מוזיאון פתוח
מוזיאון פתוח (או מוּזֵאוֹן קָטוּר[1]) הוא סוג מוזיאון המציג תחת כיפת השמיים אוספי מבנים וחפצים היסטוריים שהובאו אליו.
בין המוזיאונים הפתוחים נכללים מוזיאונים היסטוריים ואתנוגרפיים, המציגים מורשת תרבותית והיסטוריה-חיה: תצוגה של החיים כפי שהתנהלו בתקופות עבר. מוזיאונים אלו כוללים פעמים רבות מיצגים ואף שחקנים המציגים את חיי היום-יום, המלאכות והעיסוקים של העבר בתפאורה, תלבושות וכלים מהתקופה הרלוונטית. חלקם כוללים בתים ומבנים עתיקים, לעיתים כאלו המייצגים את האזור הגאוגרפי בו נמצא המוזיאון. המיצגים במוזיאון נועדו פעמים רבות להציג את חייהן של שכבות האוכלוסייה השונות בתקופה בה מתמקד המוזיאון.
בין מלאכות היום-יום של העבר המודגמות במוזיאונים של היסטוריה-חיה: בישול על קמין, חיבוץ חמאה, טוויה בכישור ופלך, אריגה בנול ועבודות חווה ללא ציוד מודרני. במוזיאונים היסטוריים רבים מוצגים בעלי-מלאכה מהעבר: נפח, חבתן, קדר, טוחן, עובדי מנסרה, דפס וחנווני.
המוזיאון הפתוח של הולנד בארנהם הוא דוגמה למוזיאון המציג עשרות בניינים שהועברו מאזורי הולנד השונים וכן סדנאות ומיצגים המציגים באמצעות מתנדבים וקהל המבקרים את חיי היום-יום כפי שהתנהלו במאות הקודמות.
סוגים אחרים של מוזיאונים פתוחים הם מוזיאוני מדע כגון גן המדע על שם קלור במכון ויצמן, אתרים ארכאולוגים וגני פסלים.
היסטוריה
במחצית השנייה של המאה ה-19 נפתחו לציבור כמוזיאונים מספר בניינים בעלי חשיבות היסטורית, ביניהם ארמון ורסאי ואחוזתו של ג'ורג' וושינגטון מאונט ורנון. עם זאת, רעיון המוזיאון הפתוח המתוכנן הועלה בסוף המאה ה-19 בסקנדינביה. אחת הסיבות לכך עשויה להיות המסורת של העברה והקמה-מחדש של בתי-עץ, המבוססת על הטכניקה המקומית של בנייה באמצעות בולי-עץ. הרעיון מהווה הרחבה של מושג המוזיאון, כתצוגת אוספים. איסוף ותצוגת בניינים מחייב יישום תחת כיפת השמיים.
מבשרי המוזיאון הפתוח היו תצוגות שנהוג היה להקים בפארקים במאה ה-18 כגון פביליון "אקזוטי", מקדש "עתיק", "הריסות" עתיקות לכאורה, "קוטג' איכרים". ממשיכי הרעיון היו מבנים אמיתיים או בנויים במיוחד כקוטג' איכרים שהוצגו בירידים העולמיים החל מאמצע המאה ה-19.
המוזיאון הפתוח הראשון היה האוסף של אוסקר השני, מלך שוודיה, סמוך לאוסלו בנורווגיה שנפתח ב-1881. התכנון הראשוני כלל 8-10 בניינים שנועדו להציג את התפתחות סוגי הבניינים הנורווגים המסורתיים מאז ימי הביניים. לאחר הקמת חמישה בניינים בלבד, המלך איבד עניין במיזם בשל עלויותיו. המוזיאון הפתוח המלכותי אוחד מאוחר יותר עם המוזיאון הנורווגי להיסטוריה תרבותית, שנוסד בסמוך ב-1890[2].
ארתור הזליוס שביקר במוזיאון הפתוח באוסלו, ייסד בהשפעתו ב-1891 את סקאנסן בסטוקהולם, שהפך לדגם להקמת המוזיאונים הפתוחים הבאים בצפון ומזרח אירופה, ובהמשך גם בכל העולם. השם "סקאנסן" אף התקבל כמושג וכשם עצם בשפות שונות (בעיקר במרכז ומזרח אירופה) לתיאור מוזיאונים פתוחים ואוספים של מבנים היסטוריים[3].
בסביבות 1900 נוסדו מוזיאונים פתוחים לאומיים ואזוריים בכל ארצות סקנדינביה, בעיקר בנורווגיה ובשוודיה.
המוזיאונים הפתוחים הראשונים התמקדו בתרבות הכפרית. מאז פתיחת מוזיאון העיר הראשון, "העיר העתיקה", באורהוס שבדנמרק ב-1914, הוכללה גם תרבות העיר בתחומי העניין של המוזיאונים הפתוחים. במקרים רבים הוקמו אזורים עירוניים בתוך מוזיאונים קיימים של תרבות כפרית.
בארצות הברית רעיון דומה, של מוזיאוני "היסטוריה חיה", נבע ממקור מאוחר מעט מזה האירופאי, וגם חוויות הביקור היא שונה. הנרי פורד הקים ב-1928 את המוזיאון הפתוח הראשון, "הכפר גרינפילד" בדירבורן, מישיגן, והתייחס לאוסף שלו כ"מהדורת-כיס של אמריקה"[4]. המוזיאון הפתוח שהשפיע רבות על התפתחות סוגת מוזיאונים זו בצפון אמריקה הוא "ויליאמסבורג הקולוניאלית" בויליאמסבורג, וירג'יניה, שנפתח ב-1934.
בעוד שבאירופה המוזיאונים הפתוחים מתמקדים פעמים רבות בבניינים, בארצות הברית ברבים מהמוזיאונים הפתוחים מתקיימים מופעים של מדגימים הלבושים בתלבושות תקופתיות ומציגים דוגמאות של מלאכות היום-יום. מוזיאונים אלו מנסים ליצור באופן מלא את כל תנאי התרבות, הסביבה הטבעית והתקופה היסטורית במטרה לשתף את המבקרים בחוויה רב חושית וכוללנית של התקופה, התרבות והסביבה. הן לגבי המופעים והן לגבי הפרקטיקות ההיסטוריוגרפיות המוצגות במוזיאונים בארצות הברית הועלו ביקורות מפי מומחים בתחומי האנתרופולוגיה והתיאטרון, על יצירת תחושה מטעה של אותנטיות ובהירות ועל התעלמות מהצדדים האפלים של ההיסטוריה האמריקנית (כגון העבדות). עוד קודם לפרסום ביקורות כאלו, מוזיאון ויליאמסבורג ומוזיאונים נוספים החלו להוסיף אזכורים גם לפנים אלו של ההיסטוריה[5].
-
המוזיאון הפתוח הראשון בעולם - האוסף של המלך אוסקר השני -
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ צירוף מוזאון קטור אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004). מקור המילה קָטוּר בספר יחזקאל. בתיאור המקדש שראה הנביא בחזונו נזכרות חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. במשנה הוסברה המילה "קטורות" – "שאינן מקוֹרות", כלומר ללא תקרה.
- ^ Tonte Hegard: Romantikk og fortidsvern. Historien om de første friluftsmuseene i Norge, Universitetsforlaget, Oslo 1984
- ^ Sten Rentzhog: Open air museums: The history and future of a visionary idea, Carlsson Jamtli Förlag, Stockholm and Östersund 2007
- ^ Kenneth Hudson, Museums of Influence, Cambridge University Press, 1987. p. 153
- ^ Scott Magelssen, Living History Museums: Undoing History Through Performance, Scarecrow Press, 2007
22852333מוזיאון פתוח