מרכז וולקני

מרכז וולקני
	סמליל מרכז וולקני
	מראה כללי של מרכז וולקני
	מראה כללי של מרכז וולקני
מכון מחקר
תקופת הפעילות	1921–הווה (כ־103 שנים)
תלמידים
	כ-300
מיקום
מיקום	דרך המכבים 68, ראשון לציון, ישראל
	מרכז וולקני
	מפת מיקום; מפה דינמית;

"מכון ווֹלקני" או "מינהל המחקר החקלאי, מרכָּז ווֹלקני" (לפעמים מכונה בטעות "המכון הווֹלקני") הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המרכז קרוי על שמו של יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי), מייסד תחנת הניסויים החקלאיים, אשר היוותה את הבסיס להתפתחותו. המינהל מסייע לחקלאים בישראל בפתרון בעיות שונות בתחום החקלאות ויוזם, מבצע ומפקח על מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. המכון פועל כיחידת סמך של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

חידושים רבים שיצאו ממינהל המחקר החקלאי מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים בארץ ובעולם. בין התחומים בהם עסקו אנשי המינהל אפשר למנות גידולים מוגנים (גידולי חממה), השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, מיכון חקלאי וזנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי.

אנשי המינהל מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כמו גם בקורסים שונים לתלמידים מהארץ ומחו"ל, ומשמשים כמנחים לתלמידים לתארים גבוהים. במינהל המחקר החקלאי פועלים כ-200 מדענים בעלי תואר דוקטור, כ-300 מהנדסים וטכנאים, ולמעלה מ-220 סטודנטים לתארים שונים.

המכון נמצא בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון, בשטחים פתוחים הנמצאים משני צדדיו של רחוב "דרך המכבים". בשטח המכון פועלים גם "בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי", השייך לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל וכן השירות המטאורולוגי הישראלי והמכון להנדסה חקלאית.

היסטוריה ומבנה

הנהלת התנועה הציונית החליטה שיש להקים מערכת מחקר חקלאי בארץ ישראל, ובשנת 1921 הוקמה תחנת ניסיונות חקלאית בתל אביב בראשות יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי). בשנת 1932 עברה התחנה לרחובות. אלעזרי-וולקני הציג, עם יסוד התחנה, את תוכניתו לעסוק במחקר, הדרכה והוראה. בתחילה עסקו רק במחקר והדרכה, אך בשנת 1942 הוקם המכון ללימודי החקלאות בו עסקו גם בהוראה. לאחר קום המדינה, בשנת 1951, חתמו המדינה והסוכנות היהודית לחלוקת הבעלות על רכוש התחנה ברחובות בין הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית והמוסד הממשלתי שיקום ויעסוק במחקר חקלאי, ועובדי התחנה הפכו לעובדי מדינה. במקום נמצא גם המטה של המועצה לשיווק פרי הדר.

החל בשנת 1955 קיבל המכון לרשותו קרקעות באזור ראשון לציון-בית דגן ("דרך המכבים") ויחידות המוסד החלו לעבור לשם, אולם התהליך נמשך שנים רבות, ועד היום שוכנת אחת היחידות ברחובות. עבודות שבוצעו במכון על ידי אליקים וגה היו בסיס לפיתוח ענף הפרחים במשק ישראלי.

בשנת 1966 מינה ראש הממשלה לוי אשכול את אפרים קצ'לסקי לעמוד בראש ועדה שתארגן את המערכות הממשלתיות למחקר ופיתוח. המחקר החקלאי הנרחב זכה להתייחסות רבה בדו"ח, והוועדה המליצה להקים מינהל למחקר חקלאי ליד משרד החקלאות, להגדיר את תפקידי המכון, ואת הקשר בין המכון למשרד החקלאות, למנות מדען ראשי למשרד החקלאות, למסד את תנאי העסקתם וקידומם של עובדי המכון, ולפעול לעידוד פעילות אקדמית ברמה גבוהה. מסקנות הוועדה, שישומן החל בתחילת שנות השבעים, מתוות את דרכו של המוסד עד ימינו.

מרכז ווֹלקני, או בשמו הרשמי "מינהל המחקר החקלאי", מנוהל מאז דצמבר 2016 על ידי פרופ' אלי פיינרמן^[1]. קדמו לו בתפקיד יצחק שפיגל, אלי פוטיבסקי ויורם קפולניק.

עם השנים נפתחו שלוחות וחוות שהיו כפופות למכון:

תחנת ניסיונות אזורית נווה-יער
תחנת ניסיונות אזורית גילת
תחנת ניסיונות מרכז בית דגן
התחנה למדגה ולחקלאות מים בדור
חוות ניסיונות לכיש
חוות הבשור
חוות מגדה בנגב
חוות מתתיהו בגליל העליון
חוות מרדכי לייד עיינות

כיום מורכב מינהל המחקר החקלאי מהמכונים הבאים:

המכון למדעי הצמח
המכון לחקר בעלי חיים
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית
המכון להנדסה חקלאית
המכון להגנת הצומח

שני מרכזי מחקר נוספים פועלים מטעם המרכז:

מרכז מחקר נווה יער בצפון
מרכז מחקר גילת בדרום

המכון לחקר בעלי חיים עדיין פועל בשטח הפקולטה לחקלאות ברחובות, במתכונת של מעבדות ושירותי אדמיניסטרציה. עבודות המחקר בבעלי חיים מתבצעות במרכז וולקני בראשון לציון ובמרכז המחקר בנווה יער. כל שאר המכונים עברו, כאמור, לראשון לציון, ויש להם שלוחות בתחנות הניסיונות בנוה-יער, בגילת, ובחוות האזוריות.

עמותות ואגודות

בשטח המרכז פועלות גם כמה עמותות ואגודות למחקר חקלאי.

מגרשי התערוכה החדשים

מבין השנים 1956-1959 שכנו בשטחו של מכון וולקני מגרשי התערוכה החדשים של "יריד המזרח" עד למעבר אל "צפון תל-אביב" בשנת 1959

תוכנית למעבר לגליל

שר החקלאות אורי אריאל הודיע ב-6 במרץ 2016 כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה תוכנית להעברת המכון לגליל. על 3,000 הדונם שיתפנו ניתן יהיה לבנות כ־10,000 יחידות דיור. המטרה השנייה של התוכנית היא למשוך אוכלוסיות חזקות לגליל^[2]. בתגובה פתחו הנהלת המכון ועובדיו במאבק נגד התוכנית.