לילונגווה
| מדינה |
 מלאווי |
|---|---|
| מחוז | מחוז המרכז |
| ראש העיר | דזמונד ביקוקו (נבחר ב-2017)[1] |
| שטח | 403.6 קמ"ר |
| גובה | 1,050 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,162,544[2] (2023) |
| ‑ צפיפות | 2,881 נפש לקמ"ר (2023) |
| קואורדינטות | 13°59′00″S 33°46′12″E / 13.983333°S 33.77°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| אתר מועצת העיר לילונגווה | |
לילונגווה (באנגלית: Lilongwe) היא עיר הבירה של מלאווי, בירת אזור המרכז והעיר המאוכלסת ביותר במדינה. על פי תחזית רשמית לשנת 2023, התגוררו בעיר כ-1.16 מיליון תושבים לעומת 989,318 תושבים על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2018.[2] העיר משמשת כבירת מחוז המרכז, לאורך נהר הלילונגווה (אנ'), ליד משולש הגבולות בין מלאווי, מוזמביק וזמביה. העיר מהווה מרכז כלכלי ותחבורתי חשוב במרכז מלאווי.
היסטוריה
לילונגווה הוקמה לראשונה כבומה (אנ') (כהתנחלות מגודרת לגידול מקנה וצאן) על ידי המנהיג המקומי בשם נג'ווה (Njewa) בשנת 1902.[3] בשנת 1904 המקום הפך למרכז מנהלי.[4] בשנות העשרים של המאה העשרים, מיקומה של ההתנחלות בצומת של כמה כבישים מרכזיים הגביר את חשיבותה כשוק חקלאי אזורי של כל המרחב הפורה שסביבה.[5]
לילונגווה שהייתה תחנת מסחר, הוכרה באופן רשמית כעיר בשנת 1947.[6] לאחר שמלאווי זכתה בעצמאות בשנת 1964, הנשיא קאמוזו בנדה שכנע את קהילת התורמים הבינלאומית בצורך בבירה מרכזית במדינה בגלל המרחקים הגדולים בין צפון לדרום במלאווי. העיר התפתחה במידה רבה כפי שתוכננה על לוח השרטוט. לילונגווה התפתחה יותר ויותר למרכז סחר חשוב באזור המרכז של מלאווי.
בשנת 1965, הנשיא הראשון של מלאווי, הייסטינגס באנדה, בחר בעיר כעוגן צמיחה כלכלית של צפון ומרכז מלאווי.[4]
לילונגווה הפכה לבירת מלאווי בשנת 1975, והחליפה את הבירה הקודמת זומבה (אנ').[5][6] היא הוכרזה כמושב הממשלה בשנת 1994. משרדי הממשלה האחרונים הועברו ללילונגווה בשנת 2005.[7]
פרויקטי הפיתוח של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, כללו את הקמת נמל התעופה הבינלאומי לילונגווה (אנ'), המשרת את העיר; חיבורי רכבת לסלימה (אנ') ממזרח וגבול זמביה ממערב; אזורי התעשייה בחלק הצפוני של העיר; והוכנה תוכנית חקלאית לאדמות הטבק הפוריות של אזור המרכז.[4] אוכלוסיית לילונגווה חוות צמיחה מהירה בקצב גידול שנתי של 4.3%.[8]
פוליטיקה וממשל
בשנת 2010 נחנך בניין הפרלמנט החדש, שנבנה בעזרת סינים. לגרמניה, צרפת, ארצות הברית, מוזמביק, בריטניה וזמביה יש שגרירויות בעיר. בנוסף, רוב הארגונים הלא ממשלתיים הפעילים במלאווי וארגונים בינלאומיים אחרים, ממוקמים בעיר.
שלטון מקומי
הבירה לילונגווה מנוהלת על ידי מועצת העיר לילונגווה, הנשלטת על ידי מפלגת הקונגרס המלאווי.
הפרלמנט
הפרלמנט – האספה המכוננת של מלאווי, יושב בלילונגווה.
דמוגרפיה
על פי נתוני האו"ם, אוכלוסיית לילונגווה גדלה מ-4,000 בשנת 1950 ל-1,162,500 בשנת 2023. גידול האוכלוסייה מונע על ידי התגברות היציאה מהכפרים בשילוב עם עיור גובר. צמיחה מהירה זו גרמה להתפתחות שכונות עוני ברחבי העיר. בשנת 2050 צפויים להתגורר בלילונגווה 4.3 מיליון תושבים.[9]
| השנה | אוכלוסייה | אחוז השינוי |
|---|---|---|
| 1950 | 4,000 | - |
| 1960 | 11,000 | 275% |
| 1966 | 19,425 | 76.6% |
| 1977 | 98,718 | 15.93% |
| 1987 | 223,318 | 8.6% |
| 1998 | 440,471 | 6.4% |
| 2008 | 674,448 | 4.4% |
| 2018 | 989,318 | 3.9% |
| 2023 | 1,162,544 | 3.3% |
קבוצות אתניות
על פי מפקד האוכלוסין שהתקיים בשנת 2018, 42.28% מאזרחי לילונגווה היו מבני צ'ווה הם מהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר. הקבוצה האתנית השנייה בגודלה בעיר היו בני נגוני (אנ') עם 17.13% מהאוכלוסייה. קבוצות אתניות קטנות אחרות היו לומווה עם 14.48% מהאוכלוסייה, יאו (אנ') עם 12.11%, טומבוקה עם 6.46%, מנגהנג'ה עם 1.86%, סנה עם 1.78%, טונגה עם 1.56%, ניאנג'ה עם 0.67%, נקהונדה עם 0.63%, למביה עם 0.35%, סוקווה עם 0.04% בלבד, והקבוצות האתניות הנותרות עם 0.64% מהאוכלוסייה.[12]
גאוגרפיה
טופוגרפיה
לילונגווה ממוקמת בדרום מערב המדינה, 100 קילומטרים ממערב לאגם מלאווי ובסביבות 60 קילומטרים מזרחית לגבול עם מוזמביק וזמביה. היא ממוקמת מעל השבר הסורי אפריקני, באוכף שברמה, במרכז מלאווי לאורך נהר לילונגווה. העיר בנויה בגובה של 1,050 מטרים מעל פני הים והיא גם בירת אזור המרכז, באחד משלושת האזורים המנהליים הגדולים במדינה.
חלוקת העיר
לילונגווה מחולקת לעיר החדשה והעיר העתיקה. בעיר החדשה ישנם מלונות, שגרירויות, מוסדות ממשלתיים ומשרדים ואילו בעיר העתיקה ישנם שווקים, תחנות אוטובוס, בתי קפה ומסעדות. החנויות המודרניות של העיר החדשה מנוגדות לרחובות ולשוקי החומות של העיר העתיקה.[13]
אקלים
לילונגווה מתאפיינת באקלים סובטרופי לח (Köppen: Cwa) הגובל באקלים תת-טרופי (Köppen: Cwb), הקיץ חמים ונעימים וחורפים קלים. בשל הגובה, הטמפרטורות נמוכות מהצפוי לעיר הממוקמת באזורים הטרופיים. בלילונגווה ישנה עונת מונסון קצרה שנמשכת מדצמבר עד מרץ, חורף יבש ארוך הנמשך מאפריל עד אוגוסט, וקיץ חם שנמשך בין ספטמבר לנובמבר. עם זאת, בעיר ישנם גשמים כבדים במהלך עונת המונסון, הגשמים היורדים מגיעים לכמות של 200 מילימטרים של גשם בחודש במהלך החודשים הכי רטובים.
| אקלים בלילונגווה Lilongwe בממוצע בין השנים 1961 לבין 1990 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 24.8 | 24.9 | 24.7 | 24.7 | 23.2 | 22 | 21.4 | 22.6 | 25.9 | 27.4 | 27.3 | 25.6 | 24.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 18.2 | 17.7 | 17.3 | 15.8 | 13.1 | 10.1 | 9.9 | 11.1 | 13.8 | 16.8 | 18.5 | 18.3 | 15.1 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 223 | 187 | 128 | 44 | 12 | 1 | 0 | 0 | 1 | 10 | 63 | 199 | 869 |
| מקור: Deutscher Wetterdienst (אנ').[14] Meteo Climat (record highs and lows)[15] | |||||||||||||
כלכלה
- בעוד העיר בלנטייר היא הבירה המסחרית של מלאווי, כלכלת לילונגווה נשלטת על ידי הממשלה ומוסדות ציבור. אזור התעשייה קננגו, בצפון העיר, הוא אזור התעשייה העיקרי, שבו מתקיימות תעשיות, עיבוד מזון, אחסון ומכירת טבק, אחסון תירס ופעילויות אחרות הקשורות לתעשייה הקלה. הטבק בגדל במשורי רמת לילנגווה, הוא היצוא החשוב ביותר במלאווי. בסיוע פיתוח גרמני נבנה ליד העיר סילו התבואה המרכזי של מלאווי.
- המסחר בלילונגווה נשלט על ידי הודים שהותר להם להתיישב בעיר.
- אוצר המדינה, הבנקאות, המסחר הקמעונאי, הבנייה, התחבורה, המנהל הציבורי, התיירות וייצור הטבק הם הפעילות הכלכלית העיקרית בעיר.
- 76% מאוכלוסיית לילונגווה חיים ביישובים לא פורמליים, העוני בעיר עומד על 25% והאבטלה על 16%.[7]
- שירות המדינה מעסיק כ-27% מכלל העובדים הפורמליים בעיר, בעוד 40% עובדים במגזר הפרטי ו-2% הם עצמאיים.[8]
תחבורה
נמל התעופה
נמל התעופה הבינלאומי קאמוזו (LLW) ממוקם מצפון לעיר. הוא ממוקם כ-7 קילומטרים ממרכז העיר (מרובע העסקים המרכזי). נמל התעופה הבינלאומי קאמוזו הוא נמל התעופה הוותיק ביותר במדינה.[16]
אוטובוסים
ישנם שירותי אוטובוסים סדירים מלילונגווה לבלנטייר, זומבה, קסונגו (אנ') ומזוזו.[17] בנוסף גם אוטובוסים בינלאומיים לדרום אפריקה, זמביה וטנזניה זמינים מדי יום.
רשת הכבישים הראשית במלאווי כוללת את כביש M1 בציר צפון – דרום (M1), כביש הטבעת הפנימי של העיר, כביש הטבעת החיצוני, מסדרון נקאלה (חלק מהמעקף המערבי), כבישים רדיאליים וכביש הגישה לנמל התעופה הבינלאומי קאמוזו (KIA). כביש הטבעת הפנימי מתחבר לכביש M1 ולכבישים ראשיים אחרים המשרתים את אזורי המסחר/הניהול באזורי העסקים המרכזיים (CBD). כביש הטבעת החיצוני משרת את התנועה הקשורה לתעשייה ומונע מעבר כלי רכב כבדים דרך האזור הבנוי הראשי של העיר.[18]
רכבת
יש שירות רכבות ללילונגווה. ממערב קו הרכבת סנה (אנ') עובר לכיוון זמביה, וממזרח קו הרכבת סנה עובר לסלימה.[19]
השכלה
- אוניברסיטת מלאווי נוסדה בשנת 1964.
- בעיר ישנם 38 בתי ספר פרטיים ו-66 בתי ספר יסודיים ציבוריים עם סך של 103,602 תלמידים וכן 29 בתי ספר תיכוניים עם 30,795 תלמידים.[8]
- בלילונגווה נמצאת המכללה החקלאית והסמינר התאולוגי הבפטיסטי של מלאווי, מרכז הכשרה לכמרים בפטיסטים.[20]
ספורט
בתחילת שנת 2017 נפתח האצטדיון הלאומי החדש בעיר בנפח של 40,000 מקומות ישיבה. האצטדיון נבנה בעזרת הלוואה של 70 מיליון דולר מממשלת הרפובליקה העממית של סין.[21] האצטדיון נקרא: "האצטדיון הלאומי בינגו". אצטדיוני הכדורגל האחרים כוללים את אצטדיון סילבר, אצטדיון צ'יו ומגרש ננקאקה. הקבוצות הגדולות בלילונגווה הן Silver Strikers, Civo Sporting, Blue Eagles ו-Kamuzu Barracks.
כדורסל משחקים במספר מכללות ומוסדות פרטיים אחרים. תחומי ספורט נוספים בלילונגווה כוללים את איגוד הרוגבי הממוקם בעיר, עם מספר קבוצות שמתחרות ביניהן.
תיירות
השוק ברחוב מלנגלנגה תוסס מאוד. חנויות הודיות נמצאות בעיר העתיקה. מדרום מערב לעיר נמצא הר סלנג'מה, אזור העשיר במיני ציפורים. במורדות העליונים של הרי לילונגווטל ישנם אזורים עם יער גשם צפוף ושיחי פרוטיאה. אטרקציה תיירותית נוספת הם מכרזי הטבק. בין העיר העתיקה למרכז החדש, נמצא פארק חיות שבו חיים צבועים ותנינים.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של לילונגווה (באנגלית)- לילונגווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Discover LILONGWE, Capital and Most Populous city in MALAWI, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:01)- אודות לילונגווה (באנגלית)
- לטייל בלילונגווה (באנגלית)
- Das Museum am Nabel der Welt (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ על פי העיתון האינטרנטי Maravi Post
- ^ 2.0 2.1 2.2 Malawi: Administrative Divisions (Regions and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
- ^ Kalinga, Owen J. M. (2012). Historical Dictionary of Malawi. Scarecrow Press. ISBN 978-0-8108-5961-6.
- ^ 4.0 4.1 4.2 Lilongwe | national capital, Malawi, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Roman Adrian Cybriwsky, Capital Cities around the World: An Encyclopedia of Geography, History, and Culture, ABC-CLIO, USA, 2013, p. 156
- ^ 6.0 6.1 Lilongwe | Malawi | Expert Africa, www.expertafrica.com
- ^ 7.0 7.1 Malawi Reports: Urban Profiles of Blantyre, Lilongwe, Mzuzu and Zomba, UrbanAfrica.Net (באנגלית אמריקאית)
- ^ 8.0 8.1 8.2 Malawi: LIlONGWE URBAN PROFIlE
- ^ City population 2050, sites.ontariotechu.ca (באנגלית)
- ^ Lilongwe, Malawi Population (2021) - Population Stat, populationstat.com
- ^ World Urbanization Prospects - Population Division - United Nations, population.un.org
- ^ מפקד האוכלוסין לשנת 2018
- ^ Lilongwe | Malawi Tourism | Malawi Safari | Malawi Attractions, web.archive.org, 2016-04-26
- ^ Baseline climate means (1961-1990) from stations all over the world (in German). Deutscher Wetterdienst. Retrieved 10 August 2021.
- ^ Meteo Climat (record highs and lows)
- ^ LLW - Lilongwe International Airport Current Weather and Airport Delay Conditions, FlightStats (באנגלית)
- ^ Lonely Planet, Flights & getting there in Lilongwe, Malawi, Lonely Planet (באנגלית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2017-12-15
- ^ (Malawi Rail Map)
- ^ Baptist Theological Seminary of Malawi, Baptist Theological Seminary of Malawi (באנגלית אמריקאית)
- ^ Malawi, China sign loan agreement to construct new stadium | Malawi Nyasa Times – Malawi breaking news in Malawi, web.archive.org, 2015-04-02
- ^ Zambia: Lusaka, Lilongwe Cities Twin
- ^ Taipei City Council-International Sister Cities, www.tcc.gov.tw
37676668לילונגווה