מדע שימושי

מדע שימושי הוא מחקר מדעי המכוון לפתרון בעיה מעשית לתועלת האדם. מדע שימושי נבדל ממדע טהור, שמטרתו הרחבת הידע האנושי, ללא תועלת מיידית. מדע שימושי נבדל גם מהנדסה, העוסקת בניצול ידע קיים לפתרון בעיות מעשיות. פעילות בתעשייה הקרובה למדע שימושי היא פעילות של מחקר ופיתוח (R&D).

פעילות של מדע שימושי נעשית בעיקרה באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, כתוספת לפעילות המדע הטהור. יתרונו של העיסוק במדע שימושי על פני מדע טהור הוא בקלות היחסית של גיוס תקציבי מחקר מגופים חוץ-אוניברסיטאיים, כגון מערכת הביטחון ויצרני תרופות, המעריכים שיוכלו להפיק תועלת מהישגי המחקר במסגרת זו.

לואי פסטר אמר בהקשר זה: "אין קטגוריה של המדע הקרויה מדע שימושי; יש מדע וישנם היישומים שלו, הקשורים למדע כשם שהפירות קשורים לעץ שעליו צמחו"^[1].

גם ידע שהושג במסגרת מדע טהור עשוי להתגלות, ברבות השנים, כבעל היבטים מעשיים. דוגמאות אחדות לכך:

תורת היחסות פותחה לשם הבנת יסודות הפיזיקה, והובילה לתוצאות מעשיות, ובראשן אנרגיה גרעינית.
תורת המספרים נחשבה במשך מאות שנים כחסרת כל תועלת מעשית, אך בשלהי המאה העשרים התגלתה כבסיס חשוב ביותר להצפנה.

מתמטיקה שימושית היא ענף של המתמטיקה שהוא בגדר מדע טהור, אך קיבל את שמו משום שלחלק מהתוצאות שלו יש שימוש בפיזיקה, שאף היא בגדר מדע טהור, אך לתוצאותיה השפעה רבה בתחומי ההנדסה; כך שיש בהן, בסופו של דבר, תועלת מעשית.

באוניברסיטה העברית בירושלים הוקם "בית הספר למדע שימושי ולטכנולוגיה"^{[דרושה הבהרה]}, כצעד ראשון לקראת התרחבותה של האוניברסיטה להוראת הנדסה. במסגרת בית הספר ניתנו קורסים שמקורם בפקולטות המחקריות של האוניברסיטה, שיש להם חשיבות מעשית (כגון קורסים במדעי המחשב, הרלוונטיים גם להנדסת תוכנה), וכן קורסים ייחודיים לבית הספר, בתוכניות לימוד שמטרתן השתלבות של בוגרי בית הספר בתעשייה. לאחר שנים אחדות שינה בית הספר את שמו ל"בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב"^{[דרושה הבהרה]}. יחידות למדע שימושי פועלות גם באוניברסיטאות נוספות בעולם (בקלטק, למשל: Division of Engineering and Applied Science).