הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
 | |
| בית דוד וולפסון, אחד מבנייני הפקולטה למשפטים |
הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
היסטוריה
הקמת הפקולטה הייתה חלק מהתוכנית של ההסתדרות הציונית להקמת בית ספר גבוה למשפט כחלק מאוניברסיטה עברית. מסיבות שונות, נדחה יסודה עד לאחר הקמת המדינה. לאחר הכנות מרובות, החלו הלימודים בפקולטה למשפטים וטקס החנוכה שלה נערך בשנת הלימודים תש"י, ביום 28 בנובמבר 1949[1], בבנייני רטיסבון, ששימשו אכסניה לפקולטה עד סוף 1958.
דור המייסדים של הפקולטה כלל שורה של משפטנים בעלי שם עולמי שעלו לישראל לפני מלחמת העולם השנייה או אחריה. ביניהם ניתן למנות את גד טדסקי, אבי המשפט האזרחי בישראל, בנימין אקצין ויצחק קלינגהופר, שהניחו את היסודות למשפט הציבורי ובכך תרמו תרומה מכרעת לפיתוח הדמוקרטיה הישראלית הצעירה; נתן פיינברג שייסד את לימודי המשפט הבינלאומי ואחרים. אליהם הצטרף לאחר מכן, בתחילת שנות הששים, גם שניאור זלמן פלר, שעלה מרומניה והניח את היסודות למשפט הפלילי הישראלי המודרני. לצדו של דור המייסדים צמח דור צעיר של מורים צעירים, בוגרי הפקולטה, שקנה לו עד מהרה מוניטין אקדמי בעולם והפך לנותן הטון בעולם המשפט בישראל.
במשך 25 שנים, עד שנת 1969, הייתה הפקולטה המוסד המורשה היחיד להוראת משפטים בישראל. משנת 1959 עד 1969 פעל בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה כשלוחה של הפקולטה בתל אביב. בשנת 1969 בוטל הסדר זה, ובית הספר זכה לעצמאות כפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לימים, הוקמו עוד שתי פקולטאות למשפטים ללימודי משפט בישראל, בבר-אילן ובחיפה, ולצדן פועלים כיום גם מספר בתי ספר למשפטים במכללות פרטיות.
מבנים
לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה הפקולטה למשפטים הראשונה מבין יחידות האוניברסיטה שהעתיקה את משכנה להר הצופים. מעבר מהיר זה אפשר לה להיות משוכנת במבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה ששימשו אותה לפני ניתוק הר הצופים מן הרצף הטריטוריאלי של מדינת ישראל במלחמת העצמאות. עם חזרתה, שוכנה הפקולטה בבניין וולפסון (שנחנך בשנת 1930 ובו שכנה הספרייה הלאומית עד מלחמת העצמאות), ובבניינים סמוכים שנבנו בשנות ה-70.
בבניין ממוקמת הספרייה למשפטים ע"ש ברנרד ג' סגל של הפקולטה.
תוכניות לימודים
הפקולטה מציעה מספר תוכניות לימוד, בכל התארים:
- תואר ראשון (LLB) - בוגר במשפטים. הלימודים יכולים להיות לתואר חד-חוגי, או דו-חוגי בשילוב עם חוגים אחרים באוניברסיטה. בנוסף, קיימות תוכניות מואצות של לימודי התואר הראשון יחד עם לימודים לתואר שני (מוסמך) במשפטים, בקרימינולוגיה, או במנהל עסקים. כמו כן, יש לסטודנטים אפשרות ללמוד סמסטר אחד בחו"ל, במסגרת תוכניות לחילופי סטודנטים של הפקולטה, בין היתר עם אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה.
- תואר בוגר בקרימנילוגיה
- תואר שני (LLM) - מוסמך במשפטים. מסלול הלימודים יכול להיות לא מחקרי או מחקרי, בתוכנית כללית או עם אחת מההתמחויות הבאות:
- משפט ציבורי
- משפט בינלאומי
- משפט פרטי ומסחרי
- קניין רוחני וטכנולוגיה
- משפט פלילי
- משפט עברי
- תואר שני בקרימינולוגיה - באחד מהמסלולים הבאים:
- תואר מוסמך במסלול מחקרי
- תואר מוסמך במסלול עיוני
- תואר מוסמך במסלול אכיפת חוק - נועד לבעלי תפקידים במערכת הפיקוח ואכיפת החוק.
- תואר מוסמך במסלול פורנזי (מחקרי או עיוני)
- תואר שלישי (LLD) - דוקטור למשפטים
- תואר שלישי בקרימינולוגיה
פעילות אקדמית
הפקולטה היא המוסד האקדמי המוביל בישראל למחקר ולחינוך משפטי, ומהמובילים בעולם. בין היתר פועלים בה פורומים אקדמיים לשיח ומחקר, מכונים ומרכזים וכן מתקיימים כנסים, אירועים ושיתופי פעולה בין אוניברסטאיים בארץ ובחו"ל.
מכונים ומרכזי מחקר
בפקולטה פועלים שורה של מכונים ומרכזים, אשר מארגנים מגוון פעילויות אקדמיות, וביניהם:
- האגודה הישראלית למשפט פרטי
- המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט
- המכון לחקר המשפט העברי
- המכון לקרימינולוגיה
- המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון
- התכנית לצדק מעברי
- מכון סאקר
- מרכז המחקר להגנת הסייבר - תוכנית סייבר ומשפט
- מרכז מינרבה לזכויות האדם
- מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי
כתבי עת
הפקולטה מוציאה לאור פרסומים שונים וביניהם:
- כתב העת "משפטים"
- כתב העת "חוקים"
- Israel Law Review
- Jerusalem Review of Legal Studies.
קליניקות משפטיות
בתוך הפקולטה פועל המרכז לחינוך משפטי קליני, על מנת לשלב את הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת התהליך החינוכי המשפטי באופן שיפתח אצל הסטונדטיות והסטודנטים מחויבות לקהילה ורגישות חברתית, וכן ימחיש להם באופן מעשי את הפער שבין התיאוריה המשפטית לפרקטיקה. המרכז מטפל בכ-700 פניות מדי שנה, מקדם פרויקטים לשינוי מדיניות, עורך כנסים וימי עיון, מעביר סדנאות ידע לקהל הרחב, וכן מקיים שולחנות עגולים עם קובעי מדיניות לשינוי המצב הקיים. תשע קליניקות פועלות כיום במסגרת המרכז ומעניקות שירותים משפטיים לאוכלוסיות מוחלשות:
- הקליניקה לנשים וכלכלה
- הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי
- הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה
- הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון
- הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות
- קליניקת החפות
- הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות
- הקליניקה לזכויות בני נוער וצעירים במצבי סיכון
- הקליניקה לזכויות אדם במרכז הסייבר
דיקני הפקולטה
| מספר | שם | שנים עבריות | שנים לועזיות |
|---|---|---|---|
| 1 | נתן פיינברג | תש"י-תשי"א | 1949-1951 |
| 2 | בנימין אקצין | תשי"ב-תשי"ד | 1951-1954 |
| 3 | שלו גנוסר | תשט"ו-תשט"ז | 1954-1956 |
| 4 | בנימין אקצין | תשי"ז-תשי"ח | 1956-1958 |
| 5 | אביגדור לבונטין | תשי"ט | 1958-1959 |
| 6 | יצחק-הנס קלינגהופר | תש"ך-תשכ"א | 1959-1961 |
| 7 | בנימין אקצין | תשכ"ב-תשכ"ג | 1961-1963 |
| 8 | שלו גנוסר | תשכ"ד-תשכ"ז | 1963-1967 |
| 9 | ראובן ירון | תשכ"ח-תשל"א | 1967-1971 |
| 10 | שניאור זלמן פלר | תשל"ב-תשל"ד | 1971-1974 |
| 11 | אהרן ברק | תשל"ה | 1974-1975 |
| 12 | יצחק זמיר | תשל"ו-תשל"ח | 1975-1978 |
| 13 | קלוד קליין | תשל"ט-תשמ"א | 1978-1981 |
| 14 | יהושע ויסמן | תשמ"ב-תשמ"ד | 1981-1984 |
| 15 | יצחק אנגלרד | תשמ"ה-תשמ"ז | 1984-1987 |
| 16 | סטיבן גולדשטיין | תשמ"ח-תש"ן | 1987-1990 |
| 17 | מרדכי קרמניצר | תשנ"א-תשנ"ג | 1990-1993 |
| 18 | ברכיהו ליפשיץ | תשנ"ד-תשנ"ו | 1993-1996 |
| 19 | אוריאל פרוקצ'יה | תשנ"ז-תשנ"ט | 1996-1999 |
| 20 | ישראל גלעד | תש"ס-תשס"ב | 1999-2002 |
| 21 | איל זמיר | תשס"ג-תשס"ה | 2002-2005 |
| 22 | יואב דותן | תשס"ו-תשס"ט | 2005-2009 |
| 23 | ברק מדינה | תש"ע-תשע"ב | 2009-2012 |
| 24 | יובל שני | תשע"ג-תשע"ו | 2012-2016[2] |
| 25 | מיכאיל קרייני | תשע"ז-תשע"ט | 2016-2019 |
| 26 | דפנה לוינסון-זמיר | תשע"ט-תשפ"ג | 2019 - 2022[3] |
| 27 | תומר ברודי | תשפ"ג-מכהן | 2022 - מכהן |
ארגון הבוגרים
מועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (עמותה רשומה משנת 2014) הוקם במטרה לחדש את "הנטוורקינג" בין בוגרי הפקולטה. המועדון פועל על בסיס מתנדבים תוך שיתוף פעולה עם הנהלת הפקולטה. המועדון חותר להוות ארגון גג לבוגרי הפקולטה, לקדם את האינטרסים של בוגריה, את רווחתם ואת חיזוק הקשרים ביניהם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נתן ברון, שופטים ומשפטנים בארץ ישראל: בין קושטא לירושלים, 1930-1900, 2008.
- נתן פיינברג, "לתולדות הפקולטה למשפטים", משפטים ו-231 (1976) [1].
- גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, תל אביב, הוצאת דביר, 1956.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
- תוכנית מנהלים לתואר מוסמך במשפטים של האוניברסיטה העברית
- אסף לחובסקי, ההיסטוריה של הפקולטה למשפטים, באתר האוניברסיטה העברית (גרסה שנייה)
- פרסומי הפקולטה בעבר ובהווה באתר האוניברסיטה העברית
- נתן פיינברג, במלאת עשרים וחמש לפקולטה למשפטים
- הדס מגן וקרן צוריאל-הררי, נכנסים לפירוק? דברים לא טובים מתרחשים בפקולטה למשפטים בירושלים, באתר גלובס, 10 במאי 2001
האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אתמול נפתחה הפאקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 בנובמבר 1949
- ^ חן מענית, פרופ' יובל שני מונה לדיקן הפקולטה למשפטים באונ' העברית, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2012
- ^
טלי חרותי-סובר, לראשונה: דקאנית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, באתר TheMarker, 21 במרץ 2019
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים38889095Q6699147