אוניברסיטאות בישראל
עשר אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 48 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה[1].
הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה[2].
האוניברסיטאות בישראל
קיימות עשר אוניברסיטאות מחקר בסך הכול:
| מוסד | מיקום | שנת ייסוד | מספר הסטודנטים בשנת ה'תשפ"א[3] | נשיא/ה | רקטור/ית או נושא/ת תפקיד מקביל | הערות | דירוג שאנגחאי לשנת 2022 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | חיפה | 1924 | 14,405 | אורי סיון | עודד רבינוביץ (משנה בכיר לנשיא) | קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם | 83 |
| האוניברסיטה העברית בירושלים | ירושלים | 1925 | 21,818 | אשר כהן | ברק מדינה | שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת | 77 |
| מכון ויצמן למדע (מדרשת פיינברג) | רחובות | 1949 | 1,251 | אלון חן | זיו רייך (סגן הנשיא) | מעניקה תואר שני ומעלה בלבד | 83 |
| אוניברסיטת בר-אילן | רמת גן | 1955 | 19,819 | אריה צבן | אמנון אלבק | מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת | 301-400 |
| אוניברסיטת תל אביב | תל אביב-יפו | 1956 | 27,265 | אריאל פורת | מרק שטייף | 151-200 | |
| אוניברסיטת חיפה | חיפה | 1963 | 17,480 | רון רובין | גור אלרואי | כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם | 501-600 |
| אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | באר שבע | 1969 | 18,428 | דניאל חיימוביץ | חיים היימס | קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת | 401-500 |
| האוניברסיטה הפתוחה | רעננה | 1976 | 52,102 | מימי אייזנשטדט | גיא מירון (משנה לנשיאה) | קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מרכזי-לימוד ברחבי הארץ | לא מדורגת |
| אוניברסיטת אריאל בשומרון | אריאל | 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה[4] ב-2012) | 13,541 | יהודה שינפלד | אלברט פנחסוב | בשנת 2012, קיבלה אישור להפוך ממכללה אקדמית לאוניברסיטת ציבורית | לא מדורגת |
| אוניברסיטת רייכמן | הרצליה | 1994 (הוכרזה כאוניברסיטה[5] ב-2021) | 8,607 | רפי מלניק | ורדה ליברמן (משנה לנשיא) | ב-17 באוגוסט 2021, קיבלה אישור להפוך ממכללה אקדמית "המרכז הבינתחומי הרצליה" לאוניברסיטה פרטית, הראשונה והיחידה מסוגה בישראל נכון ל-2021 | לא מדורגת |
חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.
בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל[6]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.
נכון ל-2021, תשע מתוך עשר האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל[7]. בשנת 2021 הפכה אוניברסיטת רייכמן לאוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל.
בשנת 2020 בעקבות תקופת מגפת הקורונה בישראל והכרח ההתקדמות של מערכת החינוך הישראלית לשימוש בטכנולוגיות למידה, הוקם מיזם "קמפוס ג'וניור". מיזם שמטרתו להרחיב את הלימוד האוניברסיטאי והסטנדרט האוניברסיטאי לילדי מערכת החינוך[8].
מספר הסטודנטים הכולל בישראל
| שנה | מספר הסטודנטים הכולל |
|---|---|
| 1948 | כ-1,600 |
| 1958 | כ-9,000 |
| 1970 | כ-35,000 |
| 1980 | כ-56,000 |
| 1990 | כ-76,000 |
| 2000 | כ-166,000 |
| 2006 | כ-245,000 |
| 2013 | כ-300,600 |
נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[9].
ארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".
מסלולים מיוחדים
באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:
- מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[10].
- בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כמו כן בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה. בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם האוניברסיטה העברית, ובתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[11].
- בנוסף, במסגרת העתודה האקדמית מספר תוכניות עיליות המאפשרות מסלול לימודים מיוחד. בין תוכניות העילית: תוכנית ברקים, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוכנית גבישים, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני עם תזה בהנדסת חומרים מטעם הטכניון, תוכנית פסגות, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן תוכניות לתחומים נוספים כגון תוכנית סילון להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ותוכנית אלונים להנדסת נתונים.
- במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים[12].
- מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית[13].
עובדי האוניברסיטאות
נכון לשנת 2019, היו כ-56 אלף עובדים וכ-34 אלף משרות באוניברסיטאות ובמכללות.[14] 38% מהמשרות במערכת ההשכלה הגבוהה מרוכזות באוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.[14] כמעט חצי מעובדי מערכת ההשכלה הגבוהה הועסקו בפחות מחצי משרה, בהם תלמידים לתארים מתקדמים שעובדים במקביל ללימודים, עובדי מחקר בפרויקטים זמניים ומרצים מן החוץ.
חברי הסגל האקדמי הבכיר מחלקים לדרגות של מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. קיימת שונות בהתפלגות הדרגות בין תחומים אקדמיים שונים, כשבשנת 2019 שיעור הפרופסורים מן המניין במדעי המחשב עמד על כ-55% ושיעור הפרופסורים מן המניין במדעי הרוח עמד על 22%.[14]
על מנת לעודד גיוס חברי סגל חדשים, מקצות האוניברסיטאות סל קליטה למרצים חדשים ששוויו הממוצע הוא כ-240 אלף ש"ח.[14]
ארגוני העובדים
ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות".
ראו גם
- אוניברסיטה ציבורית#ישראל
- אוניברסיטה פרטית#ישראל
- חינוך בישראל
- מכללות אקדמיות בישראל
- מכללות מקצועיות בישראל
- שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)
לקריאה נוספת
- עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
קישורים חיצוניים
- סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- השכלה גבוהה בישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- דן בן דוד, חזון אקדמי והיפוכו, באתר הידען, 14 בנובמבר 2009
- נעמי הימיין-רייש, מדד ההשכלה הגבוהה, פרלמנט 54, 8 ביוני 2007
- אורי קירש, אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה, מוסד שמואל נאמן, פברואר 2018
הערות שוליים
- ^ נתונים ומידע - המועצה להשכלה גבוהה
- ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
- ^ קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל
- ^ ציבורית
- ^ פרטית
- ^ אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005
- ^ אוניברסיטאות בישראל, 2020
- ^ מיזם קמפוס ג'וניור
- ^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
- ^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
- ^ דף הבית, באתר talpiot.mod.gov.il
- ^ אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", באתר Ynet, 2013
- ^ הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, באתר דה מארקר, 2017
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים 2019, עמ' 124
| השכלה גבוהה | ||
|---|---|---|
| סוגי מוסדות לימוד | אוניברסיטה (אוניברסיטה לאומית • אוניברסיטה פרטית • אוניברסיטה ציבורית) • מכללה (מכללה אקדמית • מכללה מקצועית) | |
| תארים אקדמיים | תואר אקדמי • בוגר אוניברסיטה • תארים מתקדמים • מוסמך אוניברסיטה • דוקטור • פוסט-דוקטורט • דוקטור לשם כבוד | |
| תפקידים ומקצועות | סטודנט • מרצה • סגל אקדמי • רקטור • נשיא • דקאן • פרופסור • מורה מן החוץ • עוזר הוראה ומתרגל • עוזר מחקר | |
| פקולטות | אמנות • הנדסה • מדעי החברה • מדעי החיים • מדעי הטבע • מדעי הרוח • מדעים מדויקים • משפטים • ניהול • רפואה | |
| מושגים נוספים | אגודת סטודנטים • אקדמיה • בית חרושת לתארים • חופש אקדמי • מעונות סטודנטים • סילבוס • סמינר • ספרייה אקדמית • עבודה אקדמית • קתדרה • קמפוס • שכר לימוד • תוכנית לימודים• תזה | |
| מוסדות השכלה גבוהה בישראל | אוניברסיטאות בישראל • מכללות בישראל • מכללות אקדמיות בישראל • מכללות להכשרת מורים בישראל • מכללות מקצועיות בישראל | |
| פיקוח על ההשכלה הגבוהה בישראל | המועצה להשכלה גבוהה • הוועדה לתכנון ולתקצוב • מרכז ארצי לבחינות ולהערכה • המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) (בעבר) | |
| ארגונים אוניברסיטאיים בישראל | ועד ראשי האוניברסיטאות • המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר • הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות • התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל | |
34690531אוניברסיטאות בישראל