ג'ובה
ערך זה עוסק בבירת  | |
| ג'ובה, מראה מהאוויר | |
| מדינה |
 דרום סודאן |
|---|---|
| מחוז |
 אקווטוריה התיכונה |
| גובה | 550 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 372,410 (2011) |
| קואורדינטות | 4°51′N 31°36′E / 4.85°N 31.6°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
ג'וּבָּה (באנגלית: Juba) היא עיר הבירה של מדינת דרום סודאן ושל מחוז אקווטוריה התיכונה, הקטן מבין עשרת המחוזות במדינה. העיר ממוקמת על גדות הנילוס הלבן והיא מונה כ-372,410 תושבים.
היסטוריה
במאה ה-19 שכנה בקרבת ג'ובה תחנת הסחר והמיסיון הנוצרי גונדוקורו ששימשה גם כביתו של סמואל בייקר, מגלה ארצות בריטי, במהלך מסעותיו בדרום סודאן וצפון אוגנדה של ימינו, בין השנים 1863–1865 ו-1871–1873.[1]
בשנת 1922, הגיעה לאזור קבוצה קטנה של סוחרים יוונים שהקימה את חלקה המערבי של העיר בגדה המערבית של הנילוס הלבן. הסוחרים, שהיו ביחסים טובים עם ילידי המקום, בנו את מרכז העסקים הראשי של העיר הכולל את מבנה הבנק המסחרי בופאלו, הבנק המסחרי נילוס, בית המלון פארדייס, בית הקונסול הנורווגי ומבנים נוספים שנבנו במקור על ידם.
בין השנים 1899 ל-1956 הייתה ג'ובה תחת שלטון אנגלו-מצרי, כסודאן כולה. הבריטים שאפו לצרף את אזור הדרום לאוגנדה, אלא שבוועידת ג'ובה ב-1947 נקבע כי צפון סודאן ודרומה יאוחדו למדינה אחת. ב-1955 הצית מרד של חיילים דרומיים בעיר טוריט את מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה, שנמשכה עד 1972.
ב-1983 פרצה מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה, מלחמה בין השלטון המרכזי בחרטום לבין האוכלוסייה השחורה בדרום סודאן. ג'ובה שימשה בה כבירת המורדים, כשקרבות רבים נערכים בקרבתה. פליטים רבים מאזור ג'ובה נמלטו במהלך המלחמה, בין היתר אל שכנותיה של סודאן - קניה ואוגנדה. ב-2005, לאחר סיום המלחמה והחלת אוטונומיה שלטונית לתושבי הדרום, נמסרה העיר לשליטת התנועה הפוליטית של המורדים, התנועה לשחרור העם הסודאני, והפכה לבירתו. האו"ם הקים בקרבת ג'ובה את מחנה OCHA, המשמש את ארגוניו השונים וכן ארגוני מתנדבים.
ב-9 ביולי 2011, הוכרזה ג'ובה באופן רשמי כבירת דרום סודאן, שהתפצלה מצפון סודאן בטקס ההכרזה הרשמי שערכה. אולם, ממשלת דרום סודאן בוחנת אפשרות להקמת עיר בירה חלופית.[2]
אוכלוסייה
בשנת 2005 הוערכה האוכלוסייה בכ-163,442 על פי תצלומי אוויר שנערכו מעל העיר לשם מטרה זו. בשנת 2006 היו אלו תורמים ואנשי מקצוע להעריך את גודל האוכלוסייה בעיר בכ-250,000 איש החיים בה. בשנת 2008 נערך מפקד אוכלוסין שמנה 372,413 בעיר אך זה נפסל על ידי הממשל הריבוני של דרום סודאן.[3] ג'ובה היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בעולם בזכות מכירת הנפט והסינים הרבים שעובדים בה. בשנת 2011 הוערכה האוכלוסייה בעיר בכ-372,410.[4]
גידול האוכלוסייה בעיר:
| שנה | אוכלוסייה |
|---|---|
| 1973 | 56,740 (מפקד אוכלוסין) |
| 1983 | 83,790 (מפקד אוכלוסין) |
| 1993 | 114,980 (מפקד אוכלוסין) |
| 2005 | 163,440 (מוערך) |
| 2006 | 250,000 (מוערך)[5] |
| 2011 | 372,410 (מוערך) |
תשתיות
ג'ובה שוכנת על גדת הנילוס הלבן והיא העיר הדרומית ביותר לאורך הנהר. העיר הייתה מחוברת תחבורתית לקניה, אוגנדה וקונגו השכנות לפני מלחמת האזרחים ושימשה כצומת תחבורתי חשוב. הדרכים אל העיר וממנה סובלות מהזנחה מתמשכת, והשימוש בהן מועט. האו"ם וממשלת דרום סודאן החלו במסע לתיקון הכבישים, שצפוי להימשך שנים רבות. בשנת 2003 החלה הקרן השווייצרית לכרייה לשקם את הדרכים מג'ובה אל אוגנדה וקניה השכנות. שיקום הדרכים, שברובן לא סלולות, דורשות מאמץ רב בזמן מועט מאחר שלא ניתן לעבוד בכל עונות השנה עקב מזג האוויר. ישנה חשיבות גדולה לשיקום הדרכים מאחר שפליטים רבים ברחו למדינות השכנות. הדרך הראשונה אותה החלו לשקם הייתה הדרך לאוגנדה. נכון לשנת 2009, ישנן 3 דרכים סלולות בג'ובה כשהעיקרית נסללה על ידי הבריטים בשנות ה-50 של המאה ה-20.
שדה תעופה בעיר נמצא בשימוש רב בעשור הראשון של המאה ה-21 עקב הצורך בהנחתת סיוע הומניטרי מהאו"ם וגופים לא ממשלתיים רבים. בשנת 2007 החלו עבודות שיפוץ והרחבת הטרמינל בזכות עליית מחירי הנפט בעולם. מדצמבר 2009 מתקיימות טיסות יומיות לחרטום, ניירובי ואנטבה וטיסות שבועיות לאדיס אבבה.
בין השנים 2008–2011 ממשלת אוגנדה וממשלת דרום סודאן נקטו יוזמה לבניית מסילת רכבת בין העיר גולו שבצפון אוגנדה לג'ובה, בלי שלוחה לעיר ואו, והמסמך המעיד על הסכמה הדדית נחתם באוגוסט 2008.[6] במסמך זה הוצגה תוכנית להמשך פיתוחה של רשת המסילות בין שתי המדינות.[7]
עסקים
נכון לשנת 2010, עסקים מקומיים ובינלאומיים נפתחו בעיר כדוגמת איגוד הבנקים הקנייתי[8] ושלושת הבנקים המקומיים: הבנק המסחרי בופאלו, בנק השנהב והבנק המסחרי נילוס. כולם פתחו את סניפיהם הראשיים בעיר. בנוסף, סניף של Equity Bank והביטוח הלאומי של אוגנדה.[9]
אקלים
ג'ובה מאופיינת במזג אוויר טרופי ושוכנת קרוב לקו המשווה. בחודשי נובמבר-מרץ, קיימות טמפרטורות ממוצעות גבוהות מאד המגיעות עד 38 מעלות צלזיוס, בתקופה זו הגשמים שיורדים מעטים מאוד. חודשי אפריל-אוקטובר מאופיינים בגשמים רבים והטמפרטורות יורדות.
| אקלים בג'ובה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 36.8 | 37.9 | 37.7 | 35.4 | 33.5 | 32.4 | 31.1 | 31.6 | 33.1 | 34.0 | 34.7 | 35.9 | 34.5 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 20.1 | 21.7 | 23.6 | 23.4 | 22.6 | 21.9 | 21.1 | 21.0 | 21.1 | 21.3 | 20.9 | 20.0 | 21.6 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 6.7 | 14.5 | 39.9 | 116.8 | 133.3 | 129.5 | 148.7 | 131.5 | 107.0 | 115.4 | 47.7 | 9 | 1,000 |
| מקור: [1] | |||||||||||||
יוקר המחיה
בזכות התמיכה הרבה של ארגונים לא ממשלתיים והצורך בייבוא סחורה בעיקר מאוגנדה וארצות שכנות, עלו מחירי הסחורות והשירותים בג'ובה לפי שניים בהשוואה לקמפלה, עיר הבירה של אוגנדה.
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Equatorians Abroad
- Fisher, J. 2005, 'Southern Sudan's Front-line Town', BBC News, 20 April 2005.
- Holt, K. 2007, 'In pictures: Juba's Street Struggle', BBC News, 4 January 2007.
- Sudan And Uganda Sign MoU To Develop Infrastructure
- 'Gulu-Juba rail link underway'
- 'South Sudan Internet radio'
- World's Newest Nation would Start Almost from Scratch – article & video by McClatchy
- Profile of The City of Juba
הערות שוליים
- ^ To The Heart Of The Nile: Lady Florence Baker and the Exploration of Central Africa, by Pat Shipman
- ^ "New capital city for South Sudan?". Radio Netherlands. 6 בפברואר 2011. נבדק ב-24 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Isaac Vuni (8 ביולי 2009). "South Sudan parliament throw outs census results". Sudan Tribune.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Estimated Population In 2011
- ^ Estimated Population In 2006
- ^ Gulu – Juba Railway In The Offing
- ^ Railway Link From Juba May Go Directly To Kenya
- ^ About KCB Southern Sudan
- ^ NIC Expands Into Sudan
