האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האוניברסיטה העברית בירושלים
מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
אוניברסיטה ציבורית
מוטו קשה, אבל הכי טוב
תקופת הפעילות 1918 (הנחת אבן פינה)
1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים) – הווה
קמפוס הר הצופים, אדמונד י' ספרא (גבעת רם), עין כרם; אילת; רחובות; בית דגן
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' אשר כהן
סגן נשיא פרופ' ראם סרי (מחקר ופיתוח)
פרופ' אורון שגריר (בינלאומיות)
יוסי גל (קשרי חוץ)
ישי פרנקל (מנכ"ל)
נגיד פרופ' מנחם בן-ששון
רקטור פרופ' ברק מדינה
מנכ"ל ישי פרנקל
סטודנטים
כלל הסטודנטים 20,898[1]
סטודנטים לתואר ראשון 12,081[1]
סטודנטים לתואר שני 6,323[1]
סטודנטים לתואר שלישי 2,338[1]
סטודנטים מתוקצבים 18,157[2]
מיקום
new.huji.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית
בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מוצגות עבודות אמנות רבות מסוגים שונים שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

תולדות האוניברסיטה

הקמת האוניברסיטה

הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, וההצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.

במרץ 1914 רכש המשרד הארץ ישראלי את האחוזה של סר ג'ון גריי היל (אנ') ואשתו קרוליין אמילי גריי היל על פסגת הר הצופים,[3] במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". התוכנית המקורית לבניין האוניברסיטה תוכננה על ידי האדריכל הבריטי סר פטריק גדס, שמתוכה נבנה רק בניין הספרייה הלאומית, כיום ספריית הפקולטה למשפטים. גדס תכנן מבנה בעל מאפיינים אוריינטליים, ובמרכזו כיפת ענק, דמוית כיפת הסלע. בסוף שנות העשרֵה ותחילת שנות ה-20 נוצרו יצירות ופריטי "בצלאל" רבים - ציורים, תבליטי נחושת והדפסי אבן של מבנה האוניברסיטה המקורי של גדס, והם שימשו כקישוטי קיר.

בט"ו באב ה'תרע"ח (24 ביולי 1918), נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות הגנרל אלנבי, זאב ז'בוטינסקי וד"ר חיים ויצמן, שנאם את הנאום המרכזי.[4][5] בטקס נכחו קרוב ל-6,000 אורחים. הונחו 13 אבני יסוד באוהל גדול מקושט פרחים: ויצמן (שהוסע אל הטקס במכוניתו של אלנבי) הניח אבן "בשם הציונות" ואבן נוספת "בשם הצבא העברי" (אם כי אלנבי סירב להתיר לחיילי הגדוד העברי להשתתף בטקס). יחד עם רבני ירושלים, הניחו המופתי של ירושלים והבישוף האנגליקני אבן יסוד "בשם ירושלים". יתר האבנים ייצגו את הברון רוטשילד ואת י"ל גולדברג, שתרם את הכסף לרכישת המגרש, ואת העיר יפו ואת המושבות החקלאיות, את ועד החינוך והמורים, את האקדמאים והסופרים, את האומנים, את הפועלים ואת הדור הבא, שיוצג על ידי כמה עשרות ילדים. בסוף הטקס שרו סביב שורת האבנים את "התקווה" ואת "אל מלך נצור".[6]

בראשית 1923 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל, ביקור שנועד לסייע לחיים ויצמן לקדם את הקמת האוניברסיטה העברית. באחד החדרים של הבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על הר הצופים, השמיע איינשטיין הרצאה בצרפתית על תורת היחסות. בפתח דבריו קרא כמה מילים בעברית.[7][8] חלק מהשטח על הר הצופים שעליו נבנתה האוניברסיטה, נמכר בשנת 1924 על ידי ראע'ב נשאשיבי.[9] עד לפתיחה הרשמית של האוניברסיטה, היו לה שני מכונים, לכימיה ולמדעי היהדות, מחלקה אחת למיקרוביולוגיה וספרייה. הסגל כלל 7 פרופסורים ועוד כ-30 מורים. לקראת טקס הפתיחה, הכריזו ערביי ארץ ישראל שביתה כללית ועל הבתים הונפו דגלים שחורים.[10]

לורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה
לורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה

ב-1 באפריל 1925 (ז' בניסן ה'תרפ"ה) נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון שנבנה בהר הצופים.[11] בטקס נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד, והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928.[12] בתקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית היה היושב ראש הראשון של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה, וכן השתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד קנצלר (נגיד) האוניברסיטה,[13] התואר לבעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של מנכ"ל, רקטור ונשיא, תפקיד שבו החזיק עשר שנים, עד שפוצל ומאגנס מונה לנשיא האוניברסיטה.

בשנת 1930 התמנה הד"ר משה בן דוד למזכיר הכללי של האוניברסיטה העברית. בן דוד החל לתכנן את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, הרבה לבקר במוסדות אקדמאים ובמכונים רפואיים באירופה ובארצות הברית, וכבר אז מונה עוזר דקאן בבית הספר לרפואה שיפתח בעתיד בהר הצופים. בן דוד נרצח בשיירת הדסה.[14]

  • הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, 1918
    הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, 1918
  • הרב קוק בעת נאומו בטקס פתיחת האוניברסיטה, 1925
    הרב קוק בעת נאומו בטקס פתיחת האוניברסיטה, 1925

אנשי מפתח ומבנה האוניברסיטה

המנון האוניברסיטה
הושמע בטקס הפתיחה ב-1 באפריל 1925

” צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב, // כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר!
אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב! // לֹא אָבַד לָנוּ נִיר.

עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר, // וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם.
אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר, // הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם.

לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם, // לְנֹכַח הַר נְבוֹ –
בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם, // הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ.

לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל – // קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן.
וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל: // כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן. ”
מילים: יוסף הפטמן; לחן: אברהם צבי דוידוביץ'

האוניברסיטה העברית, 1937\1938. צילום של זולטן קלוגר

בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה ד"ר יהודה לייב מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בסוף 1933 פעלה ועדת חקירה על ארגונה של האוניברסיטה העברית, שכונתה "ועדת הרטוג". הוועדה, בראשות פיליפ הרטוג ובהשתתפות לוי גינצבורג ורדקליף סלמן, חקרה את מצב הפקולטות השונות באוניברסיטה, ובמסקנותיה מתחה ביקורת על הדרך שבה ניהל אותה מאגנס, והציעה שינויים מקיפים במבנה הארגוני והניהולי שלה.[15] בשנת 1935 נערכה, בעקבות מסקנות הוועדה, רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' שמואל הוגו ברגמן ורוב סמכויות הניהול המנהלי הועברו למנכ"ל הראשון, שלמה גינוסר.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 קלטה האוניברסיטה אנשי מדע שעלו לארץ ישראל ממרכז אירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, בהם יעקב פולוצקי, שהצטרף לאוניברסיטה העברית בשנת 1934 והקים את החוג לבלשנות, לדיסלאוס פרקש שעלה ב-1935 והקים את המחלקה לכימיה פיזיקלית, ברנרד צונדק שמונה לפרופסור לגינקולוגיה, חנוך אלבק, שמונה לפרופסור ולאחר מכן לראש המחלקה לתלמוד, מרטין בובר, שנקלט ב-1938 ואחרים. עם סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, נחתם הסכם בין האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית הדסה לפיו הסכימו שני הגופים להקים את בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה על הר הצופים, סמוך לבית החולים הדסה הר הצופים שנחנך ב-1939, כאשר האחריות לחלק הפרה-קליני חלה על האוניברסיטה העברית וההוראה הקלינית באחריות הדסה.[16]

עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי פקולטות: הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע. בעקבות פרסום תוכנית החלוקה, דנו אנשי האוניברסיטה בשאלה האם על האוניברסיטה להשאר כולה בירושלים מחוץ לגבולות המדינה העברית המוצעת, או שעליה לעבור לפתוח שלוחה בגבולות המדינה המוצעת. בנוסף, שקלו אנשי האוניברסיטה את השלמת מגוון הפקולטות של האוניברסיטה, כדי לספק את צורכי המדינה שעתידה לקום. בפברואר 1948 החליט הוועד הפועל שיש להרחיב את האוניברסיטה ולכונן שלוחות וכיתות הוראה בעיר ירושלים.[17]

לאחר הקמת המדינה

בתום מלחמת העצמאות, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר - כך, חלק מן הפקולטות ו"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", מוקמו בבניין קולג' טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב-1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תוכניות לימוד חדשות רבות ובהן הפקולטה למשפטים שפתחה את שעריה בשנת הלימודים ה'תש"י 1950, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה.

בול "האוניברסיטה" שהונפק ב-9 במאי 1950 ובו ציור של הספרייה הלאומית

עד שנת 1969 הונהג סינון בקבלה ללימודים רק בפקולטות למדעי הטבע ורפואה ובשאר הפקולטות התקבלו כל מי שעמד בדרישות הסף. אך עם הגידול במספר הסטודנטים הוחלט על סינון הסטודנטים למדעי החברה משנת 1970.[18]

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בהמשך הספרייה הלאומית). באותה השנה הוקם בקמפוס גבעת רם "מרכז ארצי לבחינות ולהערכה" המפעיל מבחנים לחיזוי הצלחה בלימודים האקדמיים, בהם הבחינה הפסיכומטרית.

בשנת 1975 הפך בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית להיות חלק מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו, והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה. בבעלות האוניברסיטה חברת יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר עושה שימוש בידע ובהמצאות של סגל האוניברסיטה.

בשנת 2002 אירע פיגוע טרור בקפיטריית "פרנק סינטרה" במרכזו של קמפוס הר הצופים שבו נרצחו תשעה בני אדם.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים. עד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

גירעון תקציבי וקבלת סיוע מהמדינה

בעשור השני של המאה ה-21 הכריזה האוניברסיטה העברית על משבר פיננסי ובשנת 2016 הכריזה על השבתת הלימודים בגלל מצבה הכלכלי, אשר החריף במשך כ-15 שנה מבלי שנעשה דבר על מנת לתקן אותו. המשבר הכלכלי באוניברסיטה נבע בעיקר מתפיחת התחייבות האוניברסיטה לפנסיות תקציביות של עובדיה בכלל ושל חברי הסגל שלה בפרט, וממתן הטבות ייחודיות שניתנו לאנשי הסגל לאורך השנים. בנוסף, לאוניברסיטה יש קושי מבני בהתנהלות על פני שישה קמפוסים הפזורים ברחבי הארץ.

בשנת 2018 סיכמה הנהלת האוניברסיטה על הסכם חילוץ מול משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה. במסגרת ההסכם הוחלט כי בעשר השנים הקרובות תעביר המדינה כ-700 מיליון שקל לקופת האוניברסיטה, בנוסף לתקציב השנתי הרגיל, וזאת בתמורה ליישום תוכנית התייעלות מצד האוניברסיטה הכוללת מכירת נדל"ן, קיצוצי שכר וקיצוצי משרות. לפי ההסכם, יבוטלו בהדרגה כ-80 משרות של חברי סגל מנהלי ועל כל העובדים יחולו קיצוצי שכר.

עם זאת, ההסכם בין האוניברסיטה למדינה לא מטפל בחוב האקטוארי של האוניברסיטה לפנסיות תקציביות, והוא אמור רק להקל על ההתנהלות השוטפת של האוניברסיטה בשנים הקרובות, בזמן שאלה תגענה לשיאן. נכון ליום ההסכם לאוניברסיטה חוב אקטוארי של 13 מיליארד שקל בגין פנסיות תקציביות, גירעון בהון של 1.8 מיליארד שקל והיא מתקשה להגיע לאיזון בתקציבה השוטף.[19]

סמל האוניברסיטה

סמל האוניברסיטה העברית המקורי עוצב על ידי זליג סגל בשנת 1954. אף שהסמל של סגל לא הוגש על פי דרישות התקנון, בחר צוות השופטים בהצעתו והסמל אושר. את הכתוביות סביב הסמל הוסיף הגרפיקאי הירושלמי נחום מרון. הסמל מורכב מהאותיות אל"ף ועי"ן, ראשי תיבות של "אוניברסיטה עברית". בנוסף, הלהבה שמופיעה מעל האות עי"ן מסמלת את לפיד ההשכלה.

ב-1 באפריל 2015 השיקה האוניברסיטה סמל מעודכן, שעוצב על ידי אריאל שקל מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ' עדי שטרן. שינוי הסמל נעשה כחלק מעיצוב שפה חזותית חדשה למוסד, שכללה עיצוב גופן חדש לאוניברסיטה שנמצא בשימושה הבלעדי.

הסמל החדש מבוסס על הסמל המקורי, והשינויים בו נועדו לבטא חדשנות ועכשוויות הנובעות ממורשת מבוססת ועשירה, וכן גיוון, שקיפות ונגישות.[20]

קמפוס הר הצופים

ערך מורחב – קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
הקמפוס בשנות ה-30
צילום אוויר של קמפוס הר הצופים שנת 1990

פקולטות ובתי ספר

היסטוריה

קמפוס הר הצופים, שהוא הקמפוס הראשון של האוניברסיטה, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

הקמפוס נבנה סביב אחוזתו הגדולה של ג'ון גריי היל, עורך דין פרוטסטנטי מליברפול שהיה אוהד מושבע של הציונות. לפני מותו בשנת 1914 חתם היל הסכם עם חיים ויצמן וראשי הציונות על מסמך העברת אחוזתו ואדמותיה לידיהם לצורך הקמת הקמפוס. בתום המלחמה כיבדה אלמנתו את ההסכם, וכבר ביולי 1918 הונחה אבן פינה לקמפוס. ב-1924 נפתח המכון ללימודי היהדות, וב-1 באפריל 1925 התקיים טקס חנוכת האוניברסיטה בנוכחותם של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרבנים הראשיים ובהם הרב קוק, נציגי מדינות, ארגוני צדקה ואנשי דת רבים.

באפריל 1930 נחנך בית דוד וולפסון, ובו שוכנו הספרייה הלאומית והפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובה החוג לכימיה (בראשותו של חיים ויצמן), החוג למיקרוביולוגיה והחוג למתמטיקה. החוג לכימיה נפתח בבית האחוזה של ג'ון גריי-היל, ושאר מבני העזר שימשו את שאר המחלקות עד הקמת מבני הקבע שלהם.

בינואר 1932 הוענקו לראשונה תעודות הסמכה מטעם האוניברסיטה ל-13 בוגרים במדעי הרוח בהתמחויות ספרות עברית, תלמוד, פילוסופיה, ותולדות האסלאם.[21]

עם פרוץ מלחמת העצמאות עזבו סגל ההוראה, המנהל והסטודנטים את הקמפוס בגלל צליפות יושבי הכפרים הערבים שבאזור. לאחר הסכמי שביתת הנשק בירושלים ב-30 בנובמבר 1948 נותר הר הצופים כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן. במשך 19 שנה עד מלחמת ששת הימים. מחלקות האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה, המשיכו לפעול במבנים אחרים בעיר, כמו בניין קולג' טרה סנטה (אליו עברה הספרייה הלאומית), מנזר נוטרדאם דה ז'רוזלם ועוד. כעבור כמה שנים, עם השלמת בניית הקמפוס בגבעת רם, הועברו הכיתות אליו. הקמפוס בהר הצופים אוכלס בחיילים ישראלים שאבטחו אותו. הם הוחלפו פעם בשבועיים על ידי שיירת משוריינים ישנים, בהתאם לנקבע בהסכמים בין ישראל וירדן.

עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. כל המבנים המקוריים השתמרו, למעט מבנה המכון לכימיה שהוסר כולו בשל מצבו הרעוע. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים דוד רזניק, שמואל שקד, רם כרמי וחיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד בתחילה למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בית ספר בצלאל) ולמגדל מים בתכנונם של האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. בסופו של דבר הושארו מחלקות מדעי הטבע בקמפוס בגבעת רם, ואילו האחרות הועתקו להר הצופים. חלקים מהקמפוס נבנו בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת.[22] האקדמיה הלאומית לאומנויות - "בצלאל" עברה אל קמפוס הר הצופים בשנת 1980 כשנה לאחר מכן עברו הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית אל קמפוס הר הצופים.

מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

הגנים הלאומיים בהר הצופים

מדרום לקמפוס הר הצופים נמצא הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק שבו מצויים: המצפור ע"ש גליק, המצפור ע"ש הלברט, רחבת כיכר החיים, ובית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים ובסמוך אליו בית הקברות של משפחת בנטוויץ'. מצפון לקמפוס מצוי הגן הבוטני הלאומי ע"ש מונטגיו למפורט ובו נמצאת "מערת ניקנור" שבה קבורים מנחם אוסישקין, ויהודה לייב פינסקר. את הגן הלאומי חוצה מנהרת הר הצופים. בכל הגנים הלאומיים בשטח הר הצופים ישנם מערות קבורה עתיקות מתקופת בית שני.

מוזיאון בית אלברט איינשטיין

בשנת 2012 החליטו להקים את מוזיאון בית אלברט איינשטיין בקמפוס הר הצופים. המוזיאון מתוכנן לתעד את כתביו של אלברט איינשטיין ויכלול מוצגים נוספים, בנוסף - אמור לכלול המוזיאון פלנטריום חדש שיהיה תחליף לפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס שעומד נטוש ועזוב שנים רבות בקמפוס גבעת רם. המוזיאון אמור להיות התשובה הישראלית למגדל איינשטיין בגרמניה.

מעונות

  • כפר הסטודנטים
  • מעונות ״ברונפמן״ (״אידלסון״)
  • מעונות ״מאירסדורף״ (״רזניק״)

גלריה הר הצופים

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)

רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם ובניין שפינצק

פקולטות

בשטח הקמפוס מצויים גם מוסדות שאינם חלק מהאוניברסיטה העברית, כמו בניין האקדמיה ללשון העברית, הספרייה הלאומית, האקדמיה למוסיקה ובית ספר תיכון אורט. (בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה ממוקם מחוץ לקמפוס, בצמוד אליו).

היסטוריה

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) או קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) נבנה באזור גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה להלכה בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים לא ניתן היה להשתמש בו, והאוניברסיטה נאלצה למצוא משכן אחר בבתים זמניים בעיר.

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. הקמפוס תוכנן על ידי האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים. מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").

עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע (מכון רקח לפיזיקה), בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

בשנת 2005 שונה שמו של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)", על שמו של הנדבן אדמונד י' ספרא.

בשנת 2007 הפכה הספרייה הלאומית לגוף עצמאי במטרה לעבור אל בניין חדש שיבנה בסמוך אל הקמפוס ואל הכנסת. בשנת 2012 הודיעה הממשלה על הפיכתה של האקדמיה ללשון העברית לגוף עצמאי. כחלק מכך, גוף זה יועבר לבניין שייבנה במרכז ירושלים.

מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

מעונות

כיום, קיימים שני מרכזי מעונות בקמפוס גבעת רם:

  • מעונות "צוויג" ("הקריה") - מגורי סטודנטים לתואר ראשון.
  • מעונות "ליברמן" - מגורי סטודנטים לתארים מתקדמים.

בעבר פעלו בגבעת רם גם "מעונות האלף", שהוקמו בשנת 1969 ב-35 מבנים טרומיים חד קומתיים, בפינה הדרומית של הקמפוס. השם "מעונות האלף" ניתן להם מאחר שהכילו אלף מיטות בסך הכל.[23][24] בשנת 2001 נסגרו מעונות אלו וכיום ממוקם שם "כפר ההייטק" המשמש כחממה לחברות הייטק צעירות שרובן הוקמו על ידי חברי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית.[25]

מרכז הספורט גבעת רם

בשנת 1952 אישר סינט האוניברסיטה מערכת שיעורי חינוך-גופני חובה לסטודנטים (שעה אחת בשבוע במשך שנה). בתחילה הופעלה תוכנית הספורט במתקנים שכורים עד שבשנת 1958 נחנך האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג, שהיה מתקן הספורט הראשון שעמד לרשות האוניברסיטה בקמפוס בגבעת-רם. למתקן זה נוספו אולם ספורט (1964), בריכת השחייה ואולמות סקווש (1968), 5 מגרשי טניס (בין השנים 1968-1958).[26] המרכז תוכנן בידי האדריכל יוסף קלארווין, שתכנן את תוכנית המתאר הכללית (תוכנית פרישת הבניינים וחלוקת האזורים - לא הבניינים עצמם) של קמפוס גבעת רם, כולו. החל משנת 1986 מנהלת את מרכז הספורט "עמותת הספורט על-שם הווארד קוסל".

גלריה קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)


קמפוסים נוספים

קמפוס עין כרם

בניין בית הספר לרפואה, קמפוס בית החולים הדסה עין כרם

קמפוס כין כרם של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה עין כרם נבנו יחדיו, זה לצד זה, באותו הסגנון. חלק ממבניהם משותפים. לאחר מלחמת העצמאות, כשקמפוס הר הצופים הפך קשה לשימוש, תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל יוסף נויפלד[27] ובנובמבר 1954 נחתם הסכם עם סולל בונה על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה.[28] עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה.[29] בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה.[30]

פקולטאות

קמפוס רחובות

קמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות

קמפוס מרכז וולקני (ראשון לציון)

מרכזים, משרדים ויחידות

מעמדה באקדמיה הבינלאומית

ערך מורחב – דירוג מוסדות להשכלה גבוהה

לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומי והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. דירוג ה-Times Higher Education מיקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-93 בשנת 2008, במקום הגבוה ביותר בין אוניברסיטאות המזרח התיכון.[31] לפי דירוג שנחאי היא דורגה בשיאה במקום ה-53 בעולם (2012), ונכון לשנת 2019 היא בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם.[32] האוניברסיטה העברית היא הראשונה מבין האוניברסיטאות בישראל שנכנסה לרשימת המאה. בדירוג זה דורגה האוניברסיטה בשנת 2012 גם:

כמו כן רשמה האוניברסיטה הישגים מרשימים נוספים:

בשנת 2015 דורגה האוניברסיטה העברית על ידי המרכז לדירוג אוניברסיטאות העולם (CWUR) במקום ה-23 בעולם. בשנת 2019 דורגה האוניברסיטה, על ידי אותו מרכז, במקום ה-62.

ספריות האוניברסיטה

ערך מורחב – ספריות האוניברסיטה העברית

מערך הספריות של האוניברסיטה, השוכן בארבעת הקמפוסים שלה, כולל עשר ספריות, שבאוספן (2012) למעלה מ-2.5 מיליון פריטים, עשרות אלפי כותרי כתבי עת (מרביתם אלקטרוניים) ומאות מאגרי מידע אלקטרוניים.

תוכניות לימודים

תוכניות לימודים ייחודיות לתואר ראשון

תוכנית לימודים נוספת המיועדת לתלמידי התואר הראשון היא תוכנית אבני פינה. מדובר בתוכנית העשרה אקדמית נסיונית שהחלה פעילותה בשנת תש"ע, על בסיס תוכניות דומות הנהוגה ברבות מהאוניברסיטאות בארצות הברית, המכירות בחשיבות הרחבת האופקים בתואר הראשון. מטרתה היא להקנות סל ידע בסיסי לכל סטודנט בתואר הראשון נוסף על הידע שהוא רוכש במסגרת חוג בו הוא לומד. התוכנית מחייבת את תלמידי האוניברסיטה העברית להירשם לקורסים נוספים שאינם מתחום לימודיהם, כדי להעשיר ולהרחיב את הדעת.

בראשית שנות התשעים היו תת-מסלולי לימוד במסגרת התואר הראשון בביולוגיה. הן הציעו קורסים עשירים יותר לתלמידי השנה השנייה והשלישית של תוכנית הלימודים הכללית בביולוגיה שרצו להתרכז בתחומים מסוימים יותר של הדיסיפלינה. אולם ניסיון זה לא צלח ותת מסלולי הלימוד האלה בוטלו.

תוכניות מצטיינים לתואר ראשון

באוניברסיטה כמה תוכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית אמירים (רוח), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. כל הסטודנטים בתוכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.

בנוסף על תוכניות מצטיינים אלה, קיימות תוכניות מצטיינים פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: מכפיל במשפטים – תואר כפול משפטים כלכלה ופילוסופיה, ביולוגיה (תוכנית "אתגר"), כימיה (תוכנית "אתגר"), תוכנית פסיכוביולוגיה המשותפת לפקולטות למדעי החברה ולמתמטיקה ומדעי הטבע, קוגניציה השייכת לפקולטה למדעי הרוח,פכ"ם – התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה והיסטוריה.

הלימודים האקדמיים במסגרת תוכניות המצוינות הצבאיות חבצלות ותלפיות מתקיימים באוניברסיטה העברית.

תוכניות לימודים ייחודיות לתואר שלישי

נשיאי האוניברסיטה העברית

תמונה שם שנות כהונה הערות
ד"ר יהודה לייב מאגנס 1925 - 1948 הנשיא הראשון של האוניברסיטה.

כיהן במקביל כנגיד האוניברסיטה בשנים 1925- 1935

סר אריה (לאון) סימון 1948 - 1949 ממלא מקום
פרופ' זליג ברודצקי 1949 - 1952
פרופ' בנימין מזר 1953 - 1961
פרופ' יואל רקח 1961 - 1962 ממלא מקום
ד"ר אליהו אילת 1962 - 1968
ד"ר אברהם הרמן 1968 - 1983 לימים נגיד האוניברסיטה
פרופ' דן פטינקין 1983 - 1986
פרופ' אמנון פזי 1986 - 1990
פרופ' יורם בן פורת 1990 - 1992
פרופ' חנוך גוטפרוינד 1992 - 1997
פרופ' מנחם מגידור 1997 - 2009
פרופ' מנחם בן-ששון 2009 - 2017 לימים נגיד האוניברסיטה
פרופ' אשר כהן 2017 - מכהן

נגידי האוניברסיטה העברית

על פי חוקת האוניברסיטה העברית[34] רשאים נשיא האוניברסיטה ויושב ראש חבר הנאמנים להמליץ על מינוי נגיד, שמינויו מאושר על ידי חבר הנאמנים. תפקידו של הנגיד אינו מוגדר, ועל הנשיא להגדירו בעצה אחת עם הנגיד עצמו. בעשור הראשון לקיומה כיהן ד"ר יהודה לייב מאגנס כנגיד, תפקיד שכלל את סמכויות כל שדרת הניהול הבכירה של האוניברסיטה במתכונתה הנוכחית (נשיא, מנכ"ל ורקטור), אך עם שינוי החוקה הוכפף נושא התפקיד לנשיא האוניברסיטה, וכהונתו אינה נמשכת לאחר תום כהונת הנשיא שהמליץ על מינויו (אם כי ניתן למנותו מחדש). מאז פוצל התפקיד מינתה האוניברסיטה שני נגידים בלבד, שניהם מונו עם תום כהונתם כנשיאי האוניברסיטה.

שם תקופת כהונה הערות
ד"ר יהודה לייב מאגנס 1925 - 1935 במקביל לכהונתו כנשיא
ד"ר אברהם הרמן 1983 - 1992 עד לפטירתו
פרופ' מנחם בן-ששון 2017 - מכהן

רקטורי האוניברסיטה העברית

פרופ' שמואל הוגו ברגמן
שם תקופת כהונה הערות
פרופ' שמואל הוגו ברגמן 1935 - 1938
פרופ' אברהם פרנקל 1938 - 1940
פרופ' לאון רות 1940 - 1943
פרופ' ליאו אריה מאיר 1943 - 1945
פרופ' מיכאל פקטה 1945 - 1949
פרופ' שמחה אסף 1949 - 1950
פרופ' משה שוובה 1950 - 1952
פרופ' בנימין מזר 1952 - 1961 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' יואל רקח 1961 - 1965 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' נתן רוטנשטרייך 1965 - 1969
פרופ' יעקב כ"ץ 1969 - 1972
פרופ' מיכאל רבין 1972 - 1975
פרופ' גדעון שפסקי 1975 - 1979
פרופ' רפאל משולם 1979 - 1982
פרופ' דן פטנקין 1982 - 1985 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' אמנון פזי 1985 - 1987 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' יורם בן-פורת 1987 - 1990 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' חנוך גוטפרוינד 1990 - 1992 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' יהושע בן-אריה 1993 - 1997
פרופ' מנחם בן-ששון 1997 - 2001 לימים נשיא האוניברסיטה ונגידה
פרופ' חיים רבינוביץ' 2001 - 2008
פרופ' שרה סטרומזה 2008 - 2012 האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד
פרופ' אשר כהן 2012 - 2017 לימים נשיא האוניברסיטה
פרופ' ברק מדינה 2017 - מכהן

מנכ"לי האוניברסיטה העברית

שם תקופת כהונה הערות
שלמה גינוסר 1935 - 1937 מנכ"ל
דוד ורנר סנטור 1937 - 1953 סגן נשיא ומנכ"ל
יאיר ארן 1953 - 1964 סגן נשיא למינהל ומנכ"ל
יוסף הרפז 1967 - 1975 מנכ"ל
מרדכי מירון 1975 - 1980 מנכ"ל
ישראל ברגיל 1983 - 1986 סגן נשיא ומנכ"ל
פרופ' פנחס זוסמן 1986 - 1987 סגן נשיא ומנכ"ל
פרופ' יואש ועדיה 1987 - 1991 סגן נשיא ומנכ"ל
אלי גונן 1987 - 1991 מנכ"ל משותף למינהל
פרופ' יוסף יהב 1991 - 1993 סגן נשיא ומנכ"ל
אורי ליטווין 1991 - 1992 מנכ"ל משותף לכספים
משה ויגדור 1992 - 2004 סגן נשיא ומנכ"ל
אלחנן הכהן 2005 - 2009 סגן נשיא ומנכ"ל
בילי שפירא 2009 - 2017 סגן נשיא ומנכ"ל, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד
ישי פרנקל 2017 - סגן נשיא ומנכ"ל - מכהן

חוקרים ובוגרים נודעים

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע בעולם. דוגמאות אחדות:

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרים
  • אורי כהן, ההר והגבעה – האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
  • אורי כהן, אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1967-1948, שדה בוקר: הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2019.
  • שאול כ"ץ ומיכאל הד (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1997.[36] (הספר בקטלוג ULI)
  • חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2005. (הספר בקטלוג ULI)
  • חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2009. (הספר בקטלוג ULI)
  • אסף זלצר (מחבר ועורך), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, ספר האישים: מייסדים, מעצבים וראשוני הפרופסורים לפני קום המדינה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2013.
  • דוד קרויאנקר, האוניברסיטה העברית, גבעת רם – תכנון ואדריכלות 2002-1953, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002.[37]
  • Yaacov Iram, Curricular and Structural Developments at the Hebrew University, 1928-1948, History of Universities, Vol. 11, 1992, pp. 205-241.
  • Research 2000, The Authority for Research and Development, The Hebrew University of Jerusalem 2000
עבודות גמר ודוקטור
  • דני יעקובי, בין פרטיקולריות לאוניברסליות, מדעי הרוח הכלליים באוניברסיטה העברית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2003.
  • דני יעקובי, הכשרת מורים והאוניברסיטה העברית בתקופת המנדט, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995.
  • דיאנה דולב, האדריכלות של האוניברסיטה העברית 1948-1918, עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב, 1990.
מאמרים

פתיחת האוניברסיטה ושנים ראשונות

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חיים ויצמן על האוניברסיטה העברית
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האוניברסיטה העברית

| כי מציון תצא תורה, 1940 | בית הבינה, 1944 | הבית על הגבעה, 1950 | זמן, מרחב והאוניברסיטה, 1955 | ארבעה ימים בגבעת רם, 1958 | הקמפוס החדש בגבעת רם, 1958 | הקמפוס בירושלים, 1960 | השכלה - הדיבר העיקרי, 1961 | הקמפוס בירושלים, 1966 | חוזרים להר הצופים, 1967 | מרצים וסטודנטים מדברים על הימים ההם, 1968 | האוניברסיטה בת חמישים, 1975 | שבילים אל העבר, 1995 |

  • Arieh Goren, Sanctifying Scopus: Locating the Hebrew University on Mount Scopus, in Elishiva Carlebach, John M. Efron, David N. Myers (eds.), Jewish History and Jewish Memory: Memory: Essays in Honor of Yosef Hayim Yerushalmi, Hanover and London, 1998, pp. 330-347.
  • זכתה לתואר: דירוג מחמיא ב"טיימס" לאוניברסיטה העברית, באתר ישראל היום

הישגים אקדמיים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תש"ף, נספח 4
  3. ^ יעקב וַרמן, ‏קרוליין אמילי גריי היל: הציירת האוריינטליסטית מהר הצופים, קתדרה 112, תמוז תשס"ד, עמ' 94-95
  4. ^ אבן הפנה לאוניברסיטה העברית בארץ ישראל, העברי, 31 ביולי 1918
  5. ^ "יריית אבן הפינה" כפי שזה נקרא אז (אתר האוניברסיטה העברית) וכן: כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל תרע"ח-תרצ"ו 1917–1935, בעריכת ימימה רוזנטל, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 19
  6. ^ תום שגב, ימי הכלניות, עמ' 67-66
  7. ^ הרצאת הפר' איינשטיין על הר הצופים, הארץ, 11 בפברואר 1923
  8. ^ תום שגב, ימי הכלניות, עמ' 168-167
  9. ^ צבי אל-פלג, מנקודת ראותו של המופתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה, עמ' 165
  10. ^ תום שגב, ימי הכלניות, עמ' 180-179
  11. ^ טל לוי, 1.4.1925 טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית, באתר הארץ, 1 באפריל 2009
  12. ^ חוגי ההוראה הראשונים באוניברסיטה העברית, The Avraham Harman Institute of Contemporary Jewry,‏ באתר האוניברסיטה העברית בירושלים(הקישור אינו פעיל, 17.10.2019)
  13. ^ הערך: האוניברסיטה העברית, האנציקלופדיה העברית, כרך ו' (ארץ ישראל), עמ' 1029.
  14. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: בן דוד, משה עמוד 123
  15. ^ בצלאל ברשאי, ‏האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925–1933, קתדרה 53, תש"ן, עמ' 107
  16. ^ צעד ראשון של האוניברסיטה העברית להקמת בית ספר לרפואה, הצופה, 23 ביולי 1946
  17. ^ נתן פיינברג, לתולדות הפקולטה למשפטים, משפטים, תשרי תשל"ו-1975, עמ' 233–241. (פורסם קודם לכן ב"האוניברסיטה", יולי 1966).
  18. ^ יחיאל לימור, סלקציה בקבלת תלמידים במדעי החברה תונהג החל מהשנה הבאה בירושלים, מעריב, 22 בדצמבר 1969
  19. ^ דטל, ליאור (2018-02-28). "700 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית: המבצע להצלת הפנסיה התקציבית של המרצים". TheMarker. נבדק ב-2018-03-13.
  20. ^ "האוניברסיטה העברית חוגגת 90 שנים", אפריל 2015
  21. ^ מתן תעודות הגמר לגומרים הראשונים של האוניברסיטה העברית, עיתון הארץ, 26 בינואר 1932.
  22. ^ דוד קרוינקר, ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה, הוצאת ביתן זמורה, 1988.
  23. ^ 465 סטודנטים ילמדו מפברואר על הר־הצופים, דבר, 12 בינואר 1969
  24. ^ דליה מזורי, הסתדרות הסטודנטים בבירה תאבק נגד העלאת שכר הדירה במעונות, מעריב, 9 באוקטובר 1972
  25. ^ האוני' העברית מקימה חממת סטארט-אפ - במעונות, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2001
  26. ^ לרחוץ או לא לרחוץ בשבת בבריכה החדשה בירושלים, מעריב, 18 בנובמבר 1968
  27. ^ תכנון המרכז הרפואי לשלב הביצוע, הצופה, 19 באפריל 1954
  28. ^ יוחל בהקמת בי"ס לאחיות בבירה, על המשמר, 26 בנובמבר 1954
  29. ^ הוחל בהקמת המרכז הרפואי בהרי ירושלים, דבר, 4 במרץ 1953
  30. ^ ועדת הבצוע, המרכז הרפואי של הדסה, על המשמר, 31 באוקטובר 1955
  31. ^ World Ranking 2008: The Top 200 World Universities,‏ October 2008.
  32. ^ דירוג שנגחאי של האוניברסיטה העברית
  33. ^ ראו כאן
  34. ^ חוקת האוניברסיטה העברית
  35. ^ נבחרה על ידי כתב העת היוקרתי Nature לאחת מארבעת המדענים הצעירים המבטיחים בעולם
  36. ^ ביקורת: מנחם קליין, ‏עם מי כרתה האוניברסיטה העברית ברית מילים?, קתדרה 89, אוקטובר 1998, עמ' 166-155
  37. ^ ביקורת: דיאנה דולב, אלבום, לא מחקר ביקורתי, באתר הארץ, 16 במרץ 2003


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל • האוניברסיטה העברית בירושלים • מכון ויצמן למדע • אוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביב • אוניברסיטת חיפה • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב • האוניברסיטה הפתוחה • אוניברסיטת אריאל בשומרון • אוניברסיטת רייכמן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

האוניברסיטה העברית בירושלים31769696Q174158

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=האוניברסיטה_העברית_בירושלים&oldid=2816009"