בית דוד וולפסון
בית דוד וולפסון הוא מבנה השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחנך ב-15 באפריל 1930. הבניין הכיל בראשיתו את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וכיום שוכנת בו הפקולטה למשפטים וספריית משפטים. שמו של הבניין ניתן לו על שם המנהיג הציוני דוד וולפסון.
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
ערך מורחב – הספרייה הלאומית
בד בבד עם הקמת האוניברסיטה העברית, הורגש הצורך הממשי בספרייה אקדמית שתשמש את האוניברסיטה, וכך הוחלט להכניס את בית הספרים הלאומי תחת כנפיה. הספרייה, ששכנה עד אותה עת ב"בית נאמן" שברחוב החבשים לא יכלה לשמש את האוניברסיטה כראוי, ואף לפני כן, התקשתה להתנהל בבניין מצומצם זה. הפתרון לכל הבעיות הללו היה בניית בניין חדש לספרייה בהר הצופים, ואכן, בניין זה היה השני (לאחר בניין הפקולטה לכימיה ולמיקרובילוגיה) שהוחל בבנייתו בקמפוס.
הבנייה מומנה על ידי קרן מיוחדת שהוקמה לאחר שבצוואתו ציווה דוד וולפסון להקדיש את מירב כספו לצורך "מטרות ציוניות בארץ ישראל... מה שישמש את האומה כולה".[1] בינואר 1922, בהמלצתו של היינריך לווה, החליט ועד הנאמנים של הקרן להשתמש בכסף לבניין הספרייה.[2] נחום סוקולוב ולווה הכריזו בחגיגיות על תוכנית הבנייה מעל במת הקונגרס הציוני הי"ג, והדגישו שזה יהיה הבניין היהודי-חילוני המונומנטלי הראשון בירושלים.[3]
הקרקע להקמת המבנה נקנתה על ידי קק"ל בתרומותיהם של יצחק גולדברג ואליהו כדורי, תכנון המבנה נמסר לידי האדריכלים פטריק גדס ופרנק מירס והוצאת התוכנית לפועל ניתנה בידי בנימין צ'ייקין. טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-18 ביולי 1926.[4] השלמת הבנייה התעכבה מספר שנים עקב המשבר של חברת סולל בונה ורעידת האדמה של 1927[5] וב-15 באפריל 1930 נערך טקס חנוכת הבית, שבו נאמו הנציב העליון ג'ון צ'נסלור, קאנצלר האוניברסיטה יהודה לייב מאגנס ומנהל בית הספרים הלאומי שמואל הוגו ברגמן.
עם המעבר לקמפוס האוניברסיטה המרוחק, התמעטו מבקרי הספרייה שלא מבין שורות האוניברסיטה, והיא איבדה רבות מצביונה העממי, ונעשתה יותר לספרייה אקדמית. החוסר הושלם כשבאי כוח הספרייה סייעו בידי לשכת בני ברית בהקמת ספרייה עירונית בתוככי ירושלים, תוך שימוש בספרים הכפולים של הספרייה הלאומית (דבר שהותנה בחוזה עוד כשעברה הספרייה מידי ארגון בני ברית לידי ההנהלה הציונית כחמש עשרה שנה קודם לכן).[6]
למרות השיפור המשמעותי על פני המבנה הקודם, גם בניין רחב ידיים זה לא עמד בקצב התרבות הספרים בספרייה, ובשנת 1940 נוספו לו שלושה חדרים, שגם הם לא הספיקו לצורכי האחסון המרובים.[7] בחדר שמתחת לכיפה הציב מאגנס את משרדו.[8] אולם הקריאה המרכזי של הספרייה שימש גם כאולם כנסים של האוניברסיטה, ובו נשא מאגנס את נאומו השנתי עם פתיחת הלימודים.[8]
במהלך מלחמת העצמאות נותק הקשר בין העיר היהודית לבין הר הצופים, ואם כי קמפוס האוניברסיטה נותרה בתור מובלעת יהודית מעבר לקו העירוני במהלך המלחמה ועד למלחמת ששת הימים, לא הייתה אפשרות ריאלית להמשיך את תפקודה של הספרייה במקום, והיא התפרסה במספר מבנים בירושלים המערבית, שבראשם מתחם טרה סנטה, אך חלק מאוספי הספרייה נותרו בבית וולפסון.[8] הבניין נותר נטוש בהר הצופים, ובמשרדו של מאגנס הוקמה עמדת שמירה שכונתה בשמו.[9]
מכון הרי ס. טרומן לקידום השלום
עם איחוד ירושלים, החלו עבודות בנייה בקמפוס הר הצופים, כשחלק מהבניינים הישנים נהרסו וחלקם שומרו. איכות הבנייה הטובה ומספר החדרים הרב הכריעו את הכף לטובת שימור של בית וולפסון.[8]
אדריכלות הבניין
הבניין עוצב בידי האדריכלים גדס, מירס וצ'ייקין, וריהוטו עוצב בידי לוטה כהן. במשרדו של מנהל הספרייה ניצבו רהיטים שהובאו מביתו של וולפסון,[4] וכן שטיחים מעזבונו, ובכללם חתונה אלגורית.[10]
הבניין הצטיין באדריכלות אקלקטית שאימצה מהסגנון המקומי את הכיפה בראש המבנה, נסיגות ובליטות במתאר הבניין וסוגים רבים של עיבוד אבן[11]
לקריאה נוספת
- חנכת בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930
- בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930
- הוגו ברגמן, בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"פ-תרצ"ה, ירושלים, תרצ"ה, עמ' כה-כח
- דב שידורסקי, גווילים נשרפים ואותיות פורחות, ירושלים, 2008, עמ' 50–51
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1989, עמ' 104–105
- יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, ירושלים, 2011, עמ' 1725
- אסף זלצר ויאיר פז, "נשארו בהר: מבני הקמפוס ההיסטורי מתקופת המנדט בהר הצופים", בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, 2009, עמ' 478–480
- צבי ברס, מאה שנים של ספרים, ירושלים, 1992, עמ' עח; פ-צא
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ציטוט מתוך הצוואה מובא אצל דב שידורסקי, גווילים נשרפים ואותיות פורחות, ירושלים, 2008, עמ' 50
- ^ ראו: הוגו ברגמן, בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"פ-תרצ"ה, ירושלים, תרצ"ה, עמ' כה.
- ^ Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des XIII. Zionisten-Kongresses, לונדון, 1924, עמ' 12 ו-349.
- ^ 4.0 4.1 "נאום ד"ר יהודה ל. מאגנס" בתוך: חנכת בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930, עמ' 6
- ^ מעל פסגת הר הצופים - סיור היסטורי בקמפוס האוניברסיטה העברית עמ' 18
- ^ הוגו ברגמן, בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"פ-תרצ"ה, ירושלים, תרצ"ה, עמ' כז-כח.
- ^ דב שידורסקי, "לתולדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים", בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, 2009, עמ' 451.
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 אסף זלצר ויאיר פז, "נשארו בהר: מבני הקמפוס ההיסטורי מתקופת המנדט בהר הצופים", בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, 2009, עמ' 480.
- ^ יובל ארנון-אוחנה, על משמר הר הצופים, ירושלים, 2008, עמ' 80.
- ^ בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים, 1930, עמ' 10.
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1989, עמ' 105.
25011405בית דוד וולפסון