רבי פנחס שפירא מקוריץ
 | |
| קבר רבי פנחס בשפטיבקה | |
| לידה |
1726 ה'תפ"ו בעיר שקלוב |
|---|---|
| פטירה |
1791 (בגיל 65 בערך) י' באלול ה'תקנ"א בעיר שיפיטובקה |
| מקום קבורה | בית הקברות בעיר שפטיבקה |
| מקום מגורים | קוריץ |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | רבי ישראל בעל שם טוב |
| תלמידיו |
רבי רפאל מברשיד רבי בנימין זאב מבלטא רבי יעקב שמשון משפטיבקה |
| חיבוריו | אמרי פנחס |
| בת זוג | טריינא |
| שם השושלת | קוריץ |
| אב | רבי אברהם אבא |
| צאצאים |
רבי יהודה מאיר שפירא רבי משה שפירא רבי יעקב שמעון שפירא |
| מספר צאצאים | 6 |
רבי פנחס שפירא מקוריץ (ה'תפ"ו, 1726 - י' באלול ה'תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.
קורות חייו
נולד בעיר שקלוב בשנת 1726, לרבי אברהם אבא בנו של רבי פנחס שפירא משקלוב בן רבי משה, בן רבי שלמה אב בית הדין של סטאנוב, בנו של רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות"[1]. אמו הייתה מצאצאי הראב"ן. נקרא על שם סבו רבי פנחס שפירא, מגיד מישרים בשקלוב. גדל והתחנך בעיר הולדתו, וכבן למשפחת ליטאית למדנית למד והעמיק בתלמוד ובפוסקים, וכבר בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים שנדפסו מאוחר יותר בספר גבעת פנחס. בנוסף רכש ידיעות בדקדוק ובספרי הפילוסופיה של ימי הביניים. נישא לטריינא בת הרב יונה וייל מסלאוויטא (אחיינו של הקרבן נתנאל).
בעקבות עלילה שהעלילו על אביו בשקלוב נאלצה משפחתו לעזוב את העיר ולעבור למירופול שבאזור ווהלין, שם החל אביו שהיה מתנגד לחסידות להכיר את הבעל שם טוב, עד שהפך לתלמידו. הבן, רבי פנחס, הלך בעקבות אביו ודבק בתנועה החסידית ובתורתה, ועם זאת, הוא נותר ייחודי בהשקפותיו ובדרכו החסידית. בהיררכיה החסידית, נמנה רבי פנחס מקוריץ עם תלמידיו הבכירים של הבעל שם טוב, יחד עם המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
רבי פנחס ישב בעיר קוריץ, ולאחריה בעיר אוסטרהא. בשנת ה'תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטרהא על מנת ללכת לארץ ישראל, אולם בדרכו התעכב בעיר שיפיטובקה, בה חלה ונפטר בי' באלול אותה שנה.
רבים מגדולי החסידות בדור השני והשלישי הגיעו לבית מדרשו, בהם כאלו שעוד הספיקו לפגוש את הבעל שם טוב. תלמידיו המפורסמים היו רבי רפאל מברשיד ורבי בנימין זאב מבלטא, עוד מתלמידיו: רבי יעקב שמשון משפטיבקה, רבי יוסף מרשקוב. לרבי פנחס מקוריץ היו חמישה בנים ובת. שני נכדיו היו בעלי דפוס עברי בעיר סלאוויטא בשם "דפוס סלאוויטא".
קברו
כשהחליטו השלטונות הקומוניסטיים להחריב את בית הקברות, העבירו אנשים רבים את קברי אבותיהם ואת רוב המצבות לבית הקברות החדש. מאז הופיעה בבית הקברות החדש מצבה עם השם פנחס בן מרדכי, אך נוסח המצבה היה שונה לחלוטין מהנוסח המקורי שהיה כתוב במצבת ר' פנחס בבית הקברות הישן. העולים לקברו טעו בציון וניגשו למצבה החדשה.
ישראל מאיר גבאי, יו"ר ארגון אהלי צדיקים, שמע מבתו של רב העיר סלאוויטא הרב ליברזון כי הוא זה שהציב את המציבה בבית קברות החדש אך את הקבר עצמו הוא לא העביר. בהוראת הרב חיים קנייבסקי חפרו נכדי ר' פנחס את מקום המצבה החדשה, ומצאו כי זו קרקע בתולה שמעולם לא נחפרה.
בהשתדלות ד"ר גדליה מזל שנמנה עם צאצאיו, חודשה המצבה הישנה והוקם אוהל תפילה על מקום הקבר[2].
כתביו
אין ספר שחיבר הרבי מקוריץ. קיימת מסורת על ספר שנכתב בכתב ידו המקורי, אך בקרב צאצאי רבי פנחס, המדפיסים מסלאוויטא, הייתה מסורת שאין להדפיס את הספר.
עיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר ליקוטי שושנים (רוסיה, ללא שנת דפוס), ובספר מדרש פנחס (ח"א - וורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (וורשה תר"ע). בסוף הספר מדרש פנחס נרשם שהוא עצמו ביקש מצאצאיו ותלמידיו שילמדו את ספרו מדי יום. הספר כולל גם סיפורים והדרכות של תלמידיו, בחלקים נפרדים. קטעים מתורתו, הודפסו כנספחים בספרים שונים.
כמו כן, נערך מתורתו החלק השני נופת צופים שבספר קודש הילולים.
ערך מורחב – אמרי פנחס
בשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, בשם "אמרי פנחס השלם".
צאצאיו
- ערך מורחב – שושלת קוריץ
- רבי יהודה מאיר, רבה של שיפיטובקה, חתנו של רבי יעקב שמשון משפטיבקה.
- רבי משה מסלאוויטא. הוא פתח את בית הדפוס בסלאוויטא. בניו היו רבי שמואל אבא ורבי פנחס שנאסרו בשנת ה'תקצ"ה בעקבות הלשנת שקר לשלטונות על הריגת עובד בבית הדפוס.
- רבי יעקב שמעון מזסלב. היה חתנו של רבי ישכר בער רבה של זסלב ולאחר פטירתו מילא את מקומו.
- רבי יחזקאל מאוסטרהא. נישא לבתו של רבי יוסף מפולנאה. בנו היה רבי חיים.
- רבי אליהו, חתן רבי יוסף מוונישניבץ.
- שרה (רחל) שיינדל אשת רבי שמואל אב"ד קלינבלאט נכדו של רבי משה מחכמי הקלויז בברודי.
רבי שמשון אהרן פולונסקי היה צאצא של רבי פנחס דרך חתנו רבי שמואל[3].
תלמידיו
רשימת תלמידיו שיש עליהם ערך במכלול
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, ספרית מעריב, 1977, עמ' 43–44.
- רבי פינחס שפירא מקוריץ באתר האניצקולפדיה להנצחת צדיקים
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פנחס שפירא מקוריץ |
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי פנחס שפירא מקוריץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1209-1209, באתר HebrewBooks
- אברהם כהנא, ר' פנחס מקוריץ (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
- דוד הלחמי, רבי פינחס שפירא מקוריץ, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- רבי פנחס שפירא מקוריץ באתר אהלי צדיקים
- כתביו
- מדרש פנחס, באתר היברובוקס
- דברים נחמדים, טשרנוביץ, תרי"ט, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רבי פנחס בן רבי אברם אבא בן רבי פנחס משקלוב בן רבי משה בן רבי שלמה אב בית הדין של סטאנוב בנו של המגלה עמוקות (אמרי פנחס חלק ב' עמוד תמג)
- ^ באתר אגודת אהלי צדיקים
- ^ הרב שמשון אהרן היה בנו של הרב אברהם יצחק מקאלניבלט, בן הרב נחום, בן הרב אליהו פנחס, בן הרב אהרן בנו של רבי שמואל וחתן בנו של רבי שמריהו מוורחיווקא.
31101993פנחס שפירא מקוריץ