אל-מקתדר
אל-מקתדר באללה (מילולית: המתגבר בעזרת האללה), אבו אל-פצ'ל (קרי: אל-פדל) ג'עפר בן אל-מעתצ'ד (קרי: אל-מעתדד) באללה הראשון (בערבית: المقتدر بالله, ابو الفضل جعفر بن المعتضد بالله الاول), נולד בשנת 895 והיה הח'ליף העבאסי שמשל בבגדאד בין 908 ל-932. תקופתו בשלטון התאפיינה בחוסר יציבות פוליטי מבית, בהיחלשות צבאית ונסיגה מחבלי ארץ בקצוות הממלכה. אל-מקתדר זכור כהדוניסט חלש אופי שהיה כלי שרת בידי נשות הרמונו.
לאחר שהח'ליף הקודם, אל-מכתפי, היה מרותק למיטת חוליו במשך מספר חודשים, החלו תככים בחצר הח'ליפות באשר לזהות יורשו. ההתלבטות הייתה בין צאצא של אל-מעתז באללה ואשר היה הבחירה המועדפת בעיני אל-מכתפי, לבין אחיו הקטן ג'עפר שהיה קטין בן 13 באותו הזמן. התערבותו של הוזיר הגדול הכריע את הכף לטובת ג'עפר, שנטל לעצמו את השם "אל-מקתדר באללה".
המערכה המתמשכת שהתקיימה באזורי הספר עם הביזנטים תחת ניקפורוס השני החלה לנטות לצידם, ושטחים נרחבים אבדו לח'ליפות. במקביל, פשיטות בולגריות על הספר הצפון-מערבי של האימפריה הביזנטית אילצו אותם להסיט ממשאביהם ולהפנות כוחות לחזית זו. בשנת 917 שלחה הקיסרית הביזנטית, זואי קרבונופסינה משלחת דיפלומטית לבגדאד במטרה לדון בתנאי הפסקת האש ופידיון השבויים. המשלחת התקבלה בהוד ובהדר, והוסכם על הפסקת הלחימה ועל תשלום כופר של 120,000 דינרי זהב לפידיון השבויים המוסלמים. הכניעה העבאסית לביזנטים שילהבה את המון זועם של תושבי בגדאד והם החלו לזעוק קריאות בגנותו, על כך שהוא מפקיר את אדמות האימפריה בידי כופרים ומרצו מוקדש אך ורק למרדף אחר נשות החצר. בתפילות יום השישי אף נסקל אימאם שדקלם את שמו בתפילת יום השישי.
בשנת 929, קשרו קשר אנשי חצר מובילים נגד אל-מקתדר. אל-מקתדר אולץ לוותר על כיסאו לטובת אחיו הקטן אל-קאהר, אך לאחר פרוץ מהומות הרס וביזה שבמהלכם נהרגו אלפי אנשים התברר שהח'ליף החדש לא זכה לתמיכת הצבא. אל-מקתדר, שהסתתר במהלך הפרעות, הושב לכס שלטונו. אך אליה וקוץ בה, שכן לאחר הפיכת החצר הכושלת לא נותר די כסף באוצר כדי לשלם למשמר העיר. ב-932 אל-מקתדר הומת לבסוף בידי מתנקש בשערי העיר, לאחר שהתגלעה מחלוקת בינו ובין אחד מפקידי החצר.
ניסיונות הייצוב של הח'ליפות בימי שלושת קודמיו בתפקיד כשלו כישלון חרוץ מיד עם עלותו לשלטון. ימיו של אל-מקתדר עמדו בסימן פריחתם הגדולה האחרונה של התרבות והמדעים האסלאמיים. אבן פדלאן, חוקר הארצות הנודע, יצא למסעותיו בשליחותו של אל-מקתדר אל רוסיה ובולגריה. א-טברי, ההיסטוריון והתאולוג הערבי הנודע מכולם, כתב אחדות מיצירותיו הגדולות תחת שלטונו בבגדאד ונפטר ב-923. המלומד, הרופא והאלכימיסט א-ראזי (Rhazes) חי ופעל בעיר עד למותו בשנת 930. בימיו של אל-מקתדר פעל בעיר גם הצופי המפורסם חסין בן אל-מנצור אל-חלאג', אשר הכריז על עצמו שהוא "האמת", הוקע ככופר ונצלב בהוראתו של אל-מקתדר בשנת 922.
ימי שלטונו הארוכים של אל-מקתדר הביאו את האימפריה לשפל המדרגה. מחוץ אבדו לח'ליפות שטחים נרחבים באפריקה, מצרים והספר הביזנטי. מבית היה הח'ליף מצוי בשליטת אנשי ונשות החצר, ותחת איום תמידי מצד הממלוכים הטורקיים שנטו למרוד בסמכותו לעיתים קרובות מדי. ב-24 שנות כהונתו שלטונו התחלפו לא פחות מ-13 וזירים גדולים, שעלו ונפלו זה אחר זה לאחר שסר חנם בעיני אל-מקתדר או שנרצחו. היוקרה הרבה, וחלק ניכר מהכוח הממשי של הח'ליפות אבדו לה לנצח.
קישורים חיצוניים
- דליה מזוגי, כתובת של אל-מקתדר התגלתה בירושלים, חדשות nrg
| הקודם: אל-מכתפי |
הח'ליפים לבית עבאס 908–932 |
הבא: אל-קאהר |
24221566אל-מקתדר