מימי אייזנשטדט
| ענף מדעי | קרימינולוגיה |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| מוסדות | האוניברסיטה הפתוחה |
מימי אייזנשטדט (נולדה ב-25 בספטמבר 1956) היא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, במכון לקרימינולוגיה שבפקולטה למשפטים וכן בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. באוקטובר 2018 נבחרה לתפקיד נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, והיא האדם התשיעי המאייש את התפקיד.[1][2] אייזנשטדט גם לימדה, במהלך השנים (במעמד של פרופ' אורח), באוניברסיטאות בקנדה, בארצות הברית ובשוודיה.
תולדות חיים
מימי אייזנשטדט (לבית קטקו) נולדה בירושלים, להורים שעלו מניו זילנד, וגדלה בשכונת רחביה. למדה בגימנסיה רחביה (סיימה ב-1974) ושירתה בצבא בחיל המודיעין.
בשנת 1977 לאחר סיום שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון בחינוך ובספרות ושפה ערבית באוניברסיטה העברית (סיימה ב-1980). בהמשך, למדה לתואר שני בקרימינולוגיה במוסד זה (סיימה ב-1984). את עבודת המ.א. שלה, בנושא התנהגות סוטה בבתי הספר, כתבה בהדרכתו של סטנלי כהן.[3] בהתייעצות עם כהן, היא נסעה בשנת 1985 כדי להמשיך את לימודיה לתואר שלישי באוניברסיטת סיימון פרייזר (אנ') בוונקובר שבקנדה.[4] עבודת הדוקטור שלה עסקה בשיקולים בריאותיים ומוסריים שהנחו את האסדרה של צריכת האלכוהול בקנדה בין השנים 1871–1925.[5] היא סיימה את לימודי התואר שם בשנת 1992.
לאחר חזרתה לישראל, התמנתה בשנת 1994 כחברת סגל בדרגת מרצה באוניברסיטה העברית, כשחלק ממשרתה הוא במכון לקרימינולוגיה שבפקולטה למשפטים, וחלק הוא בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית על-שם פאול ברוואלד. היא עלתה בסולם הדרגות האקדמי: ב-2002 מונתה למרצה בכירה, ב-2008 מונתה לפרופסור חבר, וב-2011 מונתה לפרופסור מן המניין.
ב-2018, התמנתה, כאמור, לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, והחליפה בתפקיד את פרופ' יעקב מצר.
מחקר
המחקר של אייזנשטדט נטוע בתחומי הקרימינולוגיה, הסוציולוגיה (והסוציולוגיה של המשפט) והעבודה הסוציאלית. הוא סובב סביב מדיניות חברתית, מדינת הרווחה הישראלית ואוכלוסיות בסיכון. ההתמקדות המחקרית היא בחיתוך בין מגדר לבין נושאי המחקר הספציפיים (כמו עבריינות נוער, מאסר וכו'). אייזנשטדט מגיעה למסקנותיה המחקריות תוך שימוש בשיטות מחקר איכותניות.
נושאים עיקריים בהם עסקה במחקריה:
- השיקולים המוסריים והבריאותיים בחקיקה נגד צריכת משקאות אלכוהוליים (בהתבסס על עבודת הדוקטורט לשלה).
- עבריינות של נשים.
- "כאבי המאסר"/ השפעות המאסר בקרב נשים-אסירות בישראל. מחקרה על נשים אסירות נסב על אסירות בכלא נווה-תרצה, שהוא הכלא היחיד בישראל לנשים.[6]
- שיקולים חברתיים בחקיקה הישראלית בתחום בריאות הנפש.
- גישות שונות להבניית חברתית של תופעת עבריינות הנוער בתקופה שלפני הקמת המדינה.
- החקיקה הישראלית לגבי התעללות בקטינים.
- אמהות יחידניות בישראל.
תפקידי ניהול אקדמי
במקביל לעיסוקה במחקר, מילאה אייזנשטדט כמה תפקידי ניהול אקדמי במסגרת האוניברסיטה העברית, ואלו הבולטים שבהם:
בשנים 2006–2009 הייתה סגנית ראש המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים.
בשנים 2007–2009 כיהנה כיו"ר מרכז לייפר ללימודי האשה והמגדר.
בשנים 2009–2010 הייתה ראש המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים.
בשנים 2010–2015 הייתה מנהלת בית הספר לתלמידים מחו"ל על שם רוטנברג.
בשנים 2015–2018 כיהנה כדיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית.
כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה
עם כניסתה לתפקידה כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה הביעה אייזנשטדט דעה, כי שיטת ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה המבוססת על קבלה ללא תנאים מוקדמים, ועל הוראה מרחוק, רלוונטית יותר מאשר בעבר. דעה זו התחזקה אצלה על רקע משבר הקורונה.[7]
בתקופת כהונתה, התקבל אישור עקרוני מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח באוניברסיטה הפתוחה מסלול לימודים לתואר שלישי בתחום של חינוך, טכנולוגיות ומערכות למידה. עם קבלת האישור, אמרה איזנשטדט כי מדובר באבן דרך משמעותית לאוניברסיטה הפתוחה.[8]
עיסוקים נוספים
אייזנשטדט כיהנה כחברת מערכת וכעורכת שותפה בכתבי עת מרכזיים העוסקים בקרימינולוגיה ובמשפט. היא עורכת שותפה עם פרופ' תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה, של כתב העת "מגמות", כתב עת בין תחומי במדעי החברה. כמו כן, היא כיהנה כנשיאה של האגודה הישראלית למשפט וחברה.
ספריה
- מימי אייזנשטדט, מיכל סופר ועודדה שטיינברג, בכלא אני נחה: נשים מבעד לחומות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
- מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק (עורכים), העצמה במשפט, תל-אביב: הוצאת נבו, 2008
- מימי אייזנשטדט וג'ון גל (עורכים), נגישות לצדק בישראל, ירושלים: מרכז טאוב, 2009
- Mimi Ajenstadt and John Gal (eds.) (2010). Children, Families and Women In the Welfare Mediterranean Countries. Springer, Dordrecht, The Nederlands.
מאמרים נבחרים שכתבה
נכון לשנת 2021, כתבה אייזנשטדט כ-50 מאמרים מדעיים.
להלן כמה ממאמריה הנבחרים:
- מימי אייזנשטדט, זאב רוזנהק, הפרטה ודפוסי מעורבות חדשים של המדינה: תוכנית הסיעוד בישראל, ביטחון סוציאלי, מס' 60, יולי 2001, עמ' 113–128.
- מימי אייזנשטדט, האם המושג "מסוכנות" מסוכן?, ביטחון סוציאלי, מס' 75, דצמבר 2007, עמ' 65–88.
- מימי אייזנשטדט, ג'וני גל, אלון שפירא, לקראת מדיניות מבוססת ממצאים: סקירה שיטתית של תוכניות להתמודדות עם אבטלה בישראל, סוציולוגיה ישראלית, כרך ט, חוברת 1, 2007. עמ' 41–70.
- מימי אייזנשטדט, מונה חורי-כסאברי, ההקשר התרבותי של מדיניות הענישה כלפי קטינים בישראל, ביטחון סוציאלי, מס' 92, אוקטובר 2013. עמ' 9–32.
- Ajzenstadt, Mimi and Zeev Rosenhek (2000) “Privatization and new Modes of State Intervention: The Long-Term Care Program in Israel.” Journal of Social Policy. 29(2): 247–262.
- Ajzenstadt, Mimi (2001) "The Construction of Juvenile Delinquency in Light of Normality, Palestine 1922–1944.” Megamot. 41(1–2): 71–96.
- Ajzenstadt, Mimi (2002) “Crime, Social Control and the Process of Social Classification: Juvenile Delinquency/Justice Discourse in Israel, 1948–1970.” Social Problems. 49 (4)::585–604.
- Ajzenstadt, Mimi (2009) "The Relative Autonomy of Women Offenders' Decision-Making." Theoretical Criminology. 13(2): 201–225.
- Ajzenstadt, Mimi and Assaf Shapira (2012) "The Socio-Legal Construction of Otherness under a Neo-Liberal Regime: The Case of Foreign Workers in the Israeli Criminal Courts." British Journal of Criminology. 52: 685–704.
- Ajzenstadt, Mimi and Mona Khoury-Kassabri (2012) "The Cultural Context of Juvenile Justice Policy in Israel." Journal of Social Policy. 1–18.
חיים אישיים
נשואה למיכאל (המתאם האמנותי של האופרה הישראלית), ולהם בן (עדו אייזנשטדט, שהיה סייף מצטיין) ובת (עדי). המשפחה התגוררה בשכונת גילה בירושלים.
קישורים חיצוניים
- ליאת רון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה: "נשים נכנסות לשלבים הראשונים של הדוקטורט ונתקעות", באתר גלובס, 20 ביולי 2019
ליאור דטל, האוניברסיטה הפתוחה תעניק תואר שלישי. "פסיכומטרי? מי צריך את זה בכלל", באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2019
גיקונומי פרק 375 – ראיון עם פרופ' מימי אייזנשטדט, סרטון באתר יוטיוב, 17 בנובמבר 2020- מודלים חדשים בהוראה (חדשנות בהוראה), בביצוע פאנל בהשתתפות פרופ' מימי אייזנשטדט ובכירים נוספים במערכת ההשכלה הגבוהה, סרטון באתר יוטיוב, 4 ביולי 2021
הערות שוליים
- ^ פרופ' מימי אייזנשטדט מונתה לתפקיד הנשיאה התשיעית של האוניברסיטה הפתוחה, באתר טלנירי, 14 במאי 2018
- ^ רשויות האוניברסיטה הפתוחה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
- ^ מימי אייזנשטדט, ההתייחסות בישראל להתנהגות סוטה בבתי הספר כבעיה חברתית, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך בקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית/המכון לקרימינולוגיה, 1984
- ^ קורות חיים של אייזנשטדט, באתר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
- ^ The Medical-Moral Economy of Regulations: Alcohol Legislation in B.C., 1871–1925. Criminology, Simon Fraser University, Vancouver, Canada. Adviser: John Lowman.
- ^ מימי אייזנשטדט, מיכל סופר ועודדה שטיינברג, בכלא אני נחה: נשים מבעד לחומות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
- ^ היום שאחרי המגפה, באתר mako, 3 באפריל 2020
- ^ ליאור דטל, המל"ג אישרה: תואר שלישי באוניברסיטה הפתוחה, באתר דה-מארקר, 19.01.2021
| נשיאי האוניברסיטה הפתוחה | |
|---|---|
|
- בוגרות גימנסיה רחביה
- בוגרי גימנסיה רחביה
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בקנדה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: עבודה סוציאלית
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- נשיאי האוניברסיטה הפתוחה
- מדענים ישראלים
- ישראליות שנולדו ב-1956
- ישראלים שנולדו ב-1956