א-זאהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א-זאהר
הח'ליף העבאסי ה־35
12251226

אַ-זאהִר בִּאַמְר אללַּהּ אַבּוּ א-נַּסר מֻחַמַּד בְּן אַחְמַד א-נַּאסרערבית: الظاهر بأمر الله, أبو النصر محمد بن أحمد الناصر; תרגום הלקב: הנגלה במצוות הא-ל; 117610 ביולי 1226) היה הח'ליף העבאסי השלושים וחמישה.

א-זאהר היה בנו של הח'ליף א-נאצר ומונה להיות יורשו בשנת 1189. בהמשך שינה א-נאצר את דעתו וקבע כי בנו הצעיר עלי יירש אותו, אולם משנפטר עלי בשנת 1215 לערך, ובהיעדר בנים זכרים אחרים, חזר א-זאהר להיות היורש המיועד. ההיסטוריון אבן אל-אתיר מתאר כי בעת היותו יורש העצר, הושם א-זאהר תחת השגחה ושמירה, כך שלא עלה בידו לעשות דבר בעצמו.

א-זאהר עלה לכס הח'ליפות בשנת 1225 ושלט כתשעה חודשים עד מותו. בהיסטוריוגרפיה האסלאמית הוא התאפיין במוסר גבוה, עת תואר כירא אלקים, אדיב, צודק ועדין. יחד עם זאת, מבחינה פוליטית הוא לא מילא תפקיד חשוב ולא הייתה לו השפעה ראויה לציון. ירש אותו בנו, הח'ליף אל-מסתנצר הראשון.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29053944א-זאהר