סרייבו

סָרָיֶיבוֹ
Sarajevo
מדינה	בוסניה והרצגובינה
	סרייבו
תאריך ייסוד	1461
שטח	142 קמ"ר
גובה	511 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	291,422 (2013)
‑ במטרופולין	515,291
‑ צפיפות	2,218 נפש לקמ"ר (2013)
אזור זמן	UTC +1
	http://www.sarajevo.ba/en
	(למפת בוסניה והרצגובינה רגילה) ביחאץ' באניה לוקה מוסטאר סרייבו; המזרחית; זניצה טרבינייה הים; האדריאטי; קרואטיה סרביה מונטנגרו א. סרייבו

העיר העתיקה של סרייבו

שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד

סָרָיֶיבוֹ (בוסנית: Sarajevo) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר בבוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.

העיר היא אחת הערים החשובות בהרי הבלקנים, מאז נוסדה על ידי העות'מאנים בשנת 1461. בעיר נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה - האירוע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. כמו כן נערכו בעיר משחקי החורף האולימפיים של 1984.

סרייבו מהווה את קנטון סרייבו - אחד מעשרות הקנטונים של בוסניה והרצגובינה.

גאוגרפיה ואקלים

גאוגרפיה

סרייבו ממוקמת במרכז בוסניה והרצגובינה. שטח העיר הוא 142 קמ"ר ומרכזה נמצא במרכז עמק סרייבו, בגובה 500 מטרים מעל פני הים. נהר מיליאצקה חוצה את העיר בזורמו ממזרח למערב ומקורותיו של נהר הבוסנה נמצאים בקרבת העיר.

סביב העיר נמצאים חמישה הרים בהם ישנם אתרי סקי רבים:

הר ביילאשניצה - 2,067 מטרים.
הר איגמן - 1,502 מטרים.
הר יהורינה - 1,913 מטרים.
הר טרבוויץ' - 1,627 מטרים.
הר טרסקוויצה - 2,088 מטרים.

אקלים

האקלים בסרייבו הוא אקלים ממוזג, המשלב בין האקלים היבשתי האירופי לבין האקלים הים תיכוני. בסרייבו הקיצים חמים (טמפרטורות עד 35 מעלות צלזיוס) והחורפים קרים, בעיקר בשל גובהה של העיר.

החודש החם בשנה הוא חודש יולי, בו טמפרטורה ממוצעת של 19 מעלות צלזיוס. החודש הקר בשנה הוא ינואר, עם טמפרטורה ממוצעת של מעלה אחת מתחת לאפס.

הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא 10 מעלות צלזיוס.

בסרייבו כמות משקעים שנתית ממוצעת של 905 מ"מ. בחודש אוקטובר, החודש הגשום בשנה, כמות המשקעים הממוצעת היא 89.4 מ"מ. החודש היבש בשנה הוא פברואר, ובו כמות המשקעים הממוצעת יורדת ל-61.4 מ"מ.

היסטוריה

במקום בו שוכנת העיר סרייבו, הייתה התיישבות החל מתקופת האבן. במקום היו התיישבויות איליריות אשר נכבשו על ידי האימפריה הרומית בשנת 9 לפנה"ס. בתקופה הרומאית נקראה העיר אקווה סולפורה.

התאריך המקובל של ייסוד העיר הוא 1461, עת שהמושל העות'מאני של בוסניה, איסה בק איסקוביק הפך את הכפר שהיה במקום לעיר הבירה האזורית ובנה בה מסגד, באזאר מקורה וסרייה - ארמון מושל, אשר על שמו נקראת העיר. בתקופת המושל גאזי הורסב בק גדלה העיר, במאה ה-16. רוב העיר מתקופה זו השתמר עד ימינו ומהווה את העיר העתיקה של סרייבו. במאה ה-17 הייתה סרייבו העיר השנייה בחשיבותה בבלקנים, אחרי איסטנבול.

בשנת 1697 הנסיך אויגן מסבויה כבש את העיר ושרף אותה. העיר נבנתה מחדש אולם לא שבה לגדולתה, ועיר הבירה של בוסניה הועברה לטרבניק. בשנת 1878, סופחה העיר על ידי האימפריה האוסטרו הונגרית, והחל תהליך תיעושה.

ב-28 ביוני 1914 נרצחו הארכידוכס של אוסטריה פרנץ פרדיננד ואשתו בעת ביקור בסרייבו על ידי הלאומן הסרבי גברילו פרינציפ. "הרצח בסרייבו" היה הניצוץ שהצית את האש במלחמת העולם הראשונה.

לאחר מלחמת העולם, משהוקמה ממלכת יוגוסלביה הפכה סרייבו לבירתה של דרינסקה בנובינה - אחד המחוזות החשובים בממלכה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הפכה סרייבו למרכז תעשייתי עיקרי ביוגוסלביה.

בשנת 1984 נערכו בעיר משחקי החורף האולימפיים. ב-6 באפריל 1992 צרו כוחות סרביים על העיר ותקפו אותה. המצור על העיר נמשך עד שנת 1995 והוביל להרס מרביתה. בשנת 2003 הסתיים שיקומה של העיר, מלבד כמה אתרים קטנים במרכז העיר שטרם שוקמו.

דמוגרפיה

במפקד אוכלוסין שנערך ביוני 2010 נמצא כי מתגוררים בסרייבו 310,605 תושבים, ובמטרופולין מתגוררים כ-436,572 תושבים.

צפיפות האוכלוסין בעיר היא 2157.2 תושבים לקמ"ר. בשכונת נובו סרייבו (הצפופה בשכונות העיר) 7524.5 תושבים לקמ"ר ובשכונת סטארי גראד (הכי פחות צפופה משכונות העיר) 742.5 תושבים לקמ"ר.

חלוקה אתנית

הקבוצה האתנית הגדולה בסרייבו היא בוסנים - 77.4% מתושבי העיר (230,000 תושבים). הקבוצה השנייה בגודלה היא המיעוט האתני הסרבי המהווה 35,000 תושבים (12% מהתושבים). הקבוצה השלישית בגודלה היא המיעוט הקרואטי - 9,283 תושבים (3.1% מהתושבים). היתרה (7.5% מהתושבים) הם צוענים, יהודים ממוצא ספרדי ופועלים זרים (בעיקר סינים).

כלכלה

סרייבו היא המרכז הכלכלי של בוסניה והרצגובינה. בעיר מיוצרים מוצרי טקסטיל, רהיטים, מכוניות, תרופות, אלכוהול וסיגריות.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

חלוקה אדמיניסטרטיבית של סרייבו

סרייבו מחולקת לארבע רשויות מקומיות (בבוסנית: "Općina"):

סנטאר - הרובע המרכזי;
נובי גראד;
נובו סרייבו;
סטארי גראד - העיר העתיקה.

תיירות

אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של העיר סרייבו, הוא ענף התיירות, ובעיקר תיירות החורף (סקי). בעיר מעל 50 מלונות גדולים, ומספר רב של בתי הארחה.

תחבורה

בעיר 7 קווי רכבת קלה, 4 קווי חשמלית, ומספר קווי אוטובוסים.

שדה התעופה הבינלאומי סרייבו ממוקם בקרבת העיר. בזמן מלחמת האזרחים השתמשו בשדה התעופה בעיקר עבור טיסות של האו"ם.

תרבות

בסרייבו מספר רב של תיאטראות. בניין התיאטרון הלאומי של בוסניה אשר נבנה בשנת 1919.

המוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה הוא החשוב והגדול במוזיאונים במדינה. המוזיאון הוקם בשנת 1888, ומוצגת בו "הגדת סרייבו". מוזיאנים נוספים הנמצאים בעיר הם:

מוזיאון ארס אבי לאומנות מודרנית.
המוזיאון ההיסטורי של בוסניה והרצגובינה.
המוזיאון לספרות של בוסניה והרצגובינה.

המוזיאון האולימפי שתיעד את המשחקים האולימפיים נהרס במהלך מלחמת האזרחים.

בעבר הייתה קיימת ספרייה לאומית גדולה בעיר, אולם היא נהרסה מאש תותחים סרביים ובמקומה, נבנה בניין חדש לשכן את הספרייה הלאומית.

השכלה

האוניברסיטה הראשונה שנבנתה בעיר היה בית ספר לפילוסופיה סופית - אוניברסיטה זו נבנתה על ידי גאזי הוסרב בק בשנת 1531. אוניברסיטת סרייבו נוסדה בשנת 1887.

ספורט

כדורגל

בעיר סרייבו ישנן שתי קבוצות כדורגל מרכזיות, ז'לייזניצ'אר סרייבו ומועדון הכדורגל סרייבו, שניהם מועדונים מכובדים מאוד, עוד בתקופת יוגוסלביה ומאוחר יותר עם עצמאותה של בוסניה והרצגובינה הפכו לשניים מהמועדונים המובילים במדינה.

כדורסל

בעיר קיימת קבוצת כדורסל, בוסנה סרייבו, שזכתה בעבר באליפות אירופה וממוקמת בצמרת בליגת הכדורסל הבוסנית.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות סרייבו

ראשוני היהודים התיישבו בסרייבו באמצע המאה ה-16. ב-1577 הוקם הרובע היהודי שכונה אֶל קוֹרְטִיג'וֹ (בלאדינו: החצר), ב-1581 הוקם בית הכנסת הספרדי הראשון בעיר וב-1630 הוקם בית עלמין. במהלך המאה ה-17 היגרו לעיר פליטים יהודים אשכנזים והקימו במקום קהילה נפרדת. ב-1879 סיפחה האימפריה האוסטרו-הונגרית בפועל את אזור בוסניה ובכלל זה העיר סרייבו. בתקופה זו חלה פריחה כלכלית ותרבותית ולעיר הגיעו משפחות ממעמד כלכלי רם שבניהם עסקו במקצועות חופשיים. ב-1902 הוקם בית הכנסת האשכנזי המרכזי בעיר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה ממלכת יוגוסלביה וקהילת סרייבו הייתה אחת מ-117 הקהילות המאורגנות בממלכה והשלישית בגודלה. ב-1932 הוקם בית הכנסת הספרדי המרכזי שכונה "קהל גדול". ב-1940 התגוררו בסרייבו 9,000 יהודים ומהם 8,000 ספרדים ו-1,000 אשכנזים. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה בהנהגת אנטה פאבליץ' ומייד הוחל ברדיפת יהודי החבל. כ-6,600 מיהודי סרייבו נספו במחנות ההשמדה.

לאחר מלחמת העולם, שבו שרידי הקהילה לעיר וחידשו את הפעילות הקהילתית. ב-1992, על רקע התפרקות יוגוסלביה, פרצה מלחמת בוסניה. הקרבות באזור העיר העמידו את יהודי הקהילה בסכנה. בסיוע הסוכנות היהודית, חולצו חלק מבני הקהילה הועברו לזאגרב, חלקם למדינות אירופיות נוספות וחלקם עלו לישראל. כמה מאות יהודים העדיפו לא להתפנות ולהמשיך ולהתגורר בעיר. קהילת סרייבו נותרה הגדולה והמרכזית שבקהילות בוסניה והרצגובינה. ב-2007 התגוררו בסרייבו כ-700 יהודים.