מרדכי עליאש
 | |||||||
| לידה |
16 ביולי 1892 כ"א בתמוז תרנ"ב אומן, אוקראינה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1950 (בגיל 57) כ"ב באדר תש"י לונדון, בריטניה | ||||||
| תאריך עלייה | 1919 | ||||||
| |||||||
| |||||||
מרדכי עליאש (אֶליאש) (כ"א בתמוז תרנ"ב, 16 ביולי 1892 - כ"ב באדר תש"י, 11 במרץ 1950) היה משפטן, איש ציבור ודיפלומט בימי היישוב וראשית מדינת ישראל. כיהן כציר הראשון של מדינת ישראל בבריטניה.
קורות חייו
עליאש נולד בעיר אומן שבאוקראינה בשנת 1892 לעקיבא ורחל[1]. התחנך בישיבות ורכש את השכלתו המשפטית בבית ספר למשפטים בירוסלאבל ובאוניברסיטאות ברלין ואוקספורד. הוא היה בעת ובעונה אחת איש המערב ואיש המסורת. עלה לארץ ישראל בשנת 1919. עם עלייתו ועד לשנת 1920 שימש כמזכיר הכללי של ועד הצירים בראשותו של מנחם אוסישקין. בנובמבר 1921 הגן יחד עם הארי סאקר על שלושת הנאשמים היהודים שהואשמו בזריקת פצצות על הערבים שתקפו את רחוב היהודים במהלך מאורעות ב' בנובמבר תרפ"ב[2].
מרדכי עליאש התגורר בירושלים והפך להיות מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. היה יושב ראש הסתדרות עורכי הדין (הגוף שקדם ללשכת עורכי הדין). בין המתמחים שעבדו אצלו היו יצחק אולשן, לימים נשיא בית המשפט העליון שהצטרף בשנת 1927 למשרדו של עו"ד עליאש בירושלים, בנימין הלוי[3], גם הוא לימים שופט בית המשפט העליון והשופט שמעון אגרנט, לימים נשיא בית המשפט העליון.
ד"ר עליאש, שהיה שומר מסורת, היה ממייסדי בית הכנסת המרכזי ישורון בירושלים[4].
כציוני נלהב, הרבה עליאש להעניק שירות משפטי למוסדות היישוב, שימש כיועץ משפטי של הוועד הלאומי ופרקליטם של רבים מחבר ארגון "ההגנה". עליאש שימש גם כיועץ המשפטי של הרבנות הראשית[5]. פעל בשליחויות של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, גוף שהיה משרד החוץ של המדינה שבדרך. בשנת 1929 הופיע בשם כנסת ישראל בפני ועדת הכותל שהקימו הבריטים בעקבות מאורעות תרפ"ט, ולקראת סיום המנדט הבריטי הופיע בשנים 1945–1947 בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.
ביתו בירושלים היה בית-ועד לחברה הגבוהה והתארחו בו בצוותא פקידים בכירים של הממשל המנדטורי עם בני האריסטוקרטיה הערבית ומנהיגי היישוב.
בשנת 1949 נתמנה לציר ישראל הראשון בבריטניה. הוא נפטר במרץ 1950, בעודו מכהן כציר ישראל בלונדון[6], ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים, בהלוויה רבת משתתפים בנוכחות אישי ציבור רבים[7]. לאחר מלחמת ששת הימים הועתק קברו להר הזיתים, לצד קברי משפחתו.
הוא היה נשוי לפרידה (נפטרה בשנת 1938), ולשניים היו בן ובת.
כפר מרדכי קרוי על שמו, וכן רחובות במרכז ירושלים ובבאר שבע.
לקריאה נוספת
- הרב משה צבי נריה, 'מרדכי אליאש (עליאש)', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 300-307.
קישורים חיצוניים
- דיוקנו באוסף הארכיון הציוני המרכזי באתר ספריית אוניברסיטת הרווארד
- עו"ד מ. עליאש: ציר ישראל בלונדון, מעריב, 13 בפברואר 1949
- מרדכי עליאש, דבר, 12 במרץ 1950 (עם מותו)
- האיש שהבהיר את האוירה בערפל הלונדוני: דר. עליאש, "צעיר הצירים" באנגליה, שרכש מקום מכובד בסגל הדיפלומטי – איננו, מעריב, 12 במרץ 1950
- י. ר., מרדכי עליאש ז"ל, הד-המזרח, 17 במרץ 1950 (הספד)
- ישראל רייכרט, ד"ר מרדכי עליאש (שנה למותו), דבר, 28 בפברואר 1951
- יוסף יואל ריבלין, צור מחצבתו של מרדכי עליאש (למלאת שלשים לפטירתו), הד-המזרח, 21 באפריל 1950
- ההיסטוריה של מערכת השיפוט בא"י המנדטורית באתר קהילת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
- תמונות מהלווייתו. מאתר ספריית אוניברסיטת הרווארד.
- בי. בי. סי פתח שידוריו בעברית, הארץ, 31 באוקטובר 1949
- ארכיון אוסף ועדת החקירה לעניין מאורעות תרפ"א., בספרייה הלאומית. מרדכי אליאש מונה לאחר פרעות תרפ"א לנהל את המשפטים שנוהלו כנגד גורמים שונים שהיו מעורבים בפרעות, וכן לנהל את ועדת החקירה שהוקמה לבדיקתן.
הערות שוליים
- ^ אליעזר רבלין, 'על קברו של ר' עקיבא עליאש ז"ל'', דואר היום, 30 ביוני 1933, עמ' 7.
- ^ משפט הנאשמים במארעות ב' נובמבר, דואר היום, 23 בנובמבר 1921
- ^ שופט שלום יהודי חדש, דבר, 15 בספטמבר 1938
- ^ בביהכנ"ס ישורון, דואר היום, 30 בדצמבר 1924
- ^ נתן ברון ועמיחי רדזינר, צוואה גורלית: המאבקים על הירושה של "הרוטשילד מעדן", האומה, גיליון 200, חורף תשע"ו–2015, עמ' 173
- ^ גופת מ. עליאש תוטס הלילה לישראל, מעריב, 12 במרץ 1950, המשך
- ^ ג. צימרמן, ארון מ. עליאש ז"ל מגיע היום אחה"צ ללוד, מעריב, 13 במרץ 1950
מחר לוייתו של ד"ר מ. עליאש, דבר, 13 במרץ 1950
מ. עליאש – למנוחת־עולם, דבר, 15 במרץ 1950
ירושלים חולקת כבוד אחרון לדר. מ. עליאש ז"ל, מעריב, 14 במרץ 1950
שגרירי ישראל בבריטניה  
| |
|---|---|
|
36025195מרדכי עליאש