גדעון שפסקי
_%D7%A9%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg)
גדעון (גידי) שפסקי (28 במרץ 1932 – 10 בדצמבר 2017) היה כימאי ישראלי, שכיהן כפרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית ובשנים 1975–1979 כיהן כרקטור האוניברסיטה.
חייו
נולד בברלין לוולטר שפסקי, שהיה רופאו האישי של משה זמורה. בהיותו בן שנתיים עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. למד בתיכון בית הכרם (מחצית משכר הלימוד מומנה על ידי זמורה, לאחר מות האב בחטף). בראשית שנות החמישים למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית וקיבל מלגה מטעם חברת החשמל[1]. שפסקי קיבל תואר שני מהאוניברסיטה העברית ב-1956 וסיים דוקטורט ב-1960, באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופסור גבריאל שטיין.
לאחר מספר שנים פוסט דוקטורט מחוץ לישראל מונה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית שנת 1964, ובשנת 1966 הוא הועלה לדרגת פרופסור חבר בכימיה פיזיקלית[2]. בשנת 1970 מונה לפרופסור מן המניין.
שימש כמנחם של מדענים רבים, כולל חתן פרס ישראל לכימיה אברהם ניצן.
בתחילת שנות השבעים היה יושב ראש המועצה המתאמת של ארגוני הסגל במוסדות להשכלה גבוהה[3]. במסגרת זאת התעמת עם מנכ"ל האוניברסיטה, יוסף הרפז[4]. במאי 1975 נבחר ברוב גדול של סגל האוניברסיטה לתפקיד רקטור האוניברסיטה[5], בחירה שהתפרשה כהתנגדות להרפז[6]. שפסקי כיהן כרקטור עד 1979 והוחלף על ידי פרופסור רפאל משולם[7].
בשנים האחרונות לחייו עסק בניתוח ממצאים בנושא דירוג מוסדות אקדמיים[8] ובתנאי המחקר של מדענים בישראל. בנוסף, היה פעיל בתנועת "אני ישראלי".
בן 85 במותו. הותיר אחריו רעיה ושתי בנות[5]. ב-11 בדצמבר 2017 נטמן בבית העלמין שבקיבוץ עינת.
הערות שוליים
- ^ חברות ישראליות העניקו סטיפנדיות, על המשמר, 13 באוגוסט 1954
- ^ מינויים והעלאות באוניברסיטה, מעריב, 8 באוגוסט 1966
- ^ דוד מושיוב, מתחילה השביתה באוניברסיטאות, דבר, 10 ביוני 1973
תביעה נגד האוניברסיטה העברית בגלל אי העברת תמיכות, דבר, 22 בינואר 1975 - ^ אהרון גבע, איך מנהלים אוניברסיטה, דבר, 5 במאי 1975
- ^ 5.0 5.1 פרופ' ג. שפסקי - רקטור האוניברסיטה העברית, דבר, 8 במאי 1975
- ^ מנכ"ל האוניברסיטה העברית עומד לפרוש מתפקידו, דבר, 9 במאי 1975
- ^ פרופ' משולם רקטור האוניברסיטה העברית, דבר, 1 באוגוסט 1979
- ^ יובל דרור, כוכבים בחלל, צולעים ברפואה, באתר "הידען", 23 ביולי 2004
