טהימפהו
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 בהוטן |
|---|---|
| מחוז | טהימפהו |
| גובה | 2,320 מטרים |
| קואורדינטות | 27°28′00″N 89°38′30″E / 27.46667°N 89.64167°E |
|
(למפת בהוטן רגילה) | |
טְהִימְפְּהוּ (בדזונגקה: ཐིམ་ཕུུུུ) היא בירת בהוטן, וכמו כן גם שמו של העמק המקיף את העיר, ושם המחוז בו היא נמצאת. בעיר מתגוררים כ-98,676 תושבים (נכון ל-2005), דבר שהופך אותה למאוכלסת ביותר במדינה.
העיר משתרעת על מערב עמקו של נהר הוונג צ'הו, ויש בה רובע ממשלתי שמרכזו בטשיצ'ודזונג. מסביב לעיר ישנו יער גדול. מנזרי דצ'נפו, טאנגו וצ'רי, וכמו כן גם ארמון דצ'נצ'ולינג, משכנו הרשמי של מלך בהוטן נמצאים מצפון לעיר.
היסטוריה
לפני 1960, טהימפהו הורכבה מקבוצת כפרים קטנים מפוזרים לעורך העמק, אשר חלקם מהווים כיום מחוזות של העיר. ב-1885 התרחש באזור, במה שהיום הוא מגרש הספורט צ'אנגלימית'נג של טהימפהו, קרב בו הבהוטנים ניצחו. הניצחון המוחץ סלל את הדרך לאוג'ין וונגצ'וק, מלכהּ הראשון של בהוטן, לשלוט בכל המדינה בפועל. מאז המגרש הוא בעל חשיבות גדולה לעיר; תחרויות כדורגל, קריקט וקליעה למטרה מתקיימות בו. האצטדיון המודרני שנמצא שם כיום הוקם ב-1974. תחת שושלת וונגצ'וק נהנתה המדינה משלום והתקדמות תחת שליטים רפורמיסטים מוצלחים. המלך השלישי בשושלת, ג'יגמה דורג'י וונגצ'וק, שינה את השיטה הפאודלית הישנה על ידי ביטול העבדות, חילוק האדמות מחדש ושינוי המיסוי. הוא גם הציג הרבה רפורמות מנהליות, חוקתיות ומשפטיות. הרפורמות המשיכו וב-1952 הבירה הועברה מהבירה העתיקה פונקה אל טהימפהו. המלך הרביעי, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, התחיל פיתוח במדינה עם תמריץ שהתבטא באופן כלכלי ובאופנים אחרים מהודו. ב-1961, טהימפהו הפכה רשמית לבירת בהוטן.
עם הצטרפות בהוטן לאו"ם ב-1971 ולמס' ארגונים בינלאומיים אחרים, התחילה נוכחות של משלחות דיפלומטיות בעיר, מה שגרם לגידול מהיר של טהימפהו כמטרופולין.
ב-2005 המלך החליט להוריש את השלטון לבנו, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק. ההכתרה התקיימה בטהימפהו באצטדיון הלאומי המצוחצח, וחפף ליובל המאה לתחילת שושלת וונגצ'וק.
כלכלה
העיר גָדלה במהירות בעקבות הגירה המונית של כפריים אליה. ההגירה גרמה לבנייה מחודשת של מרכז העיר, ולהקמת פרברים בה. נורזין לאם, לאחרונה שודרג לרחוב ראשי בעיר, ובו יש חנויות, מסעדות, דוכנים קמעונאיים, ומבנים ציבוריים. בשאר העיר ישנם בלוקי דירות, בתים פרטיים קטנים וחנויות פרטיות. כל בנייני העיר נדרשים להבנות בסגנון מסורתי, עם ציורים ומוטיבים בודהיסטים. רוב תעשיית העיר ממוקמת דרומית לגשר הראשי. בשנים האחרונות, עולה מספר השירותים המסחריים והמשרדיים בטהימפהו. העיר נמצאת כיום בבנייה מתמדת.
תחבורה
בשונה מרוב ערי הבירה בעולם, אין נמל תעופה המשרת את טהימפהו. אם כי, העיר משתמשת בנמל התעופה פארו במרחק 54 קילומטרים מהעיר.
אקלים
החודש החם ביותר בטהימפהו הוא יוני, והחודש הקר ביותר הוא ינואר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של טהימפהו- טהימפהו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טהימפהו29477123