ועידת קטוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזמנה לוועידה (עברית)
הזמנה לוועידה (גרמנית)
שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ

ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר. בוועידה, שנערכה בלשכת "קונקורדיה" של בני ברית בעיר, השתתפו 36 נציגים של חובבי ציון ברוסיה, רומניה, שלזיה, גרמניה וצרפת, ובהם ראשי חיבת ציון: קלונימוס זאב ויסוצקי, משה לייב ליליינבלום, שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), אלכסנדר צדרבוים, אחד העם ודוד גורדון. נשיא הכבוד של הועידה היה הרב שמואל מוהליבר והניהול המעשי הוטל על פינסקר, שנאם את נאום הפתיחה ונאום הנעילה.

מארגני הוועידה חששו לפרסם את מטרת הוועידה מאחר שהפעילות הציונית ברוסיה הייתה אסורה על-פי חוק, ולכן הוסוותה הוועידה כמסיבת יובל לרגל יום הולדתו המאה של השר משה מונטיפיורי. מטרתה האמתית של הוועידה הייתה לנסות ולפתור את בעיות הארגון של תנועת "חיבת ציון" ולמצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל. כמו כן הכינוס הניח את היסוד לתחילתה של פעילות לאומית מאורגנת.

בפתח הוועידה הטעים פינסקר כי מצבם של היהודים ישתנה "רק על ידי שינוי מקום ואורחות חיים". פינסקר ציין כי רק רכישת שטח פעולה חדש לעבודת האדמה בארץ ישראל עשויה לפתור את הבעיה היהודית. דיוני הוועידה התנהלו באווירה חגיגית, מתוך תחושה היסטורית של פתיחת תקופה חדשה בחיי העם היהודי.

משתתפי הוועידה

משתתפי ועידת קטוביץ[1]

ישובים (מימין לשמאל): יעקב דייכס (חארקוב); ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ (פריז); אלכסנדר הלוי צדרבוים (ארז) (סנקט פטרבורג); ר' דוד פרידמן (קרלין); ד"ר יהודה לייב פינסקר (אודסה); ר' שמואל מוהליבר (ביאליסטוק); דוד גורדון (ליק, אז בפרוסיה); לייב קליבאנסקי (קובנה); זאב קלונימוס ויסוצקי (מוסקבה).
עומדים מלפנים (מימין לשמאל): אץ לבינגר (קטוביץ); לייבוש דודיסון (ורשה); קלמן ואלרויך (לונדון); זאב-וולף לונץ (ריגה); ד"ר ב' דרובינוביץ (רוסטוב על הדון); לייב שליט (ריגה); עו"ד ישראל יאסינובסקי (ורשה); ד"ר יוסף חזנוביץ (ביאליסטוק); שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) (ורשה).
עומדים מאחור (מימין לשמאל): כתריאל-צבי (ירקין, פולטאבה); פנחס פינס (רוז'ינוי); בנימין ריטנברג (ורשה); מוריץ מוזס (קטוביץ; היו"ר-המייסד של לשכת בני ברית בעיר); זליג פרייטאל (קטוביץ); ברוך פריידנברג (ביאליסטוק); ש' פרידלנדר (קטוביץ).
עוד שנטלו חלק בוועידה, אך אינם מופיעים בתמונה: זרח ברנט (לונדון);[2] משה בראמסון (קובנה); ד"ר קרפל ליפה (יאשי); יהודה לייב קלישר (טורון); נ' שיינמן (מזריץ').
יצאו לוועידה אך לא הגיעו: ר' אברהם חנהל'ס (מינסק); המגיד ר' יעקב יוסף (וילנה); הרב ליפמן רבינוביץ (קרייצבורג); הרב יצחק יעקב ריינס (לידא).

הד"ר פינסקר הציג את יעדי "חובבי ציון" ותוכניתם בנאומו שכלל בין השאר את התובנה כי "עמדת היהודים החברתית בארצות שבהן הם יושבים צפופים בהמוניהם, והמצוקה העמוקה הנובעת ממנה הביאו לידי הכרה, שאפשר לשנותה לטובה רק אם אפשר לסול מסילה חדשה ולפתוח מקצוע (דרך, נתיב) חדש לפעולת עמנו".[3]

החלטות הוועידה

בחמשת ימי הוועידה התקבלו ההחלטות הבאות:

  1. להקים ועד מרכזי קבוע של 18 חברים לכל אגודות חובבי ציון, שבראשו יעמוד פינסקר.
  2. לתמוך במושבות ארץ ישראל.
  3. הצורך בשתדלנות אצל השלטונות העות'מאניים על מנת לבטל את איסור כניסת היהודים לארץ-ישראל.
  4. לשלוח משלחת חקר לארץ ישראל לבדיקת אפשרויות העלייה.
  5. להשתדל אצל ממשלת רוסיה שתתיר את קיומן של אגודות "חובבי ציון" ברוסיה.
  6. הקמת הנהגה כללית לכלל אגודות חובבי ציון אשר תיקרא על שם משה מונטיפיורי: "יסוד מזכרת משה מונטיפיורי".

הניסיון לבצע את החלטות הוועידה נתקל בקושי מצד השלטון העות'מאני, שלא התיר רכישת קרקעות והתיישבות בארץ, וכן בקשיים כספיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך: א. צנציפר, פעמי הגאולה – ספר הציונות הרוסית – מראשית חיבת ציון עד למהפכת 1917, תל אביב: טברסקי, תשי"ב. מובא באתר מינהל חברה ונוער
  2. ^ ממקימי אם המושבות פתח תקווה. באותן שנים חי בלונדון עד ששב למושבה ב-1885.
  3. ^ מנאום הד"ר י. ל. פינסקר, בתוך: ח. מרחביה (עורך), הציונות, אוצר התעודות הפוליטיות, ירושלים: הוצאת אחיאסף, 1943, עמ' 40.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0