רוג'ר דויד קורנברג
 | |
| לידה | 24 באפריל 1947 (גיל: 77) |
|---|---|
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לכימיה בשנת 2006 |
| הערות | יהודי. בנו של ארתור קורנברג. |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי | |
רוג'ר דויד קורנברג (באנגלית: Roger D. Kornberg; נולד ב-24 באפריל 1947 בסנט לואיס שבמיזורי) הוא מדען יהודי אמריקאי לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 "על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי", כלומר התהליך באמצעותו DNA הופך לRNA. אביו, הביוכימאי ארתור קורנברג, שהיה גם הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1959.
תולדות חייו
רוג'ר הוא הבן הבכור משלושה, להוריו ארתור וסילבי קורנברג, שהייתה אף היא ביוכימאית שעבדה עם בעלה. קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1967 ודוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1972. השלים תקופת פוסט-דוקטורט במעבדות מכון המחקר הרפואי לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. בשנת 1976 הצטרף לסגל המרצים של בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, במחלקה לכימיה ביולוגית. קורנברג חזר לאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1978 כפרופסור במחלקה לביולוגיה מבנית. הוא כיהן כראש המחלקה בין השנים 1984–1992. הוא משמש כפרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד.
מחקריו
בשנות ה-60, עבד קורנברג עם הארדן מקקונל, עמו גילה את תנועת ה"פליפ-פלופ" ואת התנועה הלאטרלית של הפוספוליפידים בממברנה ביולוגית. בשנות ה-70, כשעשה את הבתר-דוקטורט, עבד קורנברג עם אהרון קלוג, וגילה שהנוקלאוזום הוא הבסיס לאריזת הכרומוזומים של איקריוטיים.
רוג'ר קורנברג היה הראשון ליצור תמונה ממשית של הדרך שבה תהליך השעתוק עובד ברמה המולקולרית בקבוצה חשובה של אורגניזמים הקרויים איקריוטיים (אורגניזמים שלתאיהם גרעין מוגדר היטב). יונקים, ובהם המין האנושי, נכללים בקבוצה זו, כמו גם שמרים. תהליך השעתוק הוא תהליך מרכזי בביוכימיה בפרט ובביולוגיה בכלל ומהווה נדבך בדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית. בתהליך זה נוצר RNA שמתורגם לחלבון, שמשמש לתפקידים ביולוגיים רבים בתא.
קורנברג, בעבודותיו על שמרים, הצליח ליצור תמונות מולקולריות מפורטות של RNA פולימראז II בפעולה ב-2001 באמצעות קרני X. הממצאים תרמו להבנת הפעולה של הקומפלקס, וכך את השגיאות שיש בתהליך, שגיאות הגורמות למחלות שונות ובהן סרטן ומומים ומחלות מולדות רבות.
קורנברג הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית והאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנת 1997 הוא זכה בפרס הארווי של הטכניון בחיפה, ובשנת 2006 בפרס נובל לכימיה על מחקריו.
משפחתו
אחיו הצעיר של רוג'ר קורנברג, תומאס ביל קורנברג, גילה DNA פולימראז II ו-III בשנת 1970 ומשמש היום כביוכימאי באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. בשנת 1959, אביהם, ארתור קורנברג זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו על ההליך שבו מידע עובר ממולקולת DNA אחת לאחרת. משפחת קורנברג היא השישית בהיסטוריה של פרס נובל שבה אב ובן זוכים בפרס.
קורנברג נשוי מספטמבר 1984 לגנטיקאית הישראלית יהלי לורך (כיום פרופסור מחקר לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד), בתו של ההיסטוריון והדיפלומט נתנאל לורך, שאותה פגש בעת השתלמותה באוניברסיטת סטנפורד. קורנברג ואשתו עורכים מדי קיץ מחקרים במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית.
קישורים חיצוניים
- רוג'ר דויד קורנברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- דף המעבדה של קורנברג באוניברסיטת סטנפורד (באנגלית)
- זכייתו של קורנברג בפרס הארווי
- על זכיית קורנברג בפרס נובל באתר אוניברסיטת סטנפורד (באנגלית)
- אורי פסובסקי, בחר בעיה גדולה, עם אופק אינסופי, באתר כלכליסט, 9 ביולי 2015
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) | |
22947580רוג'ר דויד קורנברג
- זוכי פרס נובל לכימיה
- זוכי פרס נובל יהודים
- ביוכימאים אמריקאים
- ביוכימאים יהודים
- יהודים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת סטנפורד
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- ביולוגים מולקולרים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי אוניברסיטת הרווארד
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת סטנפורד