוהג הכללי אצל צדיקים אלו לכתוב את ההסכמות בעצמם.
- ^ חתם המשב"ק הרב משה דוד גוטמן.
- ^ חתם המשב"ק רבי צבי הירש שטערינבערג.
- ^ במהדורת ישיבת אור מרדכי ה'תשט"ז, ברונקס, ניו יורק מופיע צילום הסכמה זו בעמוד 4. כן מביאה דובנוב בספרו תולדות החסידות.
- ^ אף פעם אינו מזכיר את שמו.
- ^ לילך אחר התורה "אזמרה", הרב יהושע מונדשיין, לקריאה באתר "כרמים".
- ^ ציפי קויפמן, ר' ברוך ממז'יבוז' ושושלת מז'יבוז, תרביץ, שנה פז, גליון א, תשרי-כסליו, ה'תש"פ, עמוד 99 ואילך, באתר JSTOR
- ^ ראה שפתי צדיקים לרבי פנחס מדינוביץ, לבוב, ה'תרכ"ד.
- ^ צילום דף השער של המהדורה הראשונה באתר בית המכירות הפומביות 'קדם'.
- ^ ברישומים של חוקרים מסוימים מופיע כ-ה'תרמ"ה.
- ^ שמעון דובנוב, בספרו תולדות החסידות, עמוד 395, מחשיב מהדורה זו כמהדורה שנייה (אולי לא היה בידיו עותק המהדורה השנייה שנדפסה על ידי המו"ל בשנת ה'תרמ"ד).
- ^ בכתב העת סיני, גיליון 37, אב-אלול ה'תשל"ב, נטען כי הודפס בלבוב, אך האמת כמצוין בשער הספר שהודפס בזאמוטש, אך מקום ההפצה אכן היה בלבוב. ראה אברהם שישא הלוי, עלי ספר, גיליון ח, תמוז ה'תש"מ.
- ^ ראו גיליון אנ"ש בלעטעל, וישלח, ה'תשפ"ד.
39218461בוצינא דנהורא